ארבעה בוררים בשנתיים: הסכסוך שלא נגמר בחברת ההתחדשות העירונית
החברה, שבה מחזיקים בין היתר אחיו ואחיינו של יצחק תשובה, עומדת במרכז סכסוך שנמשך כבר כארבע שנים • אחד הצדדים הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת המחוזי שלא להפסיק את עבודת הבורר – וסורב שוב
שופט העליון דוד מינץ. "דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבים" (אתר בתי המשפט)
בורר רביעי מונה ליישוב סכסוך בחברה להתחדשות עירונית – עוד לפני שהבוררות עצמה יצאה לדרך; אחד הצדדים לסכסוך ביקש להפסיק את עבודתו, ולהשיב את הדיון לבית המשפט המחוזי, שדחה זאת; המבקש ערער – ונדח גם בעליון. זה, בתמצית, סיפורה של חברת התחדשות עירונית צעירה, שהוקמה בשנת 2016 וכבר נמצאת עמוק בתוך סכסוך שאין יודע כיצד יסתיים.
תחילת הפרשה בחתימת הצדדים על הקמת חברה משותפת להתחדשות עירונית, במרץ 2016. במסגרת הסכם המייסדים נכתבה תניית בוררות, שלפיה בהיעדר הסכמה בין הצדדים במקרה כלשהו, ימונה בורר להליך, שזהותו תיקבע על ידי יושב ראש לשכת עורכי הדין
תחילת הפרשה בחתימת הצדדים על הקמת חברה משותפת להתחדשות עירונית, במרץ 2016. בין המעורבים אחיו של יצחק תשובה, אברהם תשובה, בעלי חברת תשובה התחדשות עירונית ; בנו של אברהם, רמי; גדעון שאער, בעלי חברת גל עם נכסים, ושי שמחי. במסגרת הסכם המייסדים של החברה נכתבה תניית בוררות, שלפיה בהיעדר הסכמה בין הצדדים במקרה כלשהו, ימונה בורר להליך, שזהותו תיקבע על ידי יושב ראש לשכת עורכי הדין.
ארבעה בוררים שונים בתוך כשנתיים
בשנת 2017 נתגלע סכסוך בין הצדדים, ובעקבות כך פנה משרד עורכי דין נוף, אורן, בן עמי ושות', בשם החברה, ליו"ר לשכת עורכי הדין בבקשה למנות בורר שיכריע בסכסוך. בנובמבר 2018 מונה לתפקיד עו"ד רפאל לביא, אך מינויו בוטל לאחר שהתברר כי משרד עורכי הדין המייצג את החברה מנהל תיק ליטיגציה נגדו. בפברואר 2019 מונה עו"ד ישראל ליכטנשטיין כבורר, אך זה הודיע בהמשך על התפטרותו. ביולי 2020 מונתה עו"ד שוש ריבר כבוררת חליפית.
מבקש הפחתת השכר טען כי זו לא מספיקה, ולמרות שהבוררת עו"ד ריבר הסכימה לאחר מכן להפחית בשכרה עוד, אל הרמה שהתבקשה, אך אז ביקש אחד הצדדים כי הבוררת תפסול את עצמה, מתוך "חשש כבד... להטיה של הבוררת כנגד מרשו"
בנובמבר 2020 התקיימה ישיבה לפניה, שם נקבה בשכרה. אחד הצדדים ביקש הפחתה בשכר, וזו הסכימה – אך לא בשיעור ההפחתה המלא שהתבקש. בעקבות כך הודיע מבקש ההפחתה כי זו לא מספיקה, ולמרות שהבוררת עו"ד ריבר הסכימה לאחר מכן להפחית בשכרה עוד, אל הרמה שהתבקשה, אך אז ביקש אחד הצדדים כי הבוררת תפסול את עצמה, מתוך "חשש כבד... להטיה של הבוררת כנגד מרשו".
הבוררת אכן התפטרה מתפקידה, עוד באותו היום, וכך מונה בורר רביעי במספר – מבלי שהתקיימה כל ישיבת בוררות ממשית, כאמור – בסוף ינואר האחרון: עו"ד גדעון פרייטג. כאן פנו המבקשים לבית המשפט המחוזי בבקשה להפסקת הבוררות ולביטול מינויו של עו"ד פרייטג כבורר בסכסוך. גם בעניין זה נרשמו חילופי האשמות בין הצדדים.
סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת יהודית שבח, פסקה כי "אכן, קצב התקדמות ההליך אינו משביע רצון, בלשון המעטה, אלא שעיון במסמכים שצירפו הצדדים, ושאינם במחלוקת, אינו מבסס את הטענה שבבסיס העתירה, ולפיה העיכוב נעוץ דווקא במשיבים (אברהם ורמי תשובה, ושי שמחי).
הדעת נותנת שעו"ד פרייטיג מודע לסמכויותיו. בשלב הנוכחי טרם ניתנה לעו"ד פרייטג ההזדמנות למלא את התפקיד שהוטל עליו, אין טענה לפגם החותר תחת יסודות ההליך המתנהל, ודאי אין להניח מראש כי התנהלותו תקים נגדו איזו מעילות העברת הבורר מתפקידו"
הדעת נותנת שעו"ד פרייטיג מודע לסמכויותיו. מכל מקום, בשלב הנוכחי טרם ניתנה לעו"ד פרייטג ההזדמנות למלא את התפקיד שהוטל עליו, אין טענה לפגם החותר תחת יסודות ההליך המתנהל, ודאי אין להניח מראש כי התנהלותו תקים נגדו איזו מעילות העברת הבורר מתפקידו. לכן הבקשה נדחית".
לעיון בהחלטת בית המשפט המחוזי לחצו כאן
"המבקשים לא הצביעו על כל שאלה עקרונית המתעוררת בעניינם"
על החלטה זו הגיש שאער בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שם התנהל הדיון על ידי השופט דוד מינץ, אשר בהחלטה קצרה בת ארבעה עמודים בלבד, ואף ללא תגובות המשיבים, קבע כי בקשה זו לא תיענה בחיוב.
"דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבים", פסק השופט מינץ. "בקשת רשות ערעור בענייני בוררות לא תינתן אלא במקרים חריגים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או במקרים שבהם נדרשת התערבות בית משפט זה משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין.
המקרה דנא אינו נמנה על אותם מקרים חריגים. המבקשים לא הצביעו על כל שאלה עקרונית המתעוררת בעניינם, מלבד העלאת הטענה, 'הכללית', בדבר אובדן אמון הציבור בהליכי בוררות או על עיוות דין שעשוי להיגרם כתוצאה מהמשך ניהול הליך הבוררות"
המקרה דנא אינו נמנה על אותם מקרים חריגים. המבקשים לא הצביעו על כל שאלה עקרונית המתעוררת בעניינם, מלבד העלאת הטענה, 'הכללית', בדבר אובדן אמון הציבור בהליכי בוררות או על עיוות דין שעשוי להיגרם כתוצאה מהמשך ניהול הליך הבוררות". בהתאם לכך, דחה השופט את הבקשה ולמעשה השיב את הכדור לידי הבורר, עו"ד פרייטג.
לעיון בהחלטת בית המשפט העליון לחצו כאן
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
תגובות