"יכולה אך אינה חייבת": ועדת הערר מתנערת מהלו"ז למתן היתר

ועדת ערר החליטה שלא להיכנס בנעלי הוועדה המקומית שלא דנה בזמן • עו"ד טויסטר: "הסירוב מותיר את מבקש ההיתר מול שוקת שבורה ומרוקן מתוכן את הלו"ז בחוק"

שיתוף הכתבה
"יכולה אך אינה חייבת": ועדת הערר מתנערת מהלו"ז למתן היתר בנייה"יכולה אך אינה חייבת": ועדת הערר מתנערת מהלו"ז למתן היתר בנייה

חברת קרן ק.ר נדל"ן הגישה ערר נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו, בטענה כי הוועדה המקומית לא דנה בבקשתה למתן היתר בנייה לפרויקטים במועדים שמחייב החוק, ולכן היא מבקשת/דורשת מהוועדה המחוזית לתת לה את היתר הבנייה כמבוקש. לדאבונה, ועדת הערר קבעה כי הוראת סעיף 157 לחוק אכן מקנה סמכות לוועדת הערר "לדון בבקשת ההיתר כסמכות ראשונית, לבחון את כל המסמכים, ולשקול את כל השיקולים שהיו אמורים להישקל בפני הוועדה המקומית וליתן ההחלטה בבקשה להיתר גופה", אולם לדברי הוועדה, היא "יכולה (לעשות כן), אך אינה חייבת".

בעקבות זאת, קבעה הוועדה, בראשות עו"ד הילה סירוטה ליבנה, כי "על אף שהוועדה המקומית טרם החליטה בבקשה והמועד שנקצב לה לעשות כן חלף, אין מקום כי היא תכנס בנעלי הוועדה המקומית, אלא שיש להחזיר את הבקשה לדיון בוועדה המקומית". לטעמנו, כתבה סירוטה ליבנה, "כוונת סעיף 157 היא לאפשר במקרה נקודתי, חריג בנסיבותיו, לוועדת הערר לדון בבקשה להיתר במקום הוועדה המקומית".

הערר פורסם ביומון "כל יום" לענייני תכנון ובנייה, בהוצאת עו"ד עפר טויסטר. עו"ד מיטל טויסטר רוזנטל מדגישה כי הרפורמה בהליכי הרישוי מחייבת ועדות מקומיות לדון בבקשות להיתר שאינן כוללות הקלות בתוך 45 ימים, ובבקשות הכוללות הקלות בתוך 90 ימים. במקום בו הוועדה המקומית אינה עומד במועדים אלה, הבקשה להיתר נסגרת באופן אוטומטי, וסעיף 157 לחוק קובע כי בנסיבות אלה "יראו זאת כסירוב לבקשה, והמבקש רשאי להגיש את בקשתו לוועדת הערר".

[quote]

אלא שבמקרה הנדון, ועדת הערר סירבה לדון בבקשה של חברת הנדל"ן, על בסיס קביעתה כי החוק מקנה לה סמכות לעניין זה. טויסטר רוזנטל סבורה כי "אין בסעיף החוק דבר המרמז על כך שלוועדת הערר ניתנה רשות להחליט אם מעוניינת היא לדון בבקשות להיתר שהופנו אליה, בעקבות אי עמידת הוועדה המקומית בלוחות הזמנים שנקבעו בחוק. סירובה של ועדת הערר לדון בערר שהוגש אליה בנסיבות אלה, מותיר את מבקש ההיתר מול שוקת שבורה, ומרוקן מכל תוכן את לוחות הזמנים שנקבעו בחוק (ואשר הוחלו בפועל לאחר תקופת מעבר ארוכה שנקבעה בחוק)".

כפי שציינה ועדת הערר, הוועדות המקומיות מתקשות לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו בתקנות הרישוי ובקשות רבות אינן נבדקות בלוחות הזמנים הנדרשים. לדברי טויסטר רוזנטל, "אין ספק כי נדרש פתרון מערכתי-תשתיתי לעניין זה. עם זאת, עד שיימצא פתרון כאמור, מדובר בהוראות חוק מחייבות, וקשה לראות את ההצדקה להטיל את מחיר הפרתן על כתפיהם של מבקשי ההיתרים, אשר מוצאים את עצמם מול בקשה להיתר שנדחתה באופן אוטומטי, ללא כל יכולת להשיג את דחייה זו. מאחר שאכן לא סביר שוועדת הערר תדון לגופן בכל הבקשות להיתר שהוועדות המקומיות לא הספיקו לדון בהן בלוחות הזמנים, אזי פתרון ביניים יכול להיות החלטה של ועדת הערר להחזיר את הדיון בבקשה להיתר לוועדה המקומית, תוך קציבת לוחות לדון בבקשה. החלטה כזו תאפשר, לכל הפחות, להמשיך את הדיון בבקשה להיתר במסגרת אותה בקשה, ולא תחייב את מבקש ההיתר לעבור את דרך החתחתים הנדרשת לצורך פתיחתה של בקשה חדשה, שממילא תהיה זהה לקודמת".

ערר 1003-01-19 חב' קרן ק.ר נדל"ן (ע"י עו"ד סלאם חאמד) נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה - תל אביב-יפו.

לחדשות נדל"ן, עדכונים יומיומיים, דעות וניתוחים, הורידו את  אפליקציית מרכז הנדל"ן
אנשי נדל"ן, בואו לשמוע ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק רק נדל"ניסטים ותיחשפו לתכנים בלעדיים לתעשייה


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:ועדת העררעו"ד טויסטרהועדה המקומית תל אביבעפר טויסטרמיטל טויסטר רוזנטל

 
מחפש...