בזבוז של 300 ימי שמש בשנה: מדוע אנחנו לא מנצלים אנרגיה סולרית לצמצום צריכת החשמל בבנייני המגורים?

יש מעט מאוד דברים שיש לגביהם קונצנזוס עולמי נרחב. אחד מהם הוא התפקיד המשמעותי של פליטת גזי החממה, ובראשם הפחמן הדו חמצני, בהיווצרות ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים. החשמל שאנחנו צורכים, הרכבים בהם אנחנו נוסעים והתעשיות המשתמשות בדלקים ממקורות מאובנים כמו פחם ונפט הם הגורמים העיקריים לפליטת גזי החממה. לפיכך קבעו רוב מדינות העולם יעדים לאומיים להפחתת פליטת הגזים בדרכים שונות, בהן צמצום השימוש ברכבים פרטיים, הפחתה של צריכת החשמל ומעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות – אנרגיית רוח, אנרגיית מים, אנרגיה סולרית ועוד.

על פי דוח מקינזי, 7% משיעור פליטת הפחמן הדו חמצני בעולם מגיעים ממבנים קיימים, בין היתר בשל כמויות החשמל שהדיירים צורכים. על מנת להפחית את שיעורי פליטת הפחמן הדו חמצני מתגייס גם ענף הנדל"ן למאמץ הלאומי. אולג לוקינסקי, שותף ומנכ"ל בחברת New Era, השמה דגש על בנייה ירוקה ועל שימוש באנרגיות מתחדשות בכל הבניינים אותם היא מקימה, מסביר כיצד ניתן להפחית את חלקו של ענף הנדל"ן בזיהום האוויר:

"יש שלוש דרכים שונות בהן אנחנו יכולים וצריכים לצמצם את פליטת הפחמן הדו חמצני: ראשית, להשתמש בתהליך הבנייה בחומרים ירוקים שהייצור שלהם אינו גורם לפליטה של פחמן דו חמצני. שנית, לתכנן ולבנות את הבניין בצורה שתאפשר את צמצום צריכת החשמל העתידית של הדיירים – איטום נכון, בידודים חיצוניים, שימוש בשיטות תאורה ירוקות, התקנת תשתיות לטעינת רכבים חשמליים ועוד. הדרך השלישית, שבה מתרכז כיום האתגר המשמעותי, היא לאפשר לבניין להשתמש באנרגיות מתחדשות לאחר הבנייה".

שמש לא חסר, אבל שטחים בהחלט כן

מטרת השימוש באנרגיות מתחדשות לאחר הבנייה היא לאפשר לבנייני המגורים לייצר עבור עצמם את האנרגיה אותה הם צורכים, על מנת לצמצם את צריכת החשמל למינימום האפשרי. השאיפה היא להגיע, בסופו של דבר, למצב של מבנים מאופסי אנרגיה: מבנים המייצרים עבור עצמם, באמצעות אנרגיה מתחדשת, את מלוא האנרגיה שהם צורכים.

הדרך המרכזית לעשות זאת היא על ידי שימוש בלוחות סולריים – לכאורה, פתרון קל ליישום במדינה ברוכת שמש כמו ישראל. אלא שלדברי לוקינסקי, על אף שתעשיית הלוחות הסולריים התקדמה והשתכללה עם השנים, יישום השימוש באנרגיה סולרית בבנייני מגורים בישראל הוא כיום אתגר גדול יותר מתמיד. "ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם, עם קצב גדילת אוכלוסייה גבוה שרק הולך ועולה", הוא אומר. "בנוסף, יש בארץ מחסור בקרקעות פנויות. הפתרון לכך מגיע מתחום ההתחדשות העירונית, שמשמעותו היא שבכל שטח נתון אנחנו בונים פי 3, 4 או אפילו פי 5 יחידות דיור מכפי שהיו קודם. הדרך היחידה לעשות זאת היא על ידי בנייה לגובה"

ככל שהבנייה גבוהה יותר, כך שטח הגג – שהוא לרוב השטח היחיד בו ניתן להתקין פנלים סולריים בבניין משותף – לא מאפשר ייצור של אנרגיה מתחדשת בכמות מספקת. "לפני 30 שנה כמעט לא היו בארץ מגדלי מגורים והבניינים היו הרבה יותר ירוקים, כי שטח הגג אפשר להתקין לכל דירה לוח סולרי ודוד שמש", ממשיך לוקינסקי, "ככל שאנחנו עולים לגובה האפשרות הזאת מצטמצמת כי כמות הדירות בכל בניין עולה משמעותית, ועם כל המערכות הנוספות שצריך להתקין בבניינים הגבוהים, כבר אין מספיק שטח כדי להתקין לוח סולרי לכל דירה כמו בעבר".

כך נוצר מצב שבו מדינה כמו ישראל, עם כמות ממוצעת של 300 ימי שמש בשנה, מפגרת מאחורי מדינות אירופה וארה"ב שבהן אולי יש פחות ימי שמש, אך השימוש באנרגיות מתחדשות גבוה הרבה יותר.

פנלים סולריים על חזיתות הבניינים – האם זה הפתרון?

כאמור, ככל שהבנייה גבוהה יותר, כך מצטמצם שטח הגג היחסי של כל דירה. למעשה, השטח היחיד שגדל ככל שהבנייה עולה לגובה הוא חזיתות הבניינים. בימים אלו נמצאת New Era בקשר עם מספר יצרנים אירופאיים אשר בהתאם למשוואה לעיל, פיתחו לוחות סולריים הניתנים להתקנה על חזיתות הבניינים. אם הדבר יימצא ישים, מדובר בפתרון שיאפשר לכולנו להנות ממשאב השמש האדיר שעומד לרשותנו, ויפחית משמעותית גם את הוצאות החשמל של כל משפחה וגם את הזיהום הסביבתי.

"בימים אלו אנחנו לומדים את הטכנולוגיה ואת השימוש בה. זו שיטה חדשה שמתחילה להתפתח רק עכשיו, אבל בעולם יש כבר מספר דוגמאות קיימות ואותן אנו בוחנים כרגע", אומר לוקינסקי, "יש עוד דרך לעשות עד שנשתכנע שהשיטה מוכנה לביצוע ועד שנוכל להתחיל להשתמש בה גם בארץ, אבל אין לי ספק שזה רק עניין של זמן. אנחנו כחברה משקיעים הרבה מאוד משאבים כדי לבחון את האופציה, במטרה להשתמש בה בכל הפרויקטים שלנו שכוללים רבי קומות ומגדלים. אנחנו מאמינים שזו הדרך הנכונה להפוך את הבניינים למבנים עצמאיים, שמייצרים עבור עצמם את האנרגיה הנדרשת ולא זקוקים לחשמל מבחוץ"

לפרטים נוספים:https://newera.co.il/