איך לתכנן את המרחב הציבורי כך שישמור גם על נשים?

לצערנו הרב, מעת לעת אנו עדים לפגיעות ולתקיפות גופניות בכלל, ופגיעות מיניות בפרט, המתרחשות על פי רוב בפינות חשוכות של המטרופולין, כגון: חניונים או חללים עירוניים צדדיים.

בשנים האחרונות, קמו יוזמות פרטיות של נשים וגברים, כגון קבוצות וואטסאפ ופייסבוק, שמטרתן ללוות נשים בהליכה בשכונות וברחובות באזורים המועדים לפורענות. אלו יוזמות מבורכות, אולם ראשית על כל מערכת התכנון והבניה: גופי תכנון, עיריות, יזמים, אדריכלים, מהנדסים וקבלנים, לשים דגש חזק ומיידי על תכנון המונע ככל הניתן פגיעות ואלימות.

מהלכי ומדיניות תכנון מסוגים שונים יכולים לחזק את הבטחון האישי במרחב הציבורי, רבים מהם קיימים כבר במדינות רבות בעולם. לדוגמא: אנגליה, שמפעילה מדיניות בשם SECURED BY DESIGN "בטיחות באמצעות עיצוב". מהלך זה כולל פרסום מדיניות ומדריכים מפורטים לטיפול במרחב העירוני לפי סוג, הפעלת גופים המלווים את התכנון בייעוץ והכוונה ודיונים ציבוריים בנושא. בתהליך מעורבת מערכת התכנון האנגלי לסוגיה, יחד עם המשטרה והשלטון המקומי וניתנת התייחסות להיבטים של תכנון, עיצוב, תאורה, מערכים ומכשירים אלקטרוניים, פעולות אבטחה שוטפות, תחזוקה ועוד.

הדגש בתכנון לצמצום אלימות הוא על הכוונת נתיבי התנועה הרגלית של הציבור לאזורים בהם יש אינטראקציה עם פעילות אנושית גובלת, ומניעת גישה של הציבור לאזורים "מתים" אשר אינם חשופים לפעילות, הימנעות מ"מבוכים" בהם התנועה אינה ברורה ומכוונת, מניעה של מקבצי אזורים חשוכים, מקומות מחבוא, מספר רב של כניסות ויציאות או "נתיבי בריחה" לתוקפים.

ליצירת אינטראקציה גבוהה במרחבי ההליכה, יש להקפיד על עירוב שימושים שמבטיח פעילות ביום ובלילה ולאורך השנה, הגדרה והתחמה ברורה של נתיבים המיועדים להליכה, פיתוח דפנות פעילות של רחובות וכו'. דהיינו, החלפה של הרחובות הישראלים הסטנדרטיים שלאורכם גדרות, חומות ותשתיות ברחובות בהם יש פעילות אנושית גלויה בדגש על קומות הקרקע וטיפול במרווח בין הבניינים למדרכה. יש להימנע מיצירה של אזורים שאינם נצפים ומספקים מחבוא, כגון: אזורי כניסה, חצרות פנימיות, חללים צדדיים וכדומה.

במקרה של חניונים, יש לחשוף את האזור לפעילות אנושית כללית והתקהלות אנשים, באופן של הקמת אזורי מסחר, קיוסקים, בתי קפה וכדומה. לחילופין, יש לשקול חיבור פיזי של החניון לאזור שיש בו פעילות. יש עדיפות לאחזקה של עמדות שומר מאויישות ו/או הקמת מערך בקרת מצלמות מאוייש 24/7. יש להימנע מחניונים שההתמצאות בהם אינה ברורה ויש בהם אזורים מתים או אפשרויות בריחה מרובות. יש להאיר את החניה ולשמור על איכות גבוהה של טיפול אדריכלי וגמר.

בעיה נוספת אליה יש להתייחס היא נושא החניונים באזורי תעסוקה. לאחר שעות העבודה, החניונים הללו הופכים לריקים כמעט לחלוטין. פתרון למצב כזה הוא עירוב שימושים , דהיינו, תכנון שמבטיח שהחניון ישרת לא רק תעסוקה, אלא גם שימושים שפעילים בלילה (בידור, מסעדות וכו') ו/או מגורים.

כל עיר, יזם, מתכנן או מהנדס חייב להביא את השיקולים האלו לכדי ביטוי לכל אורך חיי הפרויקטים: בתכנון ובהפעלה. יש להפנות תשומת לב לצרכי הנשים והחלשים במרחב הציבורי וכך לתכנן ערים בטוחות ומכילות יותר עבור הציבור בכלל ונשים בפרט.

הכותבת היא אדריכלית, ובעלת משרד "נעמה מליס אדריכלות ובינוי ערים".