בעקבות המכרז על הכנרת: מועצת עמק הירדן הודיעה על הקפאת היתרים ל-3 שנים בקיבוץ האון

גם לאחר דחיית העתירה שהגישה נגד המכרז שפרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בקרקעות קיבוץ האון שעל שפת הכינרת, מועצת עמק הירדן לא אומרת נואש וממשיכה להילחם בתוכנית בכל אמצעי שעומד לרשותה. למרכז הנדל"ן נודע כי במהלך החודש האחרון אישרה ועדת המשנה לתכנון ולבניה של המועצה תוכנית חדשה לקיבוץ, ומספר חודשים קודם לכן החליטה על הקפאה של כלל היתרי הבניה בשטח השכונה החדשה לפי סעיף 77-78 לחוק התכנון והבניה. בעקבות ההחלטה הגישה רמ"י ערר כנגדה. נזכיר כי במקביל, נדון בימים אלה הערעור שהגישה המועצה האזורית נגד החלטת בית המשפט המחוזי שדחה את עתירתה.

משמעות החלטת הוועדה המקומית על קידום תוכנית מפורטת חדשה לשטח הקיבוץ, היא הקפאה של היתרי הבנייה בקיבוץ לשלוש שנים או עד להפקדת התוכנית החדשה, זאת למעט שתי חלקות. התוכנית קובעת אזורים לאיחוד וחלוקה מחדש, שינוי גדלי מגרשים, תוספת זכויות ותוספת יחידות דיור, הגדלת שטחים לצורכי ציבור ושינויי הוראות בינוי, אך לא מפרטת מעבר לכך. התוכנית נדונה לראשונה כבר באוגוסט 2024, בטרם פורסמו תוצאות מכרז רמ"י, ועלתה לדיון חוזר עקב שינוי שם התוכנית בחודש אוקטובר האחרון.

התוכנית החדשה לקיבוץ של מועצת עמק הירדן
הערר שהגישה רמ"י נגד מועצת עמק הירדן 

משמעות החלטת הוועדה המקומית על קידום תוכנית מפורטת חדשה לשטח הקיבוץ, היא הקפאה של היתרי הבנייה בקיבוץ לשלוש שנים או עד להפקדת התוכנית החדשה, זאת למעט שתי חלקות

כבר בעקבות החלטת ההקפאה הראשונה שהתקבלה באוגוסט, ערכה רמ"י בדיקה שהעלתה כי החלקות המוקפאות במסגרת החלטת הוועדה הן חלקות שנכללו במכרזי השיווק הפומביים שפורסמו על ידי הרשות ביחס לישוב האון. במכתב ששלחה בחודש ספטמבר לראש המועצה עידן גרינבאום, טענה רמ"י כי לאור הנסיבות ובפרט לאור העובדה שההחלטה התקבלה ללא פירוט מתאים בדבר תוכנה, נחיצותה וההצדקות לקיומה, נראה כי מטרתה של החלטה זו הייתה ועודנה ניסיון לסכל את המכרזים שפורסמו על ידה. באוקטובר הגישה הרשות ערר מפורט לוועדת הערר, באמצעות עו"ד שרית דנה ועו"ד יניב ספיר. דיון בערר צפוי להתקיים ביום 28.01.25.

"החלטה שהתקבלה על בסיס שיקולים זרים"

במכתב ששלחה לגרינבאום היועצת המשפטית למרחב עסקי צפון, עו"ד צילה חמיאס גפניאל, כתבה כי "ההחלטה התקבלה על בסיס שיקולים זרים תוך ניצול לרעה של סמכויותיה המנהליות (של הוועדה, דנ"ק) לצורך קידום אינטרסים שאינם מן העניין ותוך סטייה מתפקידה כנאמן הציבור ומעקרונות המנהל התקין".

במכתב ששלחה לגרינבאום היועצת המשפטית למרחב עסקי צפון, עו"ד צילה חמיאס גפניאל, כתבה כי "ההחלטה התקבלה על בסיס שיקולים זרים תוך ניצול לרעה של סמכויותיה המנהליות, לצורך קידום אינטרסים שאינם מן העניין ותוך סטייה מתפקידה כנאמן הציבור ומעקרונות המנהל התקין"

בערר השהוגש נטען "כי אין בעת הזו כל צורך בתכנון חדש. לא בכדי החלטת הוועדה לא נסמכת על מתווה תכנוני כלשהו, ולו ראשוני, ממנו ניתן להבין על כוונותיה, לא כל שכן להצדיק מניעת הוצאת היתרי בניה בתחומה של תכנית תקפה ועדכנית; לא בכדי לא הוצג במסגרת הדיון בו התיימרה הועדה המקומית לקבל החלטה על מניעת מימושה של התכנית התקפה, מתווה תכנוני כאמור; לא בכדי לא ניתנה לכוונה תכנונית מרחיקת לכת זו, לשנות את התכנון התקף החל על קיבוץ האון דווקא, ביטוי כלשהו במסגרת תכנית האב האסטרטגית עליה עומלת המועצה לכלל יישוביה.

"ענייננו, אם כן, במקרה מובהק בו ועדה מקומית עושה שימוש בסמכות שניתנה לה עפ"י דין באופן חסר תום לב, שלא למטרה לשמה היא נועדה, ככלי שרת במאבק שמנהלת המועצה מזה תקופה ארוכה בהחלטות העוררת לשווק את המגרשים במכרז פומבי. החלטתה של הועדה המקומית, המחויבת להפעיל סמכויותיה בהתבסס לא רק על שיקולים עניינים בלבד אלא גם על שיקולים תכנוניים בלבד, מהווה ניצול בוטה של סמכויותיה לצורך קידום אינטרסים שאינם ממין העניין, תוך סטייה מתפקידה כנאמן הציבור ומעקרונות המנהל התקין".

 העתירה נגד המכרז בקיבוץ האון נדחתה, ותוצאותיו פורסמו

כזכור, בנובמבר האחרון דחה בית המשפט המחוזי בנוף הגליל את העתירה של קיבוץ האון ועמק הירדן נגד שיווק כ-250 מגרשי בנה ביתך בקיבוץ.

קיבוץ האון נקלע למשבר כלכלי בשנות ה-90 של המאה הקודמת, עם חובות בסך של 60 מיליון שקל. כחלק מההסדר לשיקומו, נדרש  הקיבוץ להשיב לרמ"י שטח בן 300 דונם, שבו תוכננה בנייה עצמית ב-300 מגרשים. למרות ניסיונות שיווק שנמשכים מאז 2001, כללו הדרישות המקומיות עדיפות לתושבי האזור, דרישה שנדחתה על ידי רמ"י.

השופט ערפאת טאהא דחה את העתירה וקבע כי המכרז תקין מבחינה חוקית וכי רמ"י פעלה בהתאם להסכמות קודמות. בנוסף לכך ביקר השופט את מניעי העותרים, בטענה כי מטרת העתירה הייתה להביא לכך שהמגרשים ישווקו לתושבי עמק הירדן ולבני הקיבוץ בלבד, ולא מתוך דאגה ציבורית רחבה

על פי המתווה שנקבע באוגוסט, 120 מגרשים שווקו לכל המרבה במחיר, 99 מגרשים יועדו לחיילי מילואים, ו-25 מגרשים לנכי צה"ל וכוחות הביטחון. בספטמבר הוסיפה רמ"י תנאי לשיווק חלק מהמגרשים בהגרלה, בהתאם לפניות מקומיות נוספות. העותרים טענו כי המכרז פוגע בזוגות צעירים בפריפריה, וכי קיימת יריבות אישית בין מנכ"ל רמ"י ינקי קוינט לבין ראש המועצה עידן גרינבאום, אשר משפיעה על החלטותיו של הראשון.

השופט ערפאת טאהא דחה את העתירה וקבע כי המכרז תקין מבחינה חוקית וכי רמ"י פעלה בהתאם להסכמות קודמות. בנוסף לכך ביקר השופט את מניעי העותרים, בטענה כי מטרת העתירה הייתה להביא לכך שהמגרשים ישווקו לתושבי עמק הירדן ולבני הקיבוץ בלבד, ולא מתוך דאגה ציבורית רחבה ואף הטיל עליהם 7,500 שקל הוצאות משפט. בעקבות כך תוצאות המכרז פורסמו ושבוע לאחר מכן  המועצה האזורית עמק הירדן הגישה ערעור לבית המשפט העליון.

מועצת עמק הירדן מסרה בתגובה: "מועצה אזורית עמק הירדן פעלה בסמכותה במטרה לקדם תכנון שיישפר את היישוב. הנושא נמצא בהליך משפטי ודיון בנושא יתקיים בסוף החודש, בהתאם לכך המועצה מנועה מלהגיב בשלב זה".