הגברת האכיפה לא צמצמה את מספר הנפגעים בתאונות עבודה: "הבעיה היא חוסר מקצועיות"

שתי תאונות קטלניות שהתרחשו בתחילת השבוע באתרי בנייה בטירת הכרמל ובגדיש, ושגבו את חייהם של שלושה פועלים, החזירו את השיח הציבורי לעסוק בפצע המדמם של ריבוי תאונות העבודה ורמת הבטיחות הלא מספקת בענף. אף שבשנים האחרונות הוגברו האכיפה והענישה בתחום - בין אם ברישום פלילי או בקנסות כספיים, נכון להיום לא ניתן לזהות שינוי משמעותי במגמה. מתחילת השנה נהרגו 21 פועלים בתאונות בנייה - קצב דומה ל-2021 ו-2020, שבכל אחת מהן נהרגו 32 פועלים.

 "הבעיה המרכזית בכל הקשור לסכנות ולאסונות באתרי בנייה היא היעדר תרבות – חינוך, הסברה והעלאת המודעות", אומר עו"ד אלדן דנינו המתמחה בתחום הבטיחות. "כדי לעשות שינוי צריך קודם כל ללמד. אני לא מכיר יזם או קבלן שאני מייצג שקם בבוקר, ואמר 'לא אכפת לי שייפול לי פועל'. זו הרגשה נוראית, שאף אחד לא רוצה לשאת עמו".

עם זאת, לדבריו, אין מדובר בבעיה היחידה: "תקנות הבטיחות ופקודת הבטיחות לעבודה בבנייה הם תקנות וחוקים ארכאיים, שכמעט שלא שונו מאז שנכתבו בשנות ה-70. גם כשנערכו בהם שינויים ותוספות, הם היו מינוריים. התקנות לא מתאימות ולא תואמות לאקלים הבנייה הישראלי. כך לדוגמה, מבחינת החוק כדי לפתוח כיום אתר בנייה שמבוצעת בו עבודה הנדסית לגובה של יותר משלושה מטרים, יש למנות מנהל עבודה. אותו מנהל עבודה שטוב למגדל של 50 קומות הוא אותו אחד שצריך למנות לבניית וילה חד-קומתית, והרי זה אבסורד".

"עונשים פופוליסטיים מחמיצים את המטרה"

למרות האמור, מצביע דנינו גם על כמה התפתחויות חיוביות: "אושרו כמה הוראות שעה, כמו מינוי עוזר בטיחות באתרים של יותר משבעה מטרים לגובה, ועם יותר מ-1,000 מ"ר בנוי. זו הוראת שעה מבורכת ועוד תוספת כוח ועיניים למנהל העבודה". בהסתכלות על המצב לפני הגברת האכיפה, שהחלה ב-2018, אומר דנינו: "עד לפני שלוש-ארבע שנים יכול היה אותו מנהל עבודה לחתום בכמה אתרים שונים - מה שהיום לא מתקבל על הדעת".

זירת האסון בטירת הכרמל (דוברות כבאות והצלה)

גם הגברת האכיפה הביאה לענישה מוגברת - בין אם קנסות כבדים שמטיל משרד הכלכלה על הקבלנים, או העמדתם לדין פלילי, צעד שלדברי דנינו לא תמיד מוכח כיעיל. "אני לא אומר שזה לא נכון להעמידם לדין פלילי, אבל יש לבחון כל מקרה לגופו, ולא להחליט באופן רוחבי ופופוליסטי המכליל את כל התאונות תחת מקשה אחת. לעשות כותרות בתקשורת ולהעניש באופן פופוליסטי זו החמצה של המטרה. המטרה היא להעלות את רמת הבטיחות. הקבלנים והיזמים הם לא פושעים ולא ארגוני פשע".

"כשאני מלווה חברות, אני רואה שדברים לא נעשים בעקבות בורות. זה לא שלא בא להם, ונכון שאי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. עם זאת, צריך לעזור ולסייע. ללכת ראש בראש נגד הקבלנים זה להחמיץ את המטרה. גישה כזו לא תקדם את הבטיחות אלא תגרום לנסיגה. במקום זה צריך לחנך ולהסביר – לעבור חברה-חברה. כשאני עושה זאת בעצמי אני רואה שהמודעות מביאה להשקעה של היזמים והחברות הקבלניות. אף אחד לא רוצה שייפול אצלו פועל".

"הכשרה בכל שנה"

לדברי מנכ"ל משותף ובעלים בחברת שפונדר פדלון , העוסקת הן בייזום והן בביצוע, עידו פדלון,  "בתיאוריה שלי תאונות עבודה משיקות לתאונות דרכים – אפשר לצמצם משמעותית, אבל אי אפשר להפחית ב-100%. מי שטוען שאפשר להעלים את התאונות כליל אינו דובר אמת. יש להבדיל בין תאונות שניתן למנוע לתאונות בלתי תלויות. אין לי פתרון לתאונות בלתי תלויות, אבל בכל הקשור לתאונות שאותן ניתן למנוע – יש מגמה של הגברת המשמעת ואכיפת תקנות, אבל יש עוד עבודה רבה בהנחלת התרבות.    

"מנהל עבודה או קבלן לא יכולים לעשות שום דבר אם פועל שעבר הדרכת בוקר מחליט לפעול כנגד ההוראות כדי לחסוך זמן, או להקל על עבודתו"

"חשוב לא לשכוח שמה שקורה במדינת ישראל לא דומה לשום מקום אחר בעולם: יש את הצמיחה באוכלוסייה ויש את הבינוי לגובה, שבו אנחנו מהמדינות המובילות בעולם. גם בבינוי ביחס לנפש אנחנו במקום גבוה בעולם".  

בנוסף, פדלון טוען שיש להסדיר ולדאוג להכשרה ולהתמקצעות של התחום: "כל העובדים צריכים לעבור השתלמות. פעם בשנה שתהיה הכשרה של יום-יומיים, עם דגש על הבטיחות, כמו בכל מדינה מתוקנת. תוכניות ורעיונות שצריכים לרדת ממשרד הכלכלה עד לדרגים הנמוכים, כך שתפישת העולם תשתנה בכל הרבדים - מהיזמים לפועלים בשטח.  

"אם לא תהיה מדיניות, חינוך ולימוד של העובד עצמו - זה שמשתמש בפטיש ומפעיל את הטרקטור – לא יעזרו מנהל עבודה נוסף או מנהל בטיחות. אי אפשר לשים מנהל על כל פועל. לכן חשוב להשקיע משאבים דווקא בפועלים ובמודעות שלהם לעבודה נכונה ולסכנות שבקיצורי דרך. הם אלה שנפגעים בסופו של דבר. מנהל עבודה או קבלן לא יכולים לעשות שום דבר אם פועל שעבר הדרכת בוקר מחליט לפעול כנגד ההוראות כדי לחסוך זמן, או להקל על עבודתו, משום שלא בהכרח הבין את המשמעות והחשיבות של ההוראות".