בנק ישראל: כדי לממן את המטרו יש להעלות מיסים לכלל הציבור בקביעות

בנק ישראל מעריך את הקמת שלושה קווי מטרו בגוש דן בכ-150 מיליארדי שקל לאורך כ-15 שנים. לפיו, בחודש נובמבר 2021 אישרה הכנסת סעיפים מרכזיים בחוק הרכבת התחתית ("חוק המטרו"). סעיפים אלו מתייחסים להקמת רשות מטרו שתקדם ותנהל את הפרויקט, ומסדירים את אופן מימונו. מחצית מהתקציב למדינה, לדברי הבנק, תמומן מתקציב המדינה, והמחצית השנייה – ממקורות חוץ-תקציביים שצוינו בחוק.

בנק ישראל מוסיף שהתוכנית היא שהמטרו ייבנה במהלך יותר מ-15 שנים, ורוב ההוצאה תידרש בפריסה של כעשר שנים (כנראה בין השנים 2026 ו-2036). בשיאה ההוצאה השנתית צפויה לעמוד על קרוב לאחוז מהתוצר.

הבנק מסייג שהפרויקט הוא אמנם עצום בהיקפו, אך פריסתו לאורך יותר מ-15 שנה מאפשרת לממשלה לממן אותו על ידי שילוב של העלאת מסים, ריסון הגידול של הוצאות אחרות והגדלה זמנית של החוב הציבורי. לאור ההערכה שנדרש גידול קבוע של ההשקעה בתשתיות התחבורה בישראל, לרבות בהרחבות של מערך התחבורה במרכז הארץ ובמטרו עצמו – עם גידול האוכלוסייה בעשורים הבאים – רצוי שחלק ניכר מההשקעה ימומן על ידי תוספת קבועה  להכנסות הממשלה או ריסון הגידול של הוצאות אחרות.

החוק שאושר קובע כי ההשקעה בבניית המטרו תמומן באמצעות שילוב של מיסוי כלל הציבור, מיסוי בעלי הנכסים הצפויים ליהנות מפיתוח התשתיות שבקרבת נכסיהם ומיסוי התושבים הגרים או מועסקים באזורים שבהם תפותח המטרו.

כמחצית ממימון הפרויקט תגיע, כאמור, מתקציב המדינה השוטף, דהיינו ממיסוי כלל הציבור. גם המימון הצפוי מרמ"י מקורו למעשה בכלל הציבור. לעומת זאת, ההכנסות מאגרת הגודש, ממס ההשבחה (המוגדר בחוק המטרו),מהרשויות המקומיות בסביבה הגיאוגרפית של הפרויקט, ומההכנסות מהבינוי מעל הדיפו והתחנות הן הכנסות שמקורן בבעלי נכסים ותושבים שצפויים ליהנות מהפרויקט.

לעת עתה טרם גובשו פרטי ביצוע הפרויקט. ייתכן שחלקים ממנו יבוצעו באמצעות העברת חלק מהאחריות (והסיכון) לביצועו  אל המגזר הפרטי, תוך התחייבות ממשלתית לשלם לחברה המקימה בהתאם לאבני דרך בהקמתו. מימון בשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי אמנם מייקר את עלות ההון בפרויקט, אך הוא מעביר, כאמור, חלק מהסיכון בביצועו למגזר הפרטי, לדברי הבנק.

עוד מוסר הבנק כי בשני העשורים האחרונים הרחיבה הממשלה את ההשקעות שלה בתשתית באמצעות שיתופי פעולה עם המגזר הפרטי, שכללו חלוקת אחריות וסיכונים לצד רכיב מימון. שיתוף פעולה זה מצמצם את הצורך בהגדלת החוב הציבורי בזכות גיוס הון פרטי כנגד התחייבות ממשלתית לתשלום בעתיד.