שינוי - אבל לרעה: כך הזניחה הממשלה היוצאת את הדיור הציבורי

בכל הנוגע לדיור הציבורי, ההממשלה היוצאת ידעה אמנם להבטיח, אך היתה רחוקה מלקיים. במסגרת תקציב המדינה ל-2022 היה אמור  משרד הבינוי והשיכון לרכוש 1,700 דירות לדיור הציבורי לאורך תקופה של שלוש שנים, החל מאישור התקציב. בפועל נרכשו כ-80 בלבד.

בתחומים אחרים אף הסיגה הממשלה את התחום אחורה, וביטלה צעדים שנקטו ממשלות קודמות. כך למשל בוטלה המדיניות מימיהם של משה כחלון במשרד האוצר ויואב גלנט במשרד השיכון להקצאת דיור ציבורי בבנייה חדשה במסגרת יוזמת מחיר למשתכן . בנוסף, הוקשחו תנאי הסף לגשת לוועדת חריגים, תוך הבטחה להגמשת הקריטריונים שלא מומשה, וכל זאת תוך עלייה בביקוש לדיור הציבורי.

שני שלישים מהדירות מוקצים לזכאי משרד השיכון, ושליש לזכאי משרד העלייה והקליטה. על פי נתוני משרד השיכון, שרוכזו לבקשת הכנסת, ב-2021 היו 52 אלף דירות ציבוריות תפוסות, ובהן התגוררו 122 אלף דיירים, לא כולל בתי דיור מוגן. אלא שלצד הדיירים, יש כיום 5,700 משקי בית הזכאים לדיור ציבורי לפי הקריטריונים של משרד השיכון, מתוכם 4,300 ממתינים לדירה לראשונה. ואילו לפי הקריטריונים של משרד הקליטה, יותר מ-5,800 משקי בית ממתינים לדיור ציבורי. פרק הזמן הממוצע לקבלת הדירה הוא 31 חודשים. באזור המרכז ובירושלים הזמן ארוך יותר, ואילו בגליל ובדרום קצר יותר.

מנכ"ל פורום הדיור הציבורי דני גיגי: בתקציב החדש הוחלט לבנות 1,700 דירות ועוד 3,000 דירות לקשישים, אך לא הצליחו לקנות כלום. חמור מכך, 500 מיליון שקל שהגיעו למשרד השיכון ממכירת דיור ציבורי היו אמורים לשמש לרכישת דירות אחרות, אך במשרד אומרים שלא הצליחו לרכוש, מפני שהאוצר הגביל את העסקה, למשל בעלויות ובהיקפים"

לפי נתוני משרד השיכון, ב-50 השנים האחרונות ירד שיעור הדירות הציבוריות מכלל הדירות בישראל מ-23% ב-1970, לכ-2.5% בלבד ב-2018. נתון זה מציב את ישראל במקום נמוך בין מדינות OECD, כשהשיעור הממוצע במדינות אלה הוא 10%.

"משרד השיכון לא מצא דירות לרכישה"

 לדברי מנכ"ל פורום הדיור הציבורי דני גיגי: "המדיניות של הממשלה הזו היתה גרועה הרבה יותר משל קודמתה. היא ביטלה את תוכנית כחלון, שבה 7% מהדירות חדשות במחיר למשתכן היו אמורות להיות דיור ציבורי. בתקציב החדש הממשלה הצהירה על כוונה לבנות 1,700 דירות ועוד 3,000 דירות לקשישים. ולא הצליחו לקנות כלום. וחמור מכך, 500 מיליון שקל שהגיעו למשרד השיכון ממכירת דיור ציבורי היו אמורים לשמש לרכישת דירות אחרות לדיור הציבורי. במשרד אומרים שלא הצליחו לרכוש, מפני שהאוצר הגביל את העסקה, למשל בעלויות ובהיקפים".

לדברי ירון הופמן דישון, חוקר ומרצה במרכז אדוה, "לא מפתיע אותי שמשרד השיכון לא מצליח למצוא דירות לרכישה. כשמשרד השיכון מחפש דירות - זה להחמיץ את המשמעות של מה זה להיות רגולטור, זה לא התפקיד שלו לרכוש דירות. אני לא מדמיין את נציגי משרד השיכון מחפשים דירות בשוק, ובינתיים המחירים עולים". 

גיגי מוסיף כי "משרד השיכון פועל באוריינטציה של הקטנה והחלשה של הדיור הציבורי. הם פעלו לפנות 1,500 משפחות. מדובר בדיירים ממשיכים, משפחות חד הוריות, קשישים". 

רק נכים יכולים לערער

השניים מעלים בעיה נוספת שקיימת בדיור הציבורי: הקריטריונים. לדברי גיגי, "בעבר היתה אפשרות לערער על החלטות משרד השיכון. כך למשל, אם היו לך שני ילדים ולא שלושה ילדים, או אם היית אדם עובד, הוועדה החליטה שכן תקבל זכאות. במשרד הבינוי והשיכון שינו את הקריטריונים כך שיוכלו לגשת לוועדה רק אנשים נכים מאוד. במקביל, הם הבטיחו שיגמישו את הקריטריונים, אך בפועל לא השתנה כלום". 

ירון הופמן דישון, חוקר דיור במרכז אדווה: "כשמשרד השיכון מחפש דירות - זה להחמיץ את המשמעות של מה זה להיות רגולטור. זה לא התפקיד שלו לרכוש דירות. אני לא מדמיין את נציגי משרד השיכון מחפשים דירות בשוק, ובינתיים המחירים עולים"

לדברי הופמן דישון, "לפני עשורים צומצמו הקריטריונים רק לאוכלוסיות חלשות מאוד. למשל משפחה עם שני ילדים והבטחת הכנסה. וגם על זה יש ביקורת משמעותית. בפברואר האחרון הוקמה ועדת הכהן (ועדה ציבורית לבחינת הקריטריונים לזכאות לדיור הציבורי - דנ"ק) אבל בינתים לא רואים שום תוצאה. לא ברור אם הוועדה הזו מתקיימת. יכול להיות שהיא התמסמסה. עושה רושם שהוועדה לא יכולה להרחיב את הקריטריונים, כי אין מלאי".  

זמן ההמתנה הממוצע הוא כאמור 31 חודשים. אך לדברי גיגי, "רבים מחכים אפילו 11 שנה. בנוסף, בזמן הזה, בחמש השנים שבהן האדם זכאי לדיור, הוא לא יכול לעבוד". עוד לדבריו  "יש עלייה מטורפת בביקוש. יש 180 אלף משפחות שנחשבות עניות, אבל מקבלות סיוע בשכר דירה, אך בינתיים היתה עלייה מטורפת במחירי השכירות. הן לא זכאיות  לדיור ציבורי כי הסיוע בשכר דירה אינו מוצמד לעלייה בשכר הדירה הממוצע. המשפחות קורסות. חלקן מידרדרות לרחוב, חלקן נזרקות מדירה לדירה". 

אז מה כן צריך לעשות?

גיגי, "המדינה צריכה להקצות עוד קרקעות ולתת לגופים כמו עמיגור, שבנו בשנים האחרונות 3,000 יחידות דיור לקשישים, עוד פרויקטים. זה עלה להם 600-400 אלף שקל לדירה. צריך שגופים כאלה יקימו את הדירות".

גיגי. אפשרות הערעור בוטלה (יוסי זמיר)

הופמן דישון מוסיף כי "אנו ממשיכים לקדם את הרעיון של הדיור הציבורי כפתרון רחב. יש מודלים בני קיימא של דיור ציבורי חברתי. יש מצוקה בקרב משקי בית מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך ביותר, שאפילו להם לא מספקים מענה. המדינה מקדמת כיום מדיניות של סיוע בשכר דירה בסכומים שלא מספיקים, וגם אין ערבויות. אנחנו חושבים שצריכה להיות חלופה בצורה של בנייה ציבורית באמצעות המדינה, לא רק לזכאי הדיור הציבורי".  

גם גיגי מתייחס לעניין השכירות: "אני מצפה לשינוי. כיום משרד השיכון נשלט על ידי הגופים בפורום קהלת. האוצר מעדיף להוציא 2 מיליארד שקל על סיוע בשכר דירה. יש דו"ח שמראה שזה באמת מסייע להם? הסבסוד מייצר עליית מחירים בשכירות. למה לא לחשוב על תוכנית אחרת?".

"במקום להגדיל את המלאי מדברים על קריטריונים" 

ד״ר אמילי סילברמן, מהמחלקה לגיאוגרפיה והקליניקה האורבנית מהאוניברסיטה העברית, שחוקרת דיור בהישג יד, מציינת את רשמיה מפעילות הממשלה בנוגע לדיור הציבורי: "בשנה האחרונה הוזמנתי לוועדת הכהן. ההתרשמות שלי היא שהתייחסו בכובד ראש, הביאו אנשי מקצוע והזמינו כמה אנשי מקצוע כדי לדון בנקודה צרה מאוד: הגמשת הקריטריונים. אבל זו בעיה כשהמלאי קטן כל כך. בכל ניסיון שלי במהלך ההרצאה בפני הוועדה להרחיב את הדיבור על הגדלת המלאי, דרשו שנדבר רק על הקריטריונים".  

לגבי שיטת ההקצאה לעומת הרכישה, יש לסילברמן עמדה ברורה: "הניסיון הקודם, לשלב 7% מהבנייה, הוא הכיוון הנכון. תשלבו דיור ציבורי בפרויקטים של פינוי-בינוי ובנייה חדשה. עם זאת, הטענה נגד פינוי-בינוי היא שממילא מעמיסים צפיפות, אז אי אפשר להוסיף יחידות דיור לדיור הציבורי. בפרויקטים החדשים זה נופל על בסיס חוסר שיתוף הפעולה של הרשויות המקומיות. בדיור החדש רוב ראשי הערים לא מעוניינים לממן את דיירי הדיור הציבורי. פורום 15 הערים מתנגד. הבעיה היא בהיעדר ברצון פוליטי, גם מצד הממשלה, גם מהרשויות המקומיות".

ד"ר אמילי סילברמן: "האוצר לעולם לא ייתן את התקציבים לדירות חדשות. רכישת דירות ישנות דורשת הקצאה תקציבית כל שנה מהאוצר, והיא תלויה ברצון הטוב של האוצר. לכן קל לאוצר להגיד לא, 'השנה אין תקציב'. היא נועדה לא להתקיים".

היא גם מותחת ביקורת על שיטת הרכישה: "זו הטעיה. האוצר לעולם לא ייתן את התקציבים לדירות חדשות. רכישת דירות ישנות דורשת הקצאה תקציבית כל שנה מהאוצר, והיא תלויה ברצון הטוב של האוצר. לכן קל לאוצר להגיד לא, 'השנה אין תקציב'. היא נועדה לא להתקיים".

"תל אביב מקיימת מדיניות חלוצית"

על אף הביקורת, סילברמן מוצאת לנכון לציין לטובה את המדיניות של עיריית תל אביב: "זו  עיר עשירה והיא מאפשרת מרחבים ציבוריים ובתי ספר. חולדאי כן מעוניין לקדם דיור ציבורי, ומציע שבעירייה יקצו כל שנה כסף לזכאי דיור ציבורי בעיר, והעירייה תוסיף 1,000 שקל בחודש להקצאה של הממשלה. זו מדיניות חלוצית". לטענתה, לא מדובר בהצעה שנובעת ממדיניות בחירות, שכזכור מתקיימות בעוד כשנה מהיום: "הייתי מעורבת בצוות מקצועי של  קביעת המדיניות בעירייה, והרושם שלי היה שזו לא מדיניות בחירות".

ומה קורה בתחום הזה בשאר מדינות העולם?

"המדינות שמגדילות היום את מלאי הדיור הציבורי הן צרפת, דרום קוריאה, סין, סינגפור וסרביה. יש מקומות שבהם המדינה לא מגדילה את ההיצע, והערים לוקחות את התפקיד הזה ומעבירות תקציבים לדיור הציבורי. מדובר על ערים כמו ניו יורק, בוסטון וסן פרנסיסקו - ערים עם מחירי דיור גבוהים, וגם פריז וליובליאנה. זו תופעה שנראה יותר בארץ, ותל אביב היא הסמל שלה כאן. ככל שהמדינה לא מצליחה, הערים יצטרכו להתמודד, כי הן רואות שהן צריכות לספק גם בריאות, רווחה וחינוך שעולים יותר".

בניגוד לעמדת חלק מהארגונים שפועלים בתחום הדיור הציבורי, היא לא חושבת שצריך לשים את הדגש על דיור ציבורי בלבד: "המדינה דואגת גם לדיור בר השגה וגם לדיור ציבורי - כל אחד מהם עונה  על צרכים שונים. העיר צריכה להיות מסוגלת לסייע בדיור למי שנמצא בעשירון 6 וגם למי שבעשירון 3-2, אבל זה לא קורה פה. הדבר שמאחד הוא הצורך בדיור בר השגה. אני חושבת שהמדיניות שנוקטת עיריית תל אביב תחלחל לערים חזקות נוספות. וזה מצוין שיהיה דיור כזה במרכז".

משרד השיכון: "רכישת דירות מהירה יותר מהקצאה"

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "רכש דירות למלאי הדיור הציבורי הוא בעדיפות עליונה. בשנה האחרונה החלו תהליכים לרכישת יותר מ-1,200 דירות. כמו כן, הוקצו 200 שוברים לרכישת דירות לנכים רתוקים (בכסא גלגלים, דנ"ק) והוצעו ל-400 ממתינים שוברים במטרה לאתר עבורם דירת קבע. כל זאת, בנוסף לכמה צעדים שננקטו כדי להאיץ את רכש הדירות. במסגרת ההחלטה להקצות דירות מתוך תכנית מחיר למשתכן , הוקצו כ- 250 דירות, שנמצאות בשלבי בנייה שונים.

"לגבי הפונים לקבלת זכאות לדיור הציבורי, נדגיש כי לא רק שהמשרד לא הקשיח את הכללים (שכן הם לא שונו באופן מהותי),אלא שמצבם הוטב, בשל העובדה שהכללים כיום בהירים, שקופים ואחידים. בעקבות כך, נהפכה עבודת  הוועדה (הערר - דנ"ק) למהירה יותר, כך שבקשות הזכאות מקבלות מענה בטווחי זמן קצרים יותר ועל בסיס נימוקים מבוססים ובהירים.

"בשנה האחרונה התקבל פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שלפיו על המשרד לפרסם את כללי הזכאות, ולהרחיב ולדייק את ההנמקות למבקשי הזכאות, כדי להגביר את השקיפות. המטרה היא שמבקשי הזכאות ידעו מלכתחילה מה הקריטריונים שלפיהם פועלת ועדת החריגים, ויבחרו בצורה מושכלת אם להגיש בקשה לזכאות".