עיריות המרכז בתגובה לעתירה נגדן: "אין זה סוד כי אתר בנייה הוא מקור לחוסר ביטחון"

עיריות רמת גן, גבעתיים ובת ים הגישו אתמול (א') לבית המשפט המחוזי תל אביב את תגובתן לעתירת התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הקרן לעידוד השקעות פיתוח ענף הבנייה בישראל, התאחדות התעשיינים והחברות דניה סיבוס , עץ השקד הנדסה ואלקטרה בנייה, נגד החלטתן של העיריות להפסיק את פעילות אתרי הבנייה בשטחן. מחר אמור להתקיים הדיון הראשון בעתירה.

בעתירה טוענות המבקשות, באמצעות עוה"ד אלדד כורש ממשרד עורכי הדין פישר ושות', כי ההחלטות להפסיק את הבנייה עקב המצב הביטחוני נעשו בחוסר סמכות. בנוסף, הן טוענות כי ההחלטות מהוות אפליה פסולה בשל העובדה שההחלטות לא נוגעות לכלל העסקים והעובדים בעיר. יתר על כן הן טוענות כי כי ההחלטות הן בלתי מידתיות בשל הנזק שייגרם לציבור הקבלנים ולמשק הישראלי.

על כך משיבות העיריות, באמצעות עוה"ד אורי הברמן ממשרד עורכי הדין שרקון בן עמי אשר ושות', שלעיריות סמכות רחבה לשמור על ביטחון התושבים בשגרה לפי סעיף 249 בפקודת העיריות, "סמכויותיה של עירייה הן לעשות בדרך כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העיריה, בריאות הציבור, והבטחון בו". הן מציינות שאם זה המצב בשגרה, לא כל שכן בחירום, "כל אלה סמכויות הביטחון הנתונות לרשות המקומית בימי שגרה. אין בסמכויות אלו כדי למצות את הסמכויות של העירייה לפעול בחירום. שם המחוקק קבע כי לעירייה יהיו נתונות סמכויות נוספות".

נקודתית לגבי אתרי הבנייה נכתב בתגובה לעתירה כי "אתר בנייה מהווה גם בשגרה מקור לחוסר ביטחון חשש וחרדה. אלא שהימים אינם ימי שגרה והציבור כולו מצוי במצוקה לאור הזוועות הבלתי אנושיות להן העם כולו היה עד. הפגיעה בתחושת הביטחון והחרדות – ברורות מן הנסיבות. כאמור, אין מדובר רק בזמן הגלדה של פצע עמוק, אלא מתקיים גם חשש מן הבאות. 

העיריות: "באתר בנייה הפועלים זמינים לציוד שיכול לשמש לפעילות עוינת שלא לדבר על ציוד מכני הנדסי (טרקטורים) ששימשו בעבר הלא מאוד רחוק לפיגועים. לעיתים אחדים מהפועלים נשארים לישון והדבר מביא לסיכון ביטחוני נוסף

"הפעילות הקרקעית טרם החלה והשלכותיה לא ידועות. נזכיר כי המבצע הגדול האחרון, שומר חומות, התקיים לפני שנתיים בלבד והתקיימו בו פרעות בתוך מדינת ישראל על ידי חלק מאזרחיה במקביל לפעילות הצבא בעזה. התקיימו פרעות של אזרחים ערבים במחוזות שונים באופן חסר תקדים במבצעים מסוג זה. ולמרבה הצער התקיימו גם פרעות (שיש לגנותן) כלפי ערבים. החשש כי פרעות אלה ישובו היה חשש ממשי בעת שהתקבלה ההחלטה, והוא עדיין לא פג לאור אי הבהירות ביחס לעתיד". 

עוד הזכירו העיריות את אמירתו הפומבית של השר לביטחון פנים איתמר בן גביר שהנחה את מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי 'להיערך לאירועי שומר החומות 2', ואמרו כי יש להצר עליה. "אמירה זו, לא רק העלתה את החששות בקרב הציבור, אלא גם תרמה לחשש".

"באתרי בנייה דפיקות וקדיחות שמלחיצות את הציבור" 

עוד בנושא זה נכתב, כי "אין זה סוד שאתר בנייה הוא מקור לחוסר ביטחון. מי שאינם גרים בעיר בדרך קבע באים אליה לעבודה. לעיתים באתרי בנייה מצויים גם שוהים בלתי חוקיים (שב"חים) והיכולת לוודא שלא יגיעו לעבודה מוגבלת. באתר בנייה הפועלים זמינים לציוד שיכול לשמש לפעילות עוינת שלא לדבר על ציוד מכני הנדסי (טרקטורים) אשר שימשו בעבר הלא מאוד רחוק לפיגועים. באתרי העבודה, לעיתים אחדים מהפועלים נשארים לישון והדבר מביא לסיכון ביטחוני נוסף.

בנייה בתל אביב (שאטרסטוק)

"אתרי העבודה, בעיקר אלו בהם מבוצעת התחדשות עירונית , מצויים בכל אזוריה של העיר, בשכנות לבניינים אחרים, בשכנות לבתי ספר ולגני משחקים.מעבר לכך, אתרי הבנייה יוצרים מטבעם רעש אשר מעלה חשש שמא לא ישמעו האזעקות (שלעיתים לא נשמעות מספיק באזורים מסוימים). יש שם דפיקות, קדיחות, שמלחיצות את הציבור. זאת ועוד, פעמים רבות פעילות בנייה, מביאה לחסימה של הרחובות הקטנים, בעיקר בשל פריקת סחורות, יציקות וכיוצא באלה. כל אלה, מעכבים את זמן השהות מחוץ לאזורים מוגנים".

"לאור המאורעות חסרי התקדים", נכתב בתגובה, "לצד הרצון לאפשר את חזרתם של התלמידים לבית הספר, הביאו את המשיבות למסקנה כי טרם בשלה העת לפתיחת אתרי העבודה".

לגבי הטענה על אפליה אומרות העיריות כי "לאתרי הבנייה מאפיינים ייחודיים המצדיקים את החרגתם ממכלול העובדים בתחומי הרשות. זאת ועוד, הפליה על פי הגדרותייה הבסיסיות ביותר הן יחס שונה לאנשים שווים. ואילו כאן, העותרים כולם קבלנים אשר קיבלו את אותן ההנחיות באשר לעבודה באתרי בנייה ללא הבדל בין אתרי בניה פרטיים או ציבוריים וללא הבחנה בין זהות הפועלים". כמו כן הזכירו העיריות שגם העבודות עבור הרשויות עצמן הופסקו.

עוד הן סיכמו כי "סגירת אתרי הבניין איננה פעולה שאמורה להימשך בלא סיום. זוהי החלטה שניתנה בעת חירום וכוחה יפה לשעת החירום. אמת, איש לא יודע לומר היום מתי מצב החירום יסתיים. ככל שמדינה ישראל תיכנס לתקופה של 'שגרת חירום'. ברור הוא כי אתרי הבנייה ישובו לפעילות במתכונת כזו או אחרת, כפי שיהיה מתאים ונכון באותה העת". בסופו של דבר הן מבקשות שהעתירה תידחה ולחייב את העותרות בהוצאות משפט.