גם חקלאות, גם אנרגיה: החלטה חדשנית תאפשר שימוש כפול בעשרות אלפי דונמים

בשורה ירוקה: הנהלת רמ"י אישרה הקמת מיזמים אגרו-וולטאיים להפקת אנרגיה סולארית בשטחים חקלאיים פעילים, ללא פגיעה בגידולים. המהלך צפוי להגדיל משמעותית את היקף הפקת החשמל מאנרגיה מתחדשת

מאת - עורך אתר מרכז הנדל"ן
מתקן אגרו-וולטאי. צילום: חברת e.d.f

הנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) אישרה בשבוע שעבר החלטה שצפויה לשפר משמעותית את יכולת ייצור החשמל מאנרגיה סולארית המופקת מקולטנים הפרושים בשטחים החקלאיים, וזאת ללא צורך לוותר על התפוקה החקלאית באותם השטחים. הפתרון הוא מיזמים אגרו-וולטאיים: שטחים המשמשים בו זמנית הן להפקת אנרגיית שמש, והן לגידולים חקלאיים. זאת באמצעות הצבת הקולטנים בגובה, באופן שאינו פוגע בעיבוד השטחים. את ההחלטה שחושף "מרכז הנדל"ן כעת לראשונה, צפויה הנהלת רמ"י להביא לאישור מועצת מקרקעי ישראל בישיבתה הקרובה.

על פי נתוני רמ"י,  עד היום אושרו מיזמים סולאריים קרקעיים בהיקף של כ-25,000 דונם בלמעלה מ-100 עסקות במרחבים צפון ודרום. זאת לאור מדיניות מנהל התכנון הינה שלא לאפשר הקמת מיזמים קרקעיים  לאנרגיה חלופית  במרכז הארץ. אלא שבאותם המקרים, אושרו מיזמי הפקת האנרגיה במקום המשך הפעילות החקלאית באותו השטח. על פי יעדי הממשלה לפיהם עד שנת 2030 מקורה של כ-30% מתצרוכת החשמל של ישראל תהיה ממקורות אנרגיה מתחדשת. המשך השיטה הקיימת כיום שבה מוקמים המתקנים הסולאריים במקום הגידולים החקלאיים, היה מביא לפגיעה אנושה בהיקף השטחים המשמשים לחקלאות.

ההחלטה הנוכחית מאפשרת פתרון של דו שימוש בקרקע. "המטרה שהשימוש הדואלי בקרקע יאפשר, המשך גידול מרבית הגידולים ללא פגיעה משמעותית ביבולים ובתוצאות החקלאיות (ויתכן אף יוכל להגביר את התוצרת החקלאית בגידולים מסויימים) וייצור חשמל סולארי בתפוקות של עד 85% מתפוקות של שדה סולארי רגיל ללא שילוב של חקלאות", נכתב בהחלטת הנהלת רמ"י.

"הרעיון של יותר משימוש אחד בקרקע, במדינה ענייה בשטח כמו ישראל, הוא בשורה גדולה מבחינתנו", אומרת גלית ויטנברג, מנהלת האגף החקלאי ברמ"י. לדבריה, אין זו הבשורה היחידה. אם עד היום היתה האפשרות של הקמת פאנלים סולאריים בשטחים החקלאיים פתוחה אך ורק בפני מושבים וקיבוצים, הרי שבמיזם החדש יכולים לקחת חלק גם שאר בעלי חוזי החכירה לקרקע חקלאית. עוד יוכלו לקחת חלק במיזם בתי ספר חקלאיים, ואף בתי עלמין.

מנכ

עם זאת, לא יאושרו המיזמים כאמור באזורי מרכז הארץ, וכן לא באזורים בהם ישנו צפי לפיתוח עתידי. כלומר הקמת התשתית תתאפשר רק באזורים שהצפי הוא שימשיכו לשמש כשטחי חקלאיים עוד שנים רבות, בהתאם לחוות דעת תכנונית שתיעשה למקום. היזם עצמו לא יוכל ליזום כל שינוי בייעוד הקרקע.

מגבלה נוספת היא חיוב המקים בגידולים חקלאיים ממשיים ורב עונתיים. "על מנת להבטיח שהמיזם הוא אכן מיזם המשלב חקלאות אמיתית לצד האנרגיה, יותר קידום המיזם במקומות שהינם מעובדים בפועל עיבודים משמעותיים. עד להשלמת הפיילוט המבוצע על ידי משרד החקלאות ומשרד האנרגיה, בשלב זה ניתן יהיה לקדם את המיזם רק בגידולים מסוג מטע או גידול אחר שעונה על רציונל זה", נכתב בהחלטה.

"לכל מציע – מושב קיבוץ או בעל חוזה אשר עומד בתנאים, תהיה מכסה של 500 דונם שבה ניתן יהיה להקים את המתקן האגרו-וולטאי, כולל בעורף חלקות א' ובמקרים מסויימים גם מעל חממות", אומרת ויטנברג. "על המתקן להיות בגובה של לפחות שישה מטרים מעל פני הקרקע, באופן שיאפשר את המשך העיבוד החקלאי של הקרקע, כולל שימוש בכלים חקלאיים שונים שעדיין יצטרכו לעבור בשטח". עוד לדבריה, ההסכם מול רמ"י להקמת המתקן ייעשה ללא צורך בשומה ולפי מחירון אחיד, מה שיאפשר את קידום ההליך במהירות.

כתבות נוספות שיעניינו אותך