"הדיירים, ציוצי הציפורים ברקע, פשוט התחברנו לכל סנטימטר במקום הזה"

חיים ברוקס כהן לא גדל בענף הנדל"ן. המעבר מהשירות הציבורי למגזר הפרטי לא היה טריוויאלי עבורו, "גיליתי פערים בין העולם עליו גדלתי לבין מה שנתקלתי בו," הוא אומר. בעיניו התחדשות עירונית היא כמו ריצת מרתון, יש בה תהליכים סיזיפיים ומייגעים, אבל היא גם מסבה הרבה סיפוק ואושר.

מה גרם לך להתחיל לעסוק בהתחדשות עירונית?

אפשר לומר שמה שגרם לי להיכנס לתחום הזה הוא שילוב בין דרך ארץ והרצון לחידוש הארץ. בעיניי זהו תחום מנצח כי אפשר לעשות באמצעותו טוב לאחרים וגם לפתח את המדינה. רוב הפעילות שלנו היא במסגרת התחדשות עירונית ואנחנו מתמקדים במתחמים ולא בבניין בודד, בהם אנו רואים הצפת ערך בכל ההיבטים – לדיירים, לעיר וגם לנו כמובן. הפרויקט שלנו בבת ים הוא דוגמה טובה לכך – פינוי של כ-340 דיירים ובינוי של כ-1300 יחידות דיור חדשות.

ספר על חוויה משמעותית שזכורה לך מתחילת דרכך

הפרויקט בבת ים, זו הייתה אהבה ממבט ראשון. אני זוכר שצעדנו יחדיו בועז דניאל ואנוכי במתחם, בלב קריית התרבות של העיר, עמדנו על הדשא והרגשנו כאילו אנחנו בקיבוץ. הדיירים, ציוצי הציפורים ברקע, פשוט התחברנו לכל סנטימטר במקום הזה. התחלנו לקדם את הפרויקט ב-2016 וב-2022 כבר התחלנו בביצוע.

ויש עוד דבר בטובול ברוקס יזום ובניה אני זוכר היטב את תחילת קידום פרויקט "המעברה" בגבעתיים. היום הוא נמצא בסטטוס של בקשה להיתר, אבל ההתחלה הייתה מאתגרת ומספקת כאחד. מדובר במתחם של 44 בתים צמודי קרקע במרכז העיר, בנוסף הצלחנו לשכנע 24 משפחות לעבור לגור בחלקה אחרת ומרוחקת על מנת לייצר רצף ציבורי של חמישה דונם. אני מאוד מקווה שלקראת סוף השנה יהיה בידינו היתר בתנאים ונמשיך לקדם את הפרויקט הייחודי הזה.

מהו הדבר הכי חשוב שכל מי שניגש לפרויקט התחדשות צריך לדעת?

התחדשות עירונית היא ריצת מרתון. התהליכים מורכבים והם מצריכים תשתית של אמון מלא וליווי של כל דייר ודיירת. בהיבט הסטטוטורי יש כל הזמן הפתעות שמובילות לתקלות ולאובדן זמן יקר. הייתי אומר שמדובר בתהליך מייגע, אפילו סיזיפי - רק בעלי נחישות ואיתנות כלכלית יכולים להצליח בו.

ספר על טעות שלמדת ממנה

זו לא בדיוק טעות, אולי חוויה משברית, או פער בהשקפת העולם שלמדתי לחיות איתו. אני מגיע מקריירה ארוכה בשירות הציבורי בתחום הבטחוני. שם התעצבתי וספגתי את הערכים, הנורמות וה-DNA. כשעברתי למגזר העסקי ונדרשתי לעבוד מול השירות הציבורי או ספקים אחרים נתקלתי באמות מידה שלא הכרתי מהשירות שלי. גיליתי פערים בין תפיסת העולם הערכית שלי והמחויבות עליה גדלתי, לבין העובדה שלא מעט אנשים "באים לעבודה ולא באים לעבוד". לאורך השנים התעקשתי להטמיע בקרב אנשי וסביבתי את סולם הערכים הנכון, ויחד אנו מצמצמים את הפער הזה.

מהו הדבר שהממשלה חייבת לעשות מחר כדי להאיץ התחדשות עירונית ?

החסמים העיקריים הם בתהליכים הפנימיים שמתרחשים ברשויות המקומיות, בתוך הערים. הוועדות המחוזיות עובדות מהר יחסית אבל במרחב המוניציפלי חוסר המשאבים מעכב את התהליכים בצורה משמעותית. ככל שהרגולטור יוכל לסייע למחוללי ההיתרים ברשויות אני מאמין שנחווה האצה בתחום ההתחדשות. בהקשר זה, אני רוצה לציין את הפעילות של הרשות להתחדשות עירונית אל מול עיריית גבעתיים. לאחרונה הם עורכים דיוני "שולחנות עגולים" ומנסים להסיר חסמים שונים תוך כדי תהליך הקידום. ככל שירבו דוגמאות כאלה, כך ייטב.

לאילו עסקאות לא תתקרב לעולם?

אני נזהר מעסקאות שנמצאות הרבה זמן על המדף או כאלה שכבר יש בהן התקשרות, גם אם לא מחייבת, עם יזמים אחרים. מבחינה קולגיאלית אני לא נכנס "בין הרגליים" של יזמים אחרים. חוץ מזה, אם אין נציגות מקצועית ועו"ד דיירים בלתי תלוי – לא אכנס לפרויקט כזה. אני חושב שהם מספקים עוצמה לכל פרויקט ומסייעים ליזם לממש את הפרויקט באופן נכון וטוב.

איך תחום ההתחדשות העירונית השתנה לאורך הדרך בכל השנים שאתה פועל בו?

התחום השתנה, ולטובה. בבת ים למשל, אפשר לראות שהעיר מובילה את היקף ההיתרים בתחום ההתחדשות העירונית ודיירים רבים זוכים לקבל דירה ממוגנת וחניה תת-קרקעית. מבני בלוקים רעועים הופכים למבנים חדשים שתואמים את הצרכים העכשוויים של הדיירים ושל העיר. התמונה הזו היא פרי של קיצור הליכים משמעותי שהתרחש בעשור האחרון. אם בעבר נדרשו כ-10 שנים בין ייזום לתחילת  פרויקט, היום אפשר להגיע אפילו למחצית מכך.

ספר משהו שאף אחד לא יודע עליך בענף הנדל"ן

באוניברסיטה למדתי לימודים כללים ואת הנדל"ן למדתי דרך הרגליים. אומרים עליי שאני רגוע, לפעמים רגוע מידי. התחום הזה משלב עצבים ברמה היום-יומית אבל אני,  מטבעי, לא יוצא מהכלים. אני חושב שהיכולת לנהל תהליכים כאלה בשלוות נפש גורמת להם להתממש בצורה נכונה יותר.