"ההתחלה של התחום לא הייתה בפרויקטים של תשואה אדירה במרכז תל אביב אלא בפריפריה"

'הפנים מאחורי ההתחדשות העירונית' עם עו"ד עינת שקד, שותפה מנהלת במשרד עורכי הדין יהב ושות', שמספרת על התכלית המקורית של תחום ההתחדשות העירונית (ועל כמה התרחקנו ממנה), על התיקון הנדרש בכל נושא הליווי הבנקאי ועל המשותף בינה לבין סרטי אקשן הוליוודיים

שיתוף הכתבה
עו"ד עינת שקד (צילום: באדיבות המשרד) | פרויקט ארלוזרוב-דפנה (קרדיט הדמיה: 3division)עו"ד עינת שקד (צילום: באדיבות המשרד) | פרויקט ארלוזרוב-דפנה (קרדיט הדמיה: 3division)

עו"ד עינת שקד יכולה לסמן וי על לא מעט סעיפים בהגדרה המילונית של "אשת חיל"- היא אשת מקצוע בכירה בתחום גברי, אמא לארבע בנות, ובעלה מעל חמישה חודשים רצוף במילואים. מהו הפרויקט שהיא הכי גאה בו, מה המעמד המרגש ביותר מבחינתה בתהליך ומה לדעתה חייב להשתנות על מנת לקדם את התחום?

מה גרם לך להתחיל לעסוק בתחום ההתחדשות העירונית?

"בניגוד לרבים מעורכי הדין שיכולים להגיד היום שהם בחרו לעסוק בתחום ההתחדשות העירונית, אני צמחתי עם התחום. כחלק ממשרד עורכי הדין יהב ושות', שהוא מחלוצי ההתחדשות העירונית, ליוויתי את הפרויקט השני בארץ בתחום, עוד לפני שכל מה שידוע כיום כהתחדשות עירונית היה קיים. באותה התקופה, התכלית הייתה לשנות את פני הקהילה, ככה ראינו את זה. להצעיר ולשפר את הערים. עוד לא היה אפילו את האפקט הכלכלי כמוביל שקיים היום. וככה נכנסנו לתחום ואני, כחלק מהמשרד, ליוויתי את הפרויקט והשלמתי אותו  עד לאחר האכלוס. תוך כדי הליווי הזה, ליווינו את הבנקים ואת רמ"י בכתיבת הנהלים של ההתחדשות העירונית, ובעצם ממש הקמנו תחום. זה היה תהליך מאוד משמעותי, וזה תחום מאוד מרגש. יש בו באמת תכלית חברתית, סיפור אנושי שהוא הרבה מעבר לנדל"ן גרידא, ברמת הבטון והקירות".

ספרי על חוויה משמעותית שזכורה לך מתחילת הדרך.

"יש כמה דמויות שמלוות אותי כבר שנים, משפחות ואנשים שליוויתי בפרויקטים וממש שינינו להם את החיים. ההתחלה של התחום הזה לא הייתה בפרויקטים של תשואה אדירה במרכז תל אביב אלא בפריפריה, עם משפחות קשות יום, עם סיפורים שחלקם לא קלים, שקיבלו את ה-happy end שמגיע להם. אנחנו בקשר איתם עד היום, אנשים שכבר מזמן גרים בדירות החדשות ואמרו לי לא פעם: "בלעדיכם זה לא היה קורה". המעמד שבו אני מציגה בפניהם פרויקט, שאני יודעת שהוא עסקה טובה, שיש לה היתכנות, ורואה את הניצוץ של התקווה בעיניים שלהם, את התחושה שמרגע זה הופכים את שעון החול ומבינים שהחיים שלהם עומדים להשתנות, זה מעמד מאוד מספק".

מה הפרויקט שאת הכי גאה בו?

"קשה לבחור, כולם היו בניי", היא צוחקת, "אנחנו מלווים כ-175 פרויקטים ובאמת אין פרויקט או נציגות שאהובים עליי פחות, אבל אני יכולה לציין את מתחם ארלוזורוב דפנה, פרויקט פינוי בינוי מאוד יוקרתי במרכז תל אביב, שאנחנו מייצגים בו מספר מתחמים, ויש בו מתחם ספציפי שעבר המון תהפוכות וטלטלות. היו שם פערים ומחלוקות בין בעלי הדירות, חוזים שלא הושלמו, הסכם קודם שנתקע על 40% חתימות במשך המון זמן. בעלי הדירות שם באמת חוו המון אכזבות והיום אי אפשר בכלל לשער שיש שם היסטוריה כזאת. זה פרויקט גדול, של 128 דירות במצב הקיים, שתוך שלושה חודשים בלבד הצלחנו להגיע בו לרוב הדרוש בחתימות. אני בקשר הדוק, חם ואישי עם הנציגות, כולם עובדים בשיתוף פעולה והפרויקט מתקדם בנועם וכל כך במהירות, ממש כמו שעון".

מהן התכונות הדרושות לעורך דין שמייצג דיירים?

"הברור מאליו בעיניי הוא שהוא חייב להיות מקצוען ואקטיביסט, אבל בסך הכל אלו תכונות נרכשות. מעבר לכך, חשוב שהוא יגיע לתחום מתוך מעורבות אישית, עם יכולת הכלה ועם הבנה שזו שליחות, שזה עסק של אנשים ושהבית גדול מהקירות שבו. ההבנה הזאת היא הדבר החשוב ביותר בשביל לשרוד ולהצליח בתחום, קורה קסם בין משרד מייצג ובעלים".

מה הדבר הכי מאתגר בעבודה עם הדיירים?

"מלחמות פנימיות, לעתים יש צרות עין בין הבעלים, אי קבלת החלטות. המטרה של עורך דין הדיירים היא בסופו של דבר להגיע להישג מצוין, הכי מהר, הכי נכון, וכמובן ללא הליך של דייר סרבן, וזה משהו שאנחנו מתגאים שאנחנו יודעים להביא לשולחן. האמונה שלנו במה שאנחנו עושים, תחושת השליחות שלנו והיכולת שלנו להקשיב לצרכים ולחששות של הדיירים, מאפשרות לנו להתגבר על אתגרים מהסוג הזה בלי להיכנס להליכים משפטיים".

מה הדבר שהממשלה צריכה לעשות מחר כדי להאיץ את תחום ההתחדשות העירונית?

"קודם כל לפשט. את התהליכים, את ההסכמים. הרשות הממשלתית החלה בתהליך הזה והרבה דברים השתנו. יש הרבה יותר התמקצעות, יש כבר תקדימים משפטיים, הרבה יותר רגולציה, יש גם הרבה יותר נשים בענף, שזה דבר משמח שחשוב לי באופן אישי. אך יש עוד עבודה לעשות. יש כל מיני תחומים שבכלל עוד לא הגענו לפרק אותם, כמו הליווי הבנקאי. היחסים עם הבנק המלווה משפיעים מאוד על הדייר, אבל לצערי לא נותנים מספיק מקום להשפעה הזאת, ועל אף שתנאי הליווי הבנקאי משפיעים על זכויות הבעלים, הדיון לגביהם מתנהל בעיקר בצד של היזם. בנוסף, למרות שיש היום הבנה שהתחדשות עירונית היא צורך לאומי ובמקומות מסוימים קיומי, כי ממ"ד מציל חיים, יש התרחקות מהתכלית החברתית שהייתה לתחום בהתחלה ושמים המון משקל על הכלכלה שמאחורי התוכנית. חשוב לתת עדיפות לאזורים שבאמת צריכים את ההתחדשות, לא בגלל הכלכלה אלא באמת כבסיס לחיים באזור".

ספרי משהו שאף אחד לא יודע עלייך בענף הנדלן.

"אנחנו משפחה של שש נפשות, אני, בעלי וארבע בנות, ואנחנו משפחה מטיילת. אני מאוד מאמינה במדינת ישראל אבל אני גם מאוד מאמינה בלראות עולם. אנחנו מטיילים המון ועברנו כבר שני רילוקיישנים. כחלק מהחוויות של להיות משפחה מטיילת, יצא לי לחוות מפולת שלגים, הוריקן, בליזארד, יש לי כמה סצנות הוליוודיות בעברי, של ריצה בצרחות עם ארבע הבנות ביד, במורד הר בצ'ילה, ובקצב הזה, בקרוב אוכל לסמן וי על מפגש עם כל איתני הטבע".


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:החדשות עירוניתיהב ושות'הפנים מאחורי ההתחדשות העירוניתעריכת דין
הכתבות הנצפות ביותר

 
מחפש...