העליון דחה את הבקשה לדיון נוסף: הפס"ד התקדימי על קרקעות הכנסייה ברמלה הפך חלוט

בית המשפט העליון דחה השבוע בקשה לקיום דיון נוסף בפסק הדין התקדימי שניתן על ידי העליון באוגוסט האחרון, שבו דחה את ערעורה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמלה נגד הכנסייה האוונגלית אפיסקופלית בירושלים ובמזרח התיכון ונגד היועצת המשפטית לממשלה.משמעות ההחלטה שניתנה השבוע על ידי השופט עוזי פוגלמן, הוא כי פסק דינו של העליון הופך לחלוט.

מדובר בחדשות לא טובות עבור גופי השלטון המקומי, שכן לפסיקת העליון בנושא, שהתקבלה פה אחד על ידי הרכב שכלל את דפנה ברק ארז, יעל וילנר וגילה כנפי שטייניץ, השלכות רוחב משמעותיות בסוגיית חבותם של גופים ציבוריים ומלכ"רים בהיטלי ההשבחה, הצפויות להשפיע על כיסן של הרשויות.

במסגרת הערעור שהגישה הוועדה המקומית רמלה לבית המשפט העליון בתחילת השנה, טענה הוועדה כי הן ועדת הערר המחוזית והן בית המשפט המחוזי שגו כשטענו כי יש לפטור את הכנסייה מהיטל השבחה , בסך של 3 מיליון שקלים, בגין עסקת מכירה של מקרקעין שבצעה ב-2015, של מגרש שבו קידמה תוכנית לבניית דיור מוגן. לטענת הוועדה, על אף שהכנסייה הנו גוף שאינו למטרוות רווח, שהחוק מאפשר לפטור אותו מתשלום היטלי השבחה , מאחר שחלק מהכסף שהגיע ממכירת המגרש מיועד לשיפוץ בית ההארחה של הכנסייה, הכנסותיה של הכנסיה ממכירת המגרש אכן שמשו למטרות רווח. 

שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק ארז דחתה את הערעור באמרה כי "במישור האובייקטיבי ניתן למצוא טעמים טובים לכאן ולכאן, ויש להודות כי חלק מהם מוסיפים תימוכין של ממש לעמדתן של הוועדה המקומית והיועצת. אולם, במכלול השיקולים, איני סבורה כי יש בכוחם של שיקולי המדיניות להכריע את הכף כנגד לשון החוק. זאת במיוחד בשים לב לכך שלא ניתן לומר ששיקולי מדיניות אלה מצביעים בצורה חד משמעית על כך שיש להעדיף את הפרשנות המצמצמת לסעיף. בנסיבות אלו, אני סבורה כי יש להותיר על כנה את פרשנותו של בית המשפט". ברק ארז ציינה כי במכלול השיקולים אין להתערב בהחלטתו של המחוזי ואף ביקרה את החקיקה בנוגע להיטלי השבחה בגין ניסוחים לא ברורים, חוסר עדכניות וכדומה.

"דיון נוסף הוא הליך נדיר וחריג"

בבקשה הנוכחית טענה הוועדה המקומית רמלה כי בפסק דין נקבעה הלכה חדשה לגבי פרשנות סעיף לתוספת השלישית, כך שמוסד שפועל באחת המטרות המוזכרות בסעיף בדרך של היתר יהיה מחויב בהיטל השבחה , בעוד מוסד שמממש את זכויותיו בקרקע לא יחויב בהיטל השבחה. עוד טענה הוועדה המקומית כי ההלכה תוביל לשימוש בכספים למטרות ציבוריות שלא תחת הרשות המקומית שבה הושבחה הקרקע. עוד טענה שנסתרות הלכות קודמות.

השופט פוגלמן דחה את הבקשה, בנימוק "הדיון הנוסף הוא הליך נדיר וחריג ששמור למקרים יוצאי דופן שעומדים בסתירה להלכות קודמות של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה יש לקיים בה דיון נוסף", כתב בהחלטה, ועל אף שהסכים כי בפסק הדין שניתן היה משום חידוש, הרי ש"המסקנות שאליהן הגיע בית המשפט מבוססות על בחינה סדורה של לשון סעיף החוק הרלוונטי ותכליותיו".

עוד כתב כי "בנוסף לכך ייחס בית המשפט משקל לפרשנות שניתנה לסעיף זה בערכאות הדיוניות ובספרות המשפטית והובאו לפני עמדות מטעם היועצת המשפטית לממשלה", וכי "המסקנה שאליה הגיע בית המשפט העליון מבוססת על מלוא השיקולים". כמו כן קבע שהפסיקה אינה סותרת הלכות קודמות ואין כלל גורף שלפיו יש להעדיף פרשנות מצמצמת בהיטלי השבחה . לגבי הטענה על השכלות כלכליות על סמך החלטות קודמות קבע כי השלכות רוחב אינן מצדיקות דיון נוסף. משום שלא התבקשה תגובה לא נקבע צו להוצאות.