בעקבות תביעה ייצוגית: עיריית ת"א תשנה את מדיניות גביית היטלי ההשבחה

עיריית תל אביב תחל להצמיד חיובים של היטלי השבחה למדד המחירים לצרכן גם כשהוא שלילי. זאת לאחר שעד כה קבעה הוועדה המקומית מדיניות שלפיה הוצמד היטל ההשבחה למדד רק כשחלה בו עלייה, ואילו כשהוא ירד הוועדה התעלמה מכך. שינוי המדיניות הוא במסגרת הסדר פשרה שגובש עקב תביעה ייצוגית שהגיש נישום נגד העירייה והוועדה המקומית, בטענה שמדיניותן אינה חוקית. באחרונה אושר ההסדר בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, על אף הסתייגות בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש) מההסדר.

התביעה הוגשה ביולי 2017, באמצעות עורכי הדין ערן פלסר ושלומי אבני ממשרד עו"ד אבני, פלסר, העוסק במיסוי עירוני, עם בקשה לאישורה כייצוגית. בבקשה נטען כי הקבוצה המיוצגת כוללת את כל הנישומים שהוועדה גבתה מהם היטל השבחה ביתר, עקב התעלמות ממדד שלילי החל משנתיים לפני הגשת הבקשה, כלומר מיולי 2015. הסעדים שהתבקשו היו השבת גבייה, וכן סעד הצהרתי שלפיו הוועדה אינה רשאית להמשיך במדיניות זו.

העירייה תפצה רק את התובע ואת עורכי דינו

באוקטובר 2018 הוגשה במסגרת ההליך עמדת היועמ"ש שתמכה בתובע, ולפיה חלה חובת ההצמדה למדד גם כשהוא שלילי. לאחר מכן הוקפא ההליך לתקופה מסוימת, בהמתנה לפסיקת בית המשפט העליון בסוגיה דומה. לאחר חידוש, ההליך הגיעו הצדדים להסדר פשרה שהוגש במאי 21 לבית המשפט, ובעקבות התנגדות היועמ"ש לנוסח אותו ההסדר, הגיעו הצדדים להסדר פשרה נוסף שבו התקיים הדיון.

עמדת היועמ"ש אשר הוגשה לבית המשפט היתה כי יש לדחות את ההסדר: "עמדת היועמ"ש היא כי סכומי הגמול המוצעים לתובע הייצוגי ובאי כוחו גבוהים באופן מובהק ולא מידתי בהתחשב בכך שההסדר אינו כולל פיצוי עבור חברי הקבוצה אלא הסדרה עתידית"

על פי ההסדר שהוגש, תחדל כאמור הוועדה המקומית תל אביב ממדיניותה לחייב היטל השבחה תוך התעלמות ממדד שלילי. עם זאת, חברי הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה – מי שהמשיבות גבו ממנו מיולי 2015 היטל השבחה מבלי להתחשב במדד שלילי, לא יזכו בפיצוי כלשהו, וגם לא בהשבת הכספים שנגבו ביתר.

מי שכן זכו בגמול מכובד במסגרת ההסדר הם התובע, שזכה בגמול בשווי חובו הנטען כלפי העירייה - כ-108 אלף שקל, ועורכי דינו, שזכו במסגרת ההסדר בשכר טרחה בסך 400 אלף שקל, בתוספת מע"מ. 

עמדת היועמ"ש שהוגשה לבית המשפט, היתה כי יש לדחות את ההסדר, בטענה כי גובה הגמול ושכר הטרחה אינם הולמים את מידת התועלת לקבוצה מההסדר. "עמדת היועמ"ש היא כי הסכומים המוצעים גבוהים באופן מובהק ולא מידתי, בהתחשב בכך שההסדר אינו כולל פיצוי לחברי הקבוצה, אלא הסדרה עתידית", נכתב, "ואף לא יידוע של חברי הקבוצה בדבר זכויותיהם באופן שיוביל לכך שהן תמוצינה באמצעות הגשת תביעות אישיות".

עורכי הדין שייצגו את התובע: "עיקר הכדאיות בהגשת תביעה פרטנית היא למי ששילם בערך 1.5 מיליון שקל ומעלה בשבע השנים האחרונות, ואז אולי יש לנו זנב של הפרשי מדד שלילי בסך של עשרות אלפים בודדים שהעירייה התעלמה מהם"

ואולם השופט ארז יקואל לא קיבל עמדה זו ואישר את ההסדר. "סבורני כי הסדר הפשרה מצמיח תועלת לחברי הקבוצה הפוטנציאלית, שכן בעקבותיו תשוקללנה מעתה ירידות במדד.. אמנם לא תתבצע השבה של סכומים שנגבו בעבר תוך התעלמות ממדד שלילי, אך פתוחה הדרך מלפני נישומים שחויבו באופן האמור לעמוד על זכויותיהם בפני הערכאות".

חוייבתם בהיטל של יותר ממיליון וחצי שקל? כדאי לתבוע

עורכי הדין ערן פלסר ושלומי אבני, העוסקים במיסוי עירוני, אומרים כי "משמעות הסדר הפשרה היא שהעירייה תפסיק לגבות היטלי השבחה תוך התעלמות מהמדד השלילי, ויש אפשרות להגיש תביעות פרטניות כנגד העירייה להשבת סכומים. תשוקללנה מעתה והלאה ירידות במדד המחירים לצרכן בגביית היטל השבחה .

עוד לדבריהם, עיקר הכדאיות בהגשת התביעה היא "למי ששילם כ-1.5 מיליון שקל ויותר בשבע השנים האחרונות, ואז אולי יש לנו זנב של הפרשי מדד שלילי בסך של עשרות אלפים בודדים שהעירייה התעלמה מהם".