לאחר 17 שנות תמ"א: חוזקו 2.3% בלבד מכלל המבנים הזקוקים לחיזוק נגד רעידת אדמה

מרכז המחקר של הכנסת: עד סוף 2021 מצויים 15% מהמבנים הזקוקים לחיזוק בישראל בהליך התחדשות. עוד נמצא כי משך פרויקט תמ"א 38 התארך משנתיים וחצי ב-2010 ליותר משבע שנים ב-2021. סבסוד חיזוק כלל המבנים שלא עמידים בפני רעידות אדמה בפריפריה עשוי להגיע לכ-57 מיליארד שקל

שיתוף הכתבה
ההריסות מרעידת האדמה בסוריה (Unsplash)ההריסות מרעידת האדמה בסוריה (Unsplash)

ב-2021-2005 חוזקו מתוקף תמ"א 38 ואוכלסו בפועל 1,834 מבנים, בין אם באמצעות עיבוי וחיזוק ובין אם בהריסה ובנייה - כ- 2.3% מהמבנים המצריכים חיזוק בכל הארץ, כל על פי הערכת משרד השיכון. כ-4,500 מבנים נוספים קיבלו היתר לביצוע תמ"א 38, שהם כ-5.6% מהמבנים הנדרשים לכך. 77% מהמבנים חוזקו בתל אביב ובמרכז, לעומת פחות מ-1% בצפון, שבו הסיכון לרעידת האדמה הוא הגבוה ביותר. 14% במחוז חיפה, כמעט כולם בחיפה העיר, 5% בירושלים, 4% בדרום (רובם באשדוד).

כך עולה מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא "תוכנית חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה". המסמך נכתב לקראת הדיון שנערך שלשום (ב') בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בנושא היערכות המדינה להתמודדות עם רעידות אדמה.

משך הפרויקט התארך ליותר מ-7 שנים

תמ"א 38 נועדה במקור לשמש כמסלול מהיר לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה. אלא שהמסלול שתוכנן במקור כנטול בירוקרטיה הפך לאיטי ומסורבל. "משך הפרויקט הכולל, מהגשת בקשה להיתר ועד סיום הפרויקט, גדל משנתיים וחצי בשנת 2010 ליותר משבע שנים בשנת 2021 ,כך שהמסלול שתוכנן להיות מהיר, הפך איטי עם השנים".

כשל משמעותי נוסף אשר עולה מהדוח הוא שבעוד שמטרת התוכנית היא לחזק בניינים שנבנו לפני 1980, הרי שבשליש מהבניינים בישראל כלל לא ידועה שנת הבנייה. עוד נמצא כי אין כיום בידי הממשלה מיפוי של המבנים שאינם מחוזקים בפני רעידת אדמה, והאומדנים בנושא כלליים, לא עדכניים ולא מדויקים. בחלק מהמקרים הסיבה היא שמבנים רבים שנבנו לפני חקיקת חוק התכנון והבנייה התשכ"ה- 1965, הוקמו ללא היתר, ולכן שנת בנייתם אינה מתועדת.

 בסוף 2021 היו 6,275 מבנים שקיבלו היתר לתמ"א 38, ו-5,662 מבנים במתחמים שאושרו בהם תוכניות פינוי בינוי - בסך הכל 11,937 מבנים בהליכי התחדשות עירונית . מדובר בכ-15% מהמבנים שנבנו ללא תקן לרעידת אדמה.

צוות בין-משרדי לבחינת הצעדים הנדרשים לקידום מסיבי של התחדשות עירונית בערי הפריפריה, שהגיש את המלצותיו בפברואר 2022, העריך כי יש כיום בנגב ובגליל כ-96 אלף דירות בכ-6,700 מבנים בבנייה רוויה ביישובים עירוניים, שנבנו שלא לפי תקן עמידות מבנים בפני רעידות אדמה, וכי סבסוד ממשלתי לביצוע התחדשות עירונית באמצעות פינוי בינוי לדירות אלה עשוי לעלות כ-57 מיליארד שקל. בסך הכל, לפי הערכות משרד הבינוי והשיכון יש בישראל כ-80 אלף מבני מגורים בני שלוש קומות ויותר, שנבנו לפני החלת תקן בנייה לעמידות מבנים מפני רעידת אדמה וטעונים חיזוק, ובהם כ-810 אלף דירות. כאמור, מדובר בהערכות בלבד, כיוון שבשני שלישים בלבד מהמבנים בישראל כאמור ידועה שנת הבנייה.

רק 15% מהמבנים ללא תקן רעידת אדמה עוברים התחדשות עירונית

להערכת משרד השיכון, מבין אלה ששנת בנייתם ידועה, 47,892 מבנים הם בני שלוש קומות או יותר, שנבנו לפני 1975. לפי הנתונים, בסוף 2021 היו 6,275 מבנים שקיבלו היתר לתמ"א 38, ו-5,662 מבנים במתחמים שאושרו בהם תוכניות פינוי בינוי - בסך הכל 11,937 מבנים בהליכי התחדשות עירונית . מדובר בכ-15% מהמבנים שנבנו ללא תקן לרעידת אדמה. עוד מציינים במרכז המחקר והמידע כי בהנחה שהמבנים ששנת בנייתם לא ידועה נבנו לפני 1975, מדובר בכ-3% מהמבנים שנבנו ללא תקן בנייה לרעידות אדמה. עם זאת, נתונים אלה סותרים את נתוני הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שלפיהם מספר המבנים שקיבלו היתר מתוקף תמ"א 38 עד סוף 2021 היה 4,498. במרכז המחקר של הכנסת לא הצליחו לגלות את מקור הפער בין הנתונים.

במסגרת התמ"א, חוזקו או נהרסו ונבנו מחדש 25,424 דירות, והתווספו 24.4 אלף דירות. כלומר על כל דירה שמוגנה וחוזקה במסגרת התמ"א, נוספה בממוצע דירה חדשה אחת. כ-80% מהדירות שנוספו הן באזורי הביקוש. ב-2017–2020 החלה בניית כ-23 אלף דירות מתוקף תמ"א 38 , שהן כ- 11% מכלל התחלות הבנייה וכ-55% מהדירות בהתחדשות עירונית שהחלה בנייתן.

קריית שמונה (By Lehava Kiryat Shmona Pikiwiki Israel, CC BY 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=48563125)קריית שמונה (By Lehava Kiryat Shmona Pikiwiki Israel, CC BY 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=48563125)

שיעור הדירות שחוזקו ויחוזקו באמצעות התקציב שהקצה לכך משרד השיכון – יותר מ-300 מיליון שקל – ב-2022-2014, הוא כ-10% מכלל הדירות המצריכות חיזוק בעשרת היישובים באזורים המועדים לרעידות אדמה. התקציב שהוקצה לכך הוא כ-8% מהתקציב הנדרש לחיזוק המבנים ביישובים האמורים. בקצב הזה, יידרשו כ-80 שנה כדי לסיים את חיזוק דירות המגורים בעשר ערי הפריפריה הנמצאות באזור סיכון מוגבר לרעידת אדמה. עשרת היישובים הם: קריית שמונה, צפת, טבריה, חצור הגלילית, מגדל העמק, עפולה, קצרין, ראש פינה, בית שאן ואילת.

מכון המחקר חוזר על ההמלצות של הצוות הבין-משרדי מ-2022, בהם מיפוי, איתור ותיעדוף מתחמים להתחדשות עירונית בפריפריה, קידום תכנון, מענקים, כלים ליצירת כלכליות, ערבויות והלוואות.


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:רעידת אדמהועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסתחיזוק מבניםהתחדשות עירונית בפריפריהמרכז המחקר והמידע של הכנסת
הכתבות הנצפות ביותר

 
מחפש...