ראש העיר הפריפריאלית שנותנת פייט לגוש דן: "לא מבקש מהממשלה כלום, רק שלא תפריע"

יקנעם עלית, עיירה מנומנמת של כ-25 אלף תושבים שרחוקה כ-25 ק"מ ממטרופולין חיפה, נחשבת בעיני רבים כ"נס". זאת לאחר שבמהלך שלושים השנים האחרונות הצליחו ביקנעם להקים שני אזורי הייטק תוססים (ועוד אחד בדרך) המאכלסים חברות כמו "מארוול", "אלביט",  "לומניס" ואולי הידועה מכולם - "מלאנוקס" שנמכרה לחברת אינבידיה תמורת 6.9 מיליארד שקל. 

"בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, יקנעם הייתה עיירה קטנה עם כ-5,000 תושבים ושני מפעלים: סולתם ואוסם", מתאר רומן פרס, ראש עיריית יקנעם עלית, בראיון למרכז הנדל"ן, "אחרי שמפעל סולתם פשט רגל, היו כאן יותר מ 40% אבטלה והגירה שלילית. היום יקנעם היא עיר צעירה עם יותר מ-180 חברות שמעסיקות מדי יום קרוב ל-13 אלף עובדים".

איך עיר פריפריאלית כמו יקנעם מצליחה לתת כזה פייט לאיזור המרכז ולהקים אזור תעסוקה שכזה?
"נעשה פה מאמץ מאוד גדול, גם על ידי קודמי בתפקיד סימון אלפסי, שפנה למשרדי הביטחון והאוצר עוד בתחילת שנות ה-90 וביקש לפנות בסיס צבאי שהיה כאן. באותם ימים הבסיס הזה שילם כל שנה ליקנעם ארנונה על סך כ-650 אלף שקל. במונחים של אותן שנים זה היה באמת סכום עתק. ואז סימון פנה למשרד הביטחון וביקש לפנות בסיס כדי להביא לכאן יזמים בתחום התעשייה וההייטק כדי לפתח. היו לא מעט מבטים מוזרים, כי אף אחד לא האמין אז שמישהו יכול לבוא ליקנעם בכלל ולפתוח פה שוב פעם מפעל. 

"ברגע שחברה מגיעה ליקנעם מאזור ת"א, העובדים שואלים את עצמם למה בעצם הם צריכים כל יום לנסוע מרמת גן או מרעננה ליקנעם. אולי אפשר לגור ביקנעם? ברגע שזוג צעיר שוקל בכלל לעבור לעיר, הדבר הראשון שמעניין אותו זו מערכת החינוך בעיר והם לא מוכנים להתפשר על מערכת חינוך פחות ממצויינת" 

"אנחנו מדברים על שלושה דברים שבעצם היו אבני היסוד של אותה הצלחה. אחד מהם זה בנייה איכותית למגורים בתוך העיר. כלומר, ברגע שחברה מגיעה ליקנעם מאזור תל אביב, העובדים של אותה חברה שואלים את עצמם למה בעצם הם צריכים כל יום לנסוע מרמת גן או מרעננה ליקנעם הלוך וחזור? אולי אפשר לגור ביקנעם? דבר שני, ברגע שזוג צעיר שוקל בכלל לעבור לעיר, הדבר הראשון שמעניין אותו זו מערכת החינוך בעיר והם לא מוכנים להתפשר על מערכת חינוך פחות ממצויינת. דבר אחרון, יש להם גם עבודה איכותית פה".

מרכז העסקים הראשי של העיר מכניס הרבה כסף לקופת העירייה. איך אתם משקיעים בעיר בחזרה ומפתחים אותה?
"61% מהתקציב השוטף של הרשות מגיע היום מהכנסות עצמיות (הכנסות שמגיעות מהעיר עצמה ולא מהמדינה, ד.ב). אנחנו מתכננים להמשיך לפתח עוד מגרשים באזור התעשייה, כי אי אפשר לבנות רק דירות. הרי כל דירה, כל יחידת דיור שאנחנו מאכלסים היא גירעונית. ארנונה למגורים היא גירעונית, וכדי להמשיך ולתת שירותים ברמה גבוהה לתושבים, אנחנו חייבים לחזק את העוגן הכלכלי שלנו, שזה בעצם ארנונה עסקית. 

"50% מהתקציב השוטף שלנו הולך להשקעה בחינוך. אנחנו מאמינים שהכל מתחיל בחינוך, אנחנו משקיעים מאות אלפי שקלים לחינוך בגיל הרך. משום שאנחנו מאמינים בצמצום פערים ובכך שככל שנחזק את הילדים מוקדם יותר, נביא אותם לגני ילדים מוכנים יותר. כך נאפשר לכל ילד להצליח הרבה יותר. אנחנו מדברים על תוכניות בתוך גני ילדים שלנו, שגם הן ממומנות על ידי הרשות. אנחנו מדברים על עשרות תוכניות, גם בחינוך יסודי וגם בחינוך העל יסודי שאנחנו משקיעים שם כסף".  

"עברתי את כל המסלול של עולה חדש"

פרס (55), שמציין בימים אלו שנה להיבחרו לראשות העיר, הוא תושב העיר מאז עלייתו לארץ בשנת 1991 וכיהן במגוון תפקידים בשירות הציבורי, רובם בעיר. "עברתי את כל המסלול של עולה חדש", מספר פרס, "עבדתי מיד אחרי עלייתי לארץ במפעל אוסם. אז ביקנעם לא היו יותר מדי אופציות, או סולתם שפשטה רגל או אוסם. התחלתי כפועל אריזה ובמקביל התקדמתי באסם.

"למדתי במקביל ואז נבחרתי בפעם הראשונה להיות חבר מועצה ולאחר מכן עבדתי בשלטון מקומי, במועצה אזורית מעלה עירון. אנחנו ניהלנו חמישה יישובים באזור ואדי ערה מטעם משרד הפנים. אחרי בחירות 2008, זו בעצם הייתה כבר קדנציה שלישית שלי כנבחר ציבור, מוניתי להיות סגן ראש העיר בשכר בפועל, וככה במשך שלוש קדנציות הייתי סגן ראש עיר בפועל. אחרי הבחירות האחרונות נבחרתי לראשות העיר, זכיתי ב-62% מהקולות וקיבלתי חמישה מנדטים".

בוועידת מרכז הנדל"ן אילת שנערכה בתחילת החודש, ביקר פרס בחריפות את יוזמת קרן הארנונה של הממשלה, התמרצת רשויות שמרבות לבנות דירות מגורים על חשבון העיריות שבונות בעיקר שטחי תעסוקה. כאשר הוא נשאל על כך, הוא מסביר: "בתחילת שנות ה-90 המדינה נתנה כל מני הטבות לעשרות רבות של עיירות פיתוח, כלומר נתנה להן הזדמנות לקחת את עצמן בידיים ולצאת מכישלון להצלחה. יקנעם הייתה שם יחד עם שורה ארוכה של רשויות אחרות שהיו רשויות פריפריאליות, לקחה את זה והגיעה לאן שהגיעה. היו רשויות אחרות שגם היו באותו צומת, באותם חדרים שחילקו את ההטבות האלה - ונכשלו.

"מה המדינה עושה היום? היא לוקחת היום מיקנעם שהצליחה, את הכסף שלה. אגב, היא לוקחת את הכסף בגלל שלא היו התחלות בנייה בשנים האחרונות. מענישים אותנו על זה שהפריעו לנו ולא איפשרו לנו לבנות ולוקחים מאיתנו כסף ומעבירים את זה לאלה שכבר נכשלו פעם אחר פעם. אז אני בא ואומר, 'אתם רוצים צדק? אל תפריעו לנו בבקשה'". 

"מה המדינה עושה היום? היא לוקחת היום מיקנעם שהצליחה, את הכסף שלה, בגלל שלא היו התחלות בנייה בשנים האחרונות. מענישים אותנו על זה שהפריעו לנו ולא איפשרו לנו לבנות ולוקחים מאיתנו כסף ומעבירים את זה לאלה שכבר נכשלו פעם אחר פעם" 

"ליקנעם לעומת ערים אחרות, אין נמלים או משרדי ממשלה ומתחם בורסה שצריך רק לגבות ארנונה ולדעת מה לעשות עם הכסף, כל אזור התעשייה נבנה אחרי עבודה קשה מאוד, שכנוע, בנייה והקמה ותהליכים מאוד מורכבים. לכן אני אומר שזה לא צודק לקחת כסף מעיר כמו יקנעם. אנחנו מבינים שהמדינה מחפשת כל הזדמנות להעלות את הכנסות המדינה וזה בסדר, אבל תעשו את זה בצדק. אנחנו לא מבקשים מכם כלום, רק דבר אחד - אל תפריעו. לכו תיכנסו לאלה שלא הצליחו ונכשלו. תבדקו למה ותחשבו איך אפשר לעזור להם. אבל במה שעושים היום אין צדק". 

"התחלות הבנייה לא בקצב שצריכה עיר צעירה ומבוקשת כמו יקנעם" 

כך או כך, בשנים הקרובות מתכוון פרס להאיץ גם את הבנייה למגורים. לדבריו, בימים אלה מתהווה הסכם גג עם משרד הבינוי והשיכון , לבניית כ-5,100 דירות. "זה לא ייבנה בשנה-שנתיים הקרובות", הוא מבהיר. "חלק מהסכם גג כולל  בנייה של רובע חדש, הרובע הדרומי, שבימים הקרובים כבר מסתיימת תקופת ההפקדה של התוכנית שלו. במקביל אנחנו מקדמים פה התחדשות עירונית . חילקנו את העיר ל-15 מתחמים. בנינו תוכנית אב להתחדשות עירונית. אחת מהן היא שכונת נוף לכרמל שתהיה מאוד איכותית ואטרקטיבית עם כל השירותים בתוכה, עם עירוב שימושים . התוכנית הזאת של התחדשות עירונית מרגשת אותנו אפילו יותר מהסכם גג והשכונות החדשות, משום שמדובר כאן בשיכונים הראשונים שנבנו ביקנעם עם הקמתה".

מנתוני התחלות בנייה שמתפרסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי בשלוש השנים האחרונות היו ביקנעם 373 התחלות בנייה בלבד. פרס ניסה להסביר את הנתונים, ואמר כי "יקנעם לפני כמעט שבע וחצי שנים פנתה למוסדות המדינה וביקשה לספח ולהגדיל את שטח השיפוט של העיר. במשך כל התקופה הזו, כל מוסדות המדינה לקחו אותנו לכל מיני סיבובים כאלה ואחרים, מאשרים את הבקשה ואז היו כל מיני שרים שבחרו לעשות עלינו פוליטיקה. ביקשו דיון חוזר, ונוצרו עיכובים. אחרי זה התחיל סיפור שהיינו בארבע מערכות בחירות וכל זה היה תלוי באוויר. אחרי שבע וחצי שנים הוחלט לתת לנו את אותו שטח שביקשנו, אמנם שטח קטן יותר ממה שרצינו, אבל באותו מקום וזה בעצם עיכב, והקפיאו את כל התוכניות ואת כל התחלות בנייה.

"לא נעים לי להגיד את זה, אבל בגלל המלחמה היו פה עיכובים בבנייה. יש לנו כרגע בבנייה משהו כמו 350 יחידות דיור שיסיימו אותן בעוד כעשרה חודשים. אבל מבחינת התחלות בנייה, זה לא הקצב שחייב להיות בעיר צעירה, אטרקטיבית ומבוקשת כמו יקנעם"

"הקמנו פה מנהלת להסכם הגג וכבר פרסמנו מכרז לחברת תכנון ופיתוח כדי שלא להתעכב יותר, אפילו לא ביום אחד, אלא לעבוד הכי מהר שאפשר. אני בא ואומר, איך המדינה מצד אחד טוענת שיש פה בועת נדל"ן ואין פה מספיק התחלות בנייה, ומצד שני כשיש פה רשות שמבקשת, דורשת ומתחננת לאפשר לה לבנות, אז במקום לקבל החלטה הם מחליטים שלא להחליט".

איך בכל זאת משמרים אוכלוסייה כשאין בנייה חדשה בעיר?
זה אתגר.  אתה יודע, לא נעים לי להגיד את זה, אבל בגלל המלחמה היו פה עיכובים בבנייה. יש לנו כרגע בבנייה משהו כמו 350 יחידות דיור שיסיימו אותן בעוד כעשרה חודשים. אבל מבחינת התחלות בנייה, זה לא הקצב שחייב להיות בעיר צעירה, אטרקטיבית ומבוקשת כמו יקנעם".