החרדים עולים לגובה: בעקבות מצוקת הדיור - החרדים מגלים את המגדלים
האוכלוסייה החרדית זקוקה לכ-8,500 דירות בשנה אך במוקדים החרדיים נבנות הרבה פחות. התוצאה: יותר דירות מפוצלות, בנייה בחניונים ובמרתפים וגם ביטול הווטו על מגדלים שאפיין את המגזר, ושעד כה נעשה בו שימוש מצד רשויות מקומיות כדי להגביל את התפשטות המגזר. "פעם היה קשה למכור לחרדי דירה בקומה 5, היום הוא יקנה בקומות 6 ו-7".
עליזה בלוך, איתי רובין ויעקב ערבליך (רווח הפקות, רותם רובין ויעקב נחומי)
הקמת הממשלה החדשה, ביחד עם מינויו של יצחק גולדקנופף לתפקיד שר השיכון, מסמנים כי בחודשים הקרובים צפוי נושא הדיור לחרדים לעמוד במרכז סדר היום של הממשלה בנושא. רמזים לכך ניתן למצוא בהסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד ליהדות התורה, הכולל התחייבות להקמת עיר חרדית חדשה וצעדים נוספים שאמורים להקל על רכישת דירות על ידי חרדים, כמו החזרת הסבסוד בסך 100 אלף שקל לרוכשי דירות זולות מיד שנייה בפריפריה.
אך השטח, שבו מצוקת הדיור החרדית גוברת והולכת, אינו ממתין לממשלה. לפי שורה של גורמים שעמם שוחחנו, ניכרת בשנים האחרונות יותר ויותר זליגה של אוכלוסייה חרדית לשכונות שבמקור תוכננו לציבור הלא חרדי: חילונים, מסורתיים ודתיים-לאומיים.
מתכנן הערים וחוקר הדיור בנצי ראקוב: במגזר החרדי מתווספים 11-10 אלף זוגות צעירים בשנה, כך שהוא צריך כ-8.5 אלף דירות בשנה. בכל שנה אתה צריך תוספת בגודל של אלעד. הממשלה האחרונה שיווקה פחות מ-4,000 דירות למגזר"
לדברי מתכנן הערים וחוקר דיור במכון החרדי למחקרי מדיניות, בנצי ראקוב, "במגזר החרדי מתווספים 11-10 אלף זוגות צעירים בשנה, כך שהוא צריך כ-8.5 אלף דירות בשנה. בכל שנה אתה צריך תוספת בגודל של אלעד. הממשלה האחרונה שיווקה פחות מ-4,000 דירות למגזר. סל התכנון למגזר החרדי ריק. כדי לעמוד ב-8.5 אלף דירות בשנה, אתה צריך תכנון של 20 אלף דירות בשנה".
לדבריו, המצב מביא לכך ש"הצורך גובר על התכנון", והציבור החרדי מוצא פתרונות מגוונים: "יש זליגה של משפחות לשכונות כלליות, יש פיצולי יחידות דיור, בנייה בחניונים. בדרך כלל המעבר למגזר הכללי קורה עם המון חיכוכים, למשל בקריית יובל בירושלים, בערד ובקריית אתא. זה קורה כי העסק לא מנוהל. המדינה צריכה להתנהל בצורה מושכלת, גם מבחינת אזורים, גם מבחינת תעסוקה - שייתנו להם להתפרנס, חוץ מבני ברק וירושלים, אין די תעסוקה לחרדים. בנוסף, הרשויות לא יכולות להתקיים רק מארנונה למגורים".
מה מיוחד בתכנון למגזר החרדי?
ראקוב: "על התכנון לכלול ריבוי של מבני ציבור, יותר מדרכות ושבילים, פחות מקומות חניה ויותר תחבורה ציבורית, עירוב שימושים , פארקים".
לגבי המוסכמה שחרדים נוטים שלא לגור במגדלים, אומר ראקוב כי "הנושא של קומות שולי בשלב זה של השיח. איפה שמתוכננים מגדלים גבוהים יש פחות שטחי ציבור, שאותם החרדים צריכים הרבה יותר. במגדלים, חוץ מהנושא הטכנולוגי (מעליות שבת - דנ"ק) יש גם קיבולת של בניין. הבלאי במגדל של עשרות דירות יהיה עצום, בשל ריבוי הילדים".
מנכ"ל רם ישראל, איתי רובין, מכיר היטב את צורכי הציבור החרדי. בין היתר בנתה החברה שבניהולו בבית שמש, שבה היא פותחת מרכז מסחרי בימים אלה, וכן במודיעין עילית, באלעד וברובע ז' באשדוד. "מבחינת גובה הבנייה, אתה מוגבל לשש קומות. יש אזורים כמו נווה שמיר (שכונה חדשה בבית שמש שיועדה במקור לציבור הכללי, דנ"ק) שיש בהם חרדים מודרניים אנגלו-סקסיים, ושם בונים לגובה.
"אם פעם למכור דירה למגזר החרדי בקומה החמישית היה קשה, כיום כבר מוכרים דירה בקומה השישית והשביעית. בירושלים בנינו פרויקט יוקרתי בשכונת רוממה החרדית, בעיקר לחסידות בעלז, ושם הגענו ל-13 קומות. לירושלים מגיעה גם אוכלוסייה מחוץ לארץ, ואז זה גמיש יותר. אתה גם בונה בה על הרים, ואז אתה מייצר כניסה לבניין מהקומה השנייה או השלישית.
מנכ"ל רם ישראל, איתי רובין: "אם פעם למכור דירה למגזר החרדי בקומה החמישית היה קשה, כיום כבר מוכרים דירה בקומה השישית והשביעית. בירושלים בנינו פרויקט יוקרתי בשכונת רוממה החרדית, בעיקר לחסידות בעלז, ושם הגענו ל-13 קומות. לירושלים מגיעה גם אוכלוסייה מחוץ לארץ, ואז זה גמיש יותר"
"ברמת התכנון של ראשי ערים והוועדות המחוזיות, אם רוצים שהשכונה לא תהיה חרדית - בונים לגובה. הציבור החרדי חייב גם מרפסות סוכה. אפילו בנושאים של כיווני אוויר, חרדים מעדיפים שהנוף יהיה להיכן שהילדים משחקים - לגינה הציבורית. רוכש חרדי מסתכל גם על הפוטנציאל להרחיב. הדירות מתוכננות כך שבעתיד יוסיפו זכויות בנייה וזכויות על הגג. כך למשל, המסתורים למזגנים, הם נהפכים לעוד חלק מהבית".
יש מקומות שבהם התכנון שביקש להגביל את המגזר לא עבד בהם?
"מבחינה תכנונית, את רמת בית שמש ג' תכננו לחלק שליש, שליש, שליש (חרדים, דתיים, חילונים, דנ"ק),אך בפועל היא נהיתה חרדית. את נווה שמיר ניסו למתג כשכונה לסרוגים ולחילונים, אבל בפועל רוב הדירות נחטפו במחיר למשתכן, והגיעו אליה אוכלוסיות חרדיות אמידות. האוכלוסייה החרדית צריכה כל שנה 9,000 יחידות דיור חדשות. אבל יש ויכוחים לגבי מי חרדי ומי לא".
"עפולה היא יעד שמתחרד מאוד"
לדברי רובין, ישנם מספר יישובים ושכונות אשר התחרדו בשל מצוקת הדיור החרדית: "פרדס כץ, למשל, הפכה לחרדית לגמרי. מהרגע שהחרדים מגיעים לאזור, הם צריכים בתי כנסת, מוסדות לימוד ועוד. עפולה היא יעד שמתחרד מאוד, והרבה קהילות מגיעות לשם - בעיקר לקרקעות פרטיות".
עפולה (By Afulamuni - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=45314182)
מה מאפיין את האוכלוסייה החרדית שקונה את הפרויקטים שלא מאופיינים בדרך כלל למגזר החרדי?
"החוצניקים (חרדים שמגיעים מחו"ל, דנ"ק) מחפשים את האוכלוסייה שלהם, עם הרבה חוצניקים אחרים. דתי צריך את בית הכנסת שלו, וזה צריך להיות קהילתי, עם מעטה קהילתי מסביב. הם קונים יותר דירות יקרות כי הם משתמשים במעלית שבת. הם קונים הרבה פעמים בפרויקטים יוקרתיים, וילות, כמו בשכונה א' בבית שמש שם מכרנו דירה ב-8-7 מיליון שקל".
"אוכלוסיות חרדיות רוצות להגיע לקריית גת. בערים החרדיות המחירים גבוהים, אז הם מגיעים לאזורים עם מחירים נמוכים. למשל מה שהיה בחריש, שאף אחד לא רצה לבוא. יש גם אוכלוסייה גדולה של חסידות גור בערד. ברגע שיש גרעין חרדי מבוסס, הוא מתחיל להתרחב. זו אוכלוסייה במצוקה קשה מבחינת מגורים - הרבה גרים במחסנים, בדירות מפוצלות, במרתפים. הם נותנים פייט לתל אביב".
אין בעיה הלכתית עם מעליות שבת
לדברי יעקב ערבליך, מנכ"ל סן חן, חברה גדולה לשיווק נדל"ן למגזר החרדי, "בשביל קורת גג, המגזר החרדי חייב בראש בראשונה מעטפת קהילתית. המעטפת כוללת בית כנסת, בית ספר, מוסדות לימוד, בית ספר לבנות ועוד. מטבע הדברים, זה מצמצם את האפשרויות באופן דרמטי. חוץ מזה צריך עוד דברים, כמו מרפסת סוכה, בטח בבניין רב קומות".
הוא רואה הבדל גם בעיצוב פנים: "יש כיום יותר זרמים, שמרנים יותר ופחות, ובהתאם לכך העיצוב. כך לדוגמה, יש מקומות שבהם אתה חייב לתכנן סלון ומטבח נפרד. במסגרת אורח החיים החרדי, הסלון משמש חדר לימוד, עם כסאות וארון ספרים. במקומות השמרניים הסלון הוא חדר סגור ללימוד. כך אתה יכול לייצר פרטיות".
מנכ"ל סן חן, יעקב ערבליך: "כשמתכננים את הפרויקט, הפנטהאוז הוא לדירות הקטנות. הפנטהאוז הוא לצעירים, והמבוגרים בקומות נמוכות - אלה שלא משתמשים במעלית שבת. בשונה מדירה בתל אביב, שבה בדרך כלל הפנטהאוז יעלה הרבה יותר מדירה בקומה הראשונה, במגזר החרדי הפנטהאוזים יכולים להיות זולים יותר ביחס למ"ר"
גם ערבליך רואה באוכלוסייה החרדית יותר אנשים שמשתמשים במעליות שבת, אם כי לא באחוזים גדולים: "במגזר החרדי כבר יותר משתמשים במעלית שבת, אבל לא במיינסטרים. הבניינים הכי גבוהים מגיעים לשש וחצי קומות. כבר כשמתכננים את הפרויקט, הפנטהאוז הוא לדירות הקטנות. הפנטהאוז הוא לצעירים, והמבוגרים בקומות נמוכות - אלה שלא משתמשים במעלית שבת. בשונה מדירה בתל אביב, שבה בדרך כלל הפנטהאוז יעלה הרבה יותר מדירה בקומה הראשונה, במגזר החרדי הפנטהאוזים יכולים להיות זולים יותר ביחס למ"ר - תלוי איפה.
ירושלים (depositphotos)
"אני מאמין שבשנים הקרובות נראה יותר חרדים בבניינים גבוהים. יש צפיפות אוכלוסין קרובה והבנייה לרוחב מתמעטת. בירושלים יש קהל שקונה בבניינים עם מעליות שבת. זה פונה לקהל אמריקאי, שהוא פחות חרדי הארדקור, שגר גם ברב קומות בקומה 12. מבחינה הלכתית לרוב הרבנים אין בעיה עם מעלית שבת".
איפה אתה רואה התחרדות?
ערבליך: "בשנים האחרונות בעפולה יש יותר חרדים. גם בטבריה ובקריית גת. הערים הקיימות מתפתחות. זה לא פשוט לאדם אחד להגיע לקריית אונו למשל, כי אין לו שם דברים שהוא צריך. אז מגיעה קבוצה".
מה אתה חושב על ההסכם להקמת עיר חרדית?
ערבליך: "חייבים להקים שתי ערים חרדיות. כבר יותר מ-20 שנה שלא קמה עיר חרדית חדשה, והגיע הזמן להקים אחת באזורי הביקוש ואחת באזורים המרוחקים. צריך להקים אותן עם מעטפת תשתית, תחבורה, מבני תעסוקה, תמריצים להכניס חברות לייצר מקומות עבודה. לא הגיוני שכל שר יביא אג'נדה חדשה".
אתה חושב שבגלל הצורך, חרדים מגיעים גם לשכונות שלא תוכננו עבורם במקור?
ערבליך: "הצורך הוא מהותי. בית שמש היא דוגמה לכך שהיו הסכמים על אופי האוכלוסייה. החרדים באו בעקבות מחיר למשתכן לשכונה שתוכננה לחילונים. כשהיחס בעיר לא חילוני, יש בסוף שכונות עם תוואי חרדי שגדלות והולכות. בית שמש היא עיר מעורבת, שבשנים האחרונות גדל בה המגזר החרדי מהותית. אבל יש גם ערים חילוניות שצמחו, מודיעין למשל, בגלל התרבות. באים לשם צעירים חילונים, ואת בית השמש עוזבים. התכנון הוא פקטור מקומי. אם אתה לא עושה תכנון עם דירות שיש בהן מרפסות סוכה, יש לזה משמעות שולית, אבל היא משפיעה".
ראשת העיר בית שמש, עליזה בלוך, מספרת שהיא בונה לכל המגזרים: "אנחנו לא מחזיקים דתומטר לקבלן. יש כאן קשת גדולה של מגזרים. השכונה הגדולה בפיתוח היא רמת בית שמש ד'. הצביון החרדי בה גדול מאוד – יהיו בה יותר מ-10,000 יחידות דיור: רובעים 1 ו-2 כבר מאוכלסים, ברובע 3 החלו לאכלס ו-4 נמצא בבנייה. הבנייה כוללת דירות, בתי ספר, בתי כנסת, מגרשי משחקים ופארק גדול, מתוך כוונה לתת את מכלול השירותים".
שכונת רמת בית שמש ג' בבית שמש (By ''רווח הפקות'' - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=78970636)
מה מאפיין את התכנון שלכם כשאתם חושבים על המגזר החרדי?
בלוך: "באופן כללי, בשכונות שמיועדות למגזר החרדי יש יותר בתי כנסת, מקוואות, טיפת חלב, מתנ"ס, שירותי דת וישיבות. בדרך כלל בשכונות החרדיות אין מגדלים, אבל תמיד יש אנשים שצריכים בית. רמת בית שמש ד' מיועדת למגזר החרדי, רמת בית שמש ג' למגזר הכללי - שם יש פחות בתי כנסת ואין בתי ספר חרדיים ותלמודי תורה. אבל בסוף כל דייר בוחר מה שמתאים לצורך שלו".
ראשת עיריית בית שמש, עליזה בלוך: "יש סוגים שונים של אנשים - יש כאלה שהאוכלוסייה מעורבת מתאימה להם, ויש כאלה שלא. שכל אחד יעשה מה שמתאים לו. בעיניי בריא שיש גם וגם"
גם בלוך רואה מעבר של חרדים לשכונות שיועדו במקור לאוכלוסיות חילוניות: "הצורך קיים. ברמת אברהם, ברמת בית שמש ג', (אף שהן לא תוכננו למגזר, דנ"ק) יש אוכלוסיייה חרדית".
את חושבת שיש צורך בשכונה חרדית או עיר חרדית, בדומה להסכמים הקואליציוניים?
בלוך: "יש סוגים שונים של אנשים - יש כאלה שהאוכלוסייה מעורבת מתאימה להם, ויש כאלה שלא. שכל אחד יעשה מה שמתאים לו. בעיניי בריא שיש גם וגם".
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
תגובות