חתמה על ערבות לבן זוגה הקבלן - ותשלם 2.4 מיליון שקלים על אף שהתגרשו

בית המשפט המחוזי בירושלים, בפסק דין של השופטת מרים אילני, קיבל בשבוע שעבר תביעה של בנק מזרחי נגד בת זוגו לשעבר של קבלן שהייתה ערבה לו, וקבע כי עליה לשלם 2.4 מיליון שקל ערבות גם מבלי שהבנק יוכיח ששלח לה הודעות על החובות שצברה החברה שבבעלות  הקבלן . כמו כן דחה בית המשפט טענות על זיופים.

מדובר בחשבון שניהלו הקבלן וחברה בבעלותו, שיתרת החוב בו נכון לאפריל 21' עמדה על .2.4 מיליון שקל. נוסף על כך הקבלן וזוגתו לשעבר ניהלו חשבון משותף  שיתרת החוב בו הייתה 235 אלף שקל, שעליו לא הייתה מחלוקת. ב-2023 בני הזוג התגרשו. תחילה טענה בת הזוג כי הקבלן הוא היחיד שהתנהל בחשבון וכי לא לקחה הלוואות מחשבון זה. אחר כך זנחה בת הזוג טיעון זה, כיוון שממילא זה לא היה פוטר אותה מתשלום החוב. כך שהטענה היחידה שנותרה הייתה הכחשתה שהיא נושאת בערבות בגין חשבון הבנק עם יתרת החוב על סך 2.4 מיליון שקל.

לפסק הדין המלא של המחוזי

הקבלן והחברה בבעלותו הגיעו להסכם פשרה עם הבנק - שקיבל תוקף של פסק דין באוקטובר 22',  שלפיו החוב ייפרס לכמה תשלומים. עם זאת הבנק דיווח בספטמבר השנה שאף אחד מהתשלומים לא בוצע ולכן על הערבה לשלם את החוב. הנתבעת טענה שהיא לא חתמה על כתב הערבות, שלא הוסבר לה על מה חתמה, ושהסכומים הנתבעים  אינם נכונים. כמו כן טענה שהבנק הפר את הוראות חוק הערבות והוראות ניהול בנקאי תקין של המפקח על הבנקים והתרשל בכך שלא יידע אותה בזמן אמת אודות החובות ההולכים וגדלים של החברה, והמשיך להעניק לחברה הלוואות גם כאשר החברה לא פרעה הלוואה קודמת. לבסוף טענה, שהבנק לא פעל להקטנת הנזק ולא מימש שיעבוד של חנות המשותפת לה ולקבלן, אלא האריך את משך ההליך על מנת להגדיל את גובה החוב.

לאחר מכן העלתה גם טענות שונות על זיופים הן לגבי הערבות והן גבי חתימה על שעבוד הדירה. גם טענה זו נזנחה לאחר שלא עלתה בקנה אחד עם תצהירים קודמים. גם הבנק הוכיח שהסכומים נכונים ולכן נותרה השאלה האם היה על הבנק ליידע את הנתבעת על החובות הגדלים של החברה.

הנתבעת טענה שהיא ערב יחיד ולכן הבנק הפר את חובותיו כלפיה כ"ערב יחיד" לפי חוק הערבות ונוהל בנקאי תקין, בכך שלא יידע אותה בזמן אמת על מצב החובות של החברה והמשיך להעניק לה הלוואות למרות שלא עמדה בתשלומים קודמים. בית המשפט קבע שלמרות ההפרדה ברכוש שלה טענה התובעת, היא הייתה נשואה לבעל החברה, גרה איתו באותה דירה והוא המשיך לפרנס אותה, לכן היא בעלת עניין בחברה ואין לראות בה ערב יחיד על פי חוק.

עוד טענה הנתבעת שהבנק הפר את החובה המוטלת עליו מכוח הוראת המפקח על הבנקים, ניהול בנקאי תקין על "ערבויות צד שלישי לטובת תאגיד בנקאי", שלפיהן על תאגיד בנקאי לשלוח לערב שיתרת ההלוואה שעליה הוא ערב עולה על 15,000 שקל, הודעה אחת לשנתיים שבה יזכיר לערב על ערבות. כמו כן טענה הנתבעת, שהבנק הפר גם את חובתו להודיע לה על אי קיום החיוב 90 ימים מהיום שהיה על החייב לקיים את חיובו.

ביהמ"ש: "לא נגרם לנתבעת נזק, אין לפטור אותה מערבותה" 

הבנק טען שהנתבעת קיבלה הסבר מלא על כתב הערבות וכי חתימתה עליו אותנטית, כי פעל בהתאם להוראות חוק הערבות ונוהל בנקאי תקין ושלח הודעות לנתבעת כנדרש. הבנק גם טען כי היה על הנתבעת להוכיח שנגרם לה נזק כתוצאה מאי קבלת הודעות מהבנק, וכי לא הוכח נזק כזה.

ביהמ"ש: " אמנם השעבוד לא נרשם בסופו של דבר עקב העיקול שהוטל על הדירה, אולם אין בכך כדי לשנות מן המסקנה שלפיה במועד זה הנתבעת הסכימה להמשיך לערוב לחיובי החברה עד לסכום של לפחות כ-3.5 מלש"ח. לכן ככל שהופרה הפרת חובת היידוע אודות ההלוואות שנתנו לפני יום החתימה על מסמכי השעבוד, לא נגרם לנתבעת נזק בגין כך ואין לפטור אותה מערבותה".

בית המשפט קבע כי גם אם לא הוכיח ששלח הודעות, אין לזקוף זאת לחובת הבנק, "אף שהבנק לא טרח להציג את ההודעות ששלח, איני רואה לחייב את הבנק בגין מחדל זה. זאת משום שכתב הערבות נחתם ביום 9.12.2018 , ולכן החובה להזכיר אודות הערבות קמה ביום 8.12.2020 . ביום 12.7.2020, היינו כחמישה חודשים לפני המועד שבו קמה החובה להזכיר אודות קיומה של ערבות, חתמה הנתבעת על טופס גילוי נאות. לפי טופס זה, הנתבעת מודעת לקיומו של כתב הערבות".  כמו כן דחה בית המשפט את הטענות על שעבוד כיוון שהדירה עוקלה ואילו על שעבוד החנות נאמר שהעלתה את הטענה הזו בשלב מאוחר. 

"בענייננו, אף אילו היה מוכח שהבנק הפר את חובת היידוע, הנתבעת, שהנטל עליה, לא הוכיחה שנגרם לה נזק בשל אי היידוע הנטען ולכן אין לפטור אותה מערבותה. כפי שצוין לעיל, כאשר הודיעו לנתבעת ביום 12.7.2020 בעת החתימה על מסמכי השעבוד, שהחברה חייבת סך של כ-3.5 מיליון שקל, היא לא נמנעה מלחתום על מסמכי השעבוד, לשם המשך העמדת קווי אשראי לחברה. אמנם השעבוד לא נרשם בסופו של דבר עקב העיקול שהוטל על הדירה, אולם אין בכך כדי לשנות מן המסקנה שלפיה במועד זה הנתבעת הסכימה להמשיך לערוב לחיובי החברה עד לסכום של לפחות כ-3.5 מיליון שקל. לכן ככל שהופרה הפרת חובת היידוע אודות ההלוואות שנתנו לפני יום החתימה על מסמכי השעבוד, לא נגרם לנתבעת נזק בגין כך ואין לפטור אותה מערבותה".

בית המשפט קבע שעליה לשלם את הערבות בסך  2.4 מיליון שקל, 235 אלף שקל בגין החוב בחשבון המשותף ושכר טרחה בסך 100 אלף שקל. את בנק מזרחי ייצג עו"ד בעז פייל.