ההדרה תורחב? הכנסת אישרה הרחבת חוק ועדות הקבלה ליישובים של עד 700 יח"ד

מליאת הכנסת אישרה אתמול (ג') בקריאה שנייה ושלישית את החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות, באופן אשר מרחיב את היקף היישובים שבהם ניתן להפעיל ועדות קבלה, מיישובים של עד 400 יח"ד, כפי שמאפשר החוק כיום, ליישובים של עד 700 יח"ד. זאת, בכפוף לאישורה של ועדה מנהלית מיוחדת.

עוד נקבע כי 5 שנים אחרי שייכנס החוק לתוקף, יוכל שר הכלכלה להחילו גם על יישובים שבהם יש יותר מ-700 יח"ד, באזורי עדיפות לאומית, וזאת ללא כל הגבלה על מספר יחידות הדיור. כלומר, תיאורטית, יוכל השר לאשר ליישוב מסוים לקיים ועדת קבלה על עד כמה יח"ד שירצה.

מדובר בשינוי משמעותי ביחס לנוסח החוק שאושר בקריאה ראשונה, אז הוגדר הגג העליון של מספר יחידות הדיור ביישובים שבהם ניתן יהיה להפעיל ועדות קבלה על 1,000 יח"ד. את החוק הגישו חברי הכנסת שמחה רוטמן, שרן השכל ויצחק קרויזר. בקריאה השלישית תמכו בהצעה 42 חברי כנסת מול 11 שהתנגדו.

עוד מרחיב התיקון את האפשרות לקיים הליכי מיון ביישובים באמצעות ועדות הקבלה בשתי דרכים: הרחבתו לאזורים נוספים כך שבנוסף לנגב והגליל, הוא יחול גם על יישוב קהילתי שיוגדר כ"יישוב עדיפות לאומית" שנמצא במפת העדיפות הלאומית של משרד הבינוי והשיכון , ומסווג באשכול 1 עד 5 במדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עם זאת, הסעיף בהצעת החוק המקורית שאפשר את קיומן של ועדות הקבלה גם מעבר לקו הירוק, הוסר מהחוק הסופי.

במקביל, החוק מציע לעדכן את עילות הדחייה לקבלת מועמדים כך שיינתן ביטוי להיותם של היישובים גדולים יותר, לתקן את הרכב ועדת הקבלה כך שלא יתאפשר בה רוב מובנה לנציגי היישוב הקהילתי, ולהסדיר בצורה מפורטת יותר את אופן פעולת ועדת הקבלה.

"מאפשר בפועל אפליה עקיפה"

כיום, ועדת קבלה ביישוב קהילתי יכולה למנוע הצטרפות של תושבים חדשים מסיבות של חוסר התאמה למרקם החברתי תרבותי, ובאופן זה למנוע קבלתם של מועמדים מטעמי דת, לאום, נטייה מינית וכו', למרות שהחוק עצמו אוסר זאת.

בין ההסתייגויות שהוגשו לחוק, בלטו אלו של חברי הכנסת של חד"ש-תע"ל, שטענו כי מטרתו "להחריף את האפליה נגד הציבור הערבי, להגביר את אי השוויון, למסד אפליה גזענית ומעמדית, לפגוע באוכלוסיות המוחלשות בישראל, ליצור יישובים סגורים לעשירים בלבד ולאפשר התיישבות גזענית בכסות של ישובים קהילתיים".

במסמך שהגיש המכון הישראלי לדמוקרטיה לשר המשפטים בעת שהחוק נידון בוועדות השונות, נכתב כי "על אף שהחוק כולל איסור אפליה, הוא מאפשר בפועל אפליה עקיפה כאשר הוא מונע ממיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות שונות מלהתקבל ליישובים קהילתיים תחת טענת 'חוסר ההתאמה', ולמשל מי שאינם יהודים, משפחות חד הוריות, להט"ב ועוד. בכך החוק מכשיר גזענות והדרה".