ראש העיר שמבקש לבנות עוד עשרות אלפי דירות מול הח"כ לשעבר שטוען להזנחת השכונות הוותיקות

לוד מתאפיינת לאחרונה בפריחה נדל"נית, עם התחלות בנייה של כ-1,400 דירות בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2023, ונתון דומה בשנת 2022 כולה. נתונים אלה מציבים את לוד בצמרת רשימת הערים הבונות בישראל. ניתן לייחס אותם להסכם הגג שנחתם בשנת 2017 בין העירייה למדינה, אשר קבע את בנייתן של 17 אלף דירות ברחבי העיר, רובן באמצעות התחדשות עירונית , לצד 1.3 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר.

היקפי הבניה בעיר עשויים להפתיע, בהינתן שלוד מוכרת מזה שנים רבות כאחת הערים המורכבות במדינה, שסובלת הן מחתך סוציו-אקונומי נמוך ביחס לאזור המרכז, והן ממתחים בין הציבור היהודי והערבי בעיר שבאו לידי ביטוי במהומות קשות בזמן מבצע שומר חומות. נראה כי הדרך שבה מבקש מי שמוביל את מדיניות הבנייה בעיר בעשור האחרון, ראש העירייה יאיר רביבו, להתמודד עם האתגרים, היא בנייה חדשה – והרבה ממנה.

רביבו, יוצא הגרעין התורני הגדול בעיר, מכהן בתפקיד ראש העירייה כבר עשור מטעם הליכוד. מולו מתמודד יורם מרציאנו, ח"כ לשעבר מטעם מפלגת העבודה המשמש כיום כיו"ר קבוצת הכדורגל מ.ס אשדוד. בלוד הוא מתמודד מטעם סיעת "לוד אחת". זוהי הפעם השנייה שבה הוא מתמודד לראשות העיר, לאחר שנוצח על ידי רביבו בבחירות 2013.

סקר שנערך באוקטובר 22 הראה שלו הבחירות היו מתקיימות אז, היה ראש העיר המכהן היה מנצח בפער גדול את מרציאנו וכן את סגנית ראש העיר לשעבר אלוירה קוליחמן. מאז נותרו רק רביבו ומרציאנו במרוץ, ולא ידוע על סקר עדכני יותר שנערך מאז.

מבט על העיר לוד (שאטרסטוק)

רביבו: "הסכם הגג יהפוך את לוד לאחת המבוקשות למגורים בישראל"  

לשאלה לגבי חזונו להמשך התפתחות העיר השיב רביבו: "העיר לוד מונה כיום כ-95 אלף תושבים ועומדת כמעט לשלש את גודלה ולהפוך לעיר של 240 אלף תושבים בתוך שני עשורים, הן באמצעות בנייה חדשה והן באמצעות התחדשות עירונית . השינוי הרחב יביא איתו התפתחות משמעותית גם בתחום התעסוקה והמסחר אשר ישולבו בשכונות המגורים וברחובות הראשיים. בשנה הקרובה ישווק גם לודקיישן – רובע תעסוקה משולב מגורים. בחלקו כבר מתמקמים מטות של שני בנקים גדולים".

עוד לדבריו, "אנחנו מחליפים את התשתיות העירוניות ומחדשים את המרחב הציבורי והרחובות הראשיים. מבני ציבור ופארקים עירוניים יוקמו בשנים הבאות, למשל במפגש הנחלים גזר ואיילון. פארק לוד יפותח בשטח של כ-200 דונם עם אגם אקולוגי. בתחום התחבורה נקים את הקו החום והמטרו עם חמש תחנות. מסילות הרכבת יאפשרו קישוריות בין כל חלקי העיר, ממנה ואליה".

כיצד ניתן להשאיר את הזוגות הצעירים בעיר?
"בכל התוכניות שלנו בין 20 ל-30 אחוז מיחידות הדיור הן או במחיר מופחת או להשכרה ארוכת טווח. התוכניות כוללות יחידות דיור קטנות, ובתוכניות החדשות אנחנו מאפשרים גם הקמת דיוריות (דירות הכוללות אפשרות פיצול לטובת יחידה קטנה נוספת, דנ"ק). פריסת התעסוקה בעיר והתחבורה הציבורית יאפשרו סגנון חיים נוח למשפחות צעירות. אנחנו מקדמים את העיר לפי תפיסה של 'עיר תומכת קריירה' שלפיה השירותים העירוניים לילדים ניתנים בקרבה לבית, בעוד שגם תעסוקת ההורים בקרבת הבית, כך שמשפחות צעירות ירוויחו זמן פנאי משותף ויוכלו ליהנות גם במרחב הציבורי שאנחנו מפתחים".

רביבו: "אנחנו מתכננים עשרה מרכזי מסחר חדשים בעיר שיהיו פזורים במוקדים ראשיים, חלקם שכונתיים וחלקם יתנו מענה לכל הסביבה. חלקם כבר בשלב מתקדם של תכנון והם מצטרפים לתכנון של רחובות מסחר ותעסוקה ראשיים בעיר"

האם הבנייה למגורים כיום בקצב מספק בעיניך?
"היזמים יודעים להתקדם מהר ויש להם יעדים לאכלוס ואנחנו מקדמים אותם במסלול ירוק של רישוי ללא הקלות בזמני שיא. אבל במה שקשור להקמת תשתיות, בעיקר הקמת תחנות לייצור ואספקת חשמל ותחנות שאיבה, והנחת הקווים נדרש תיאום רב מערכתי, והקצב איטי מדי. בתקופה האחרונה מתלווה לכך גם המחסור בפועלים לעבודות הפיתוח במרחב הציבורי בצל המלחמה".

האם נדרשים לדעתך יותר שטחי תעסוקה ומסחר? אם כן, איך ניתן להביא לעיר יזמים? 
"אנחנו מתכננים עשרה מרכזי מסחר חדשים בעיר שיהיו פזורים במוקדים ראשיים, חלקם שכונתיים וחלקם יתנו מענה לכל הסביבה. חלקם כבר בשלב מתקדם של תכנון והם מצטרפים לתכנון של רחובות מסחר ותעסוקה ראשיים בעיר. בכמה מרכזים היזמים הם בעלי הקרקע. הקניון הוותיק בעיר גם הוא בתוכנית פינוי בינוי לקראת הפקדה, ובמקומו יקום מרכז תעסוקה, מסחר ודיור להשכרה. המיקומים הם מאד אטרקטיביים, בצמוד לתחנות מטרו עתידיות ותחנות רכבת קיימות ומתוכננות. עשינו תכנית אב לתעסוקה ומסחר שהגדירה מראש את כמות הזכויות שחילקנו בין השכונות, ולפיה גם יצרנו את תכנית לוד צפון, רובע התעסוקה משולב המגורים שהוא בחלקו גם אזור תעשיה שיתחדש כרובע תעסוקה ומסחר.

"פרויקט 'הלודקיישן' הוא אחד הפרויקטים המשמעותיים שאנו מקדמים. מדובר באזור תעסוקה עצום באזור הצפוני של העיר. שטח אזור התעשייה הקיים הוא 500 דונם והוא עתיד להתרחב לכ-5,000 דונם במודל של עירוב שימושים מלא. 5,000 יח״ד עתידות לקום לצד 3 מיליון מ״ר של תעסוקה ומסחר. רובע המגורים מיועד למגוון אוכלוסיות וישלב בתוכו מוסדות חינוך, ארנה גדולה לאירועים ומבני ציבור. בניגוד לרוב אזורי התעסוקה בארץ, שחיים ביום ומתים בלילה, גישה של עירוב שימושים למגורים, תעסוקה ותרבות מייצרת אזור שוקק חיים. להשלמת התפיסה הכוללת, יוקמו בתי מלון שישרתו, בין השאר, אורחים ועובדים מנתב״ג. תחנת רכבת העוברת בתוך הרובע מאפשרת תחבורה מהירה ונוחה לתל אביב. בין החברות שיאכלסו את מתחם התעסוקה, ניתן למנות חברות לוגיסטיקה, חברות היי טק, פינטק, בנקים ועוד".

הדמיה של השכונה שהחלה להיבנות במרכז לוד (באדיבות עיריית לוד)

מה בכוונתך לקדם בתחום התחבורה והתשתיות?
"בתחום התחבורה הציבורית אנחנו בשלבי הסיום של הקמת הנת״צ הראשון 'מהיר לעיר' ולקראת תחילת עבודות הקו החום, שהוא מערכת brt  (מערכת אוטובוסים מהירה) מדרום לצפון העיר. נתבשרנו לאחרונה כי קו המטרו בלוד יוקדם לביצוע עם חמש התחנות המתוכננות ואנחנו נערכים גם לשדרוג תחנת הרכבת גני אביב ולהקמת תחנת רכבת חדשה לוד צפון. העיר תהיה נגישה תחבורתית עם כניסות ויציאות חדשות וכביש 200 שיסגור את הטבעת התחבורתית הגדולה מסביב לעיר.

"בתחום האנרגיה, כל גגות מבני החינוך כוסו בשנים האחרונות בפנלים סולאריים והשלב הבא הוא הקמת מתקנים לאגירת אנרגיה בשכונות וברובע לוד צפון והקמת תאגיד עירוני לייצור ואספקת אנרגיה".

מה עמדתך לגבי מדיניות הרשות בכל הנוגע לרכבים פרטיים? האם יש להפחית תקני חניה?
"בעיר הוותיקה אנחנו מצופפים את גריד הרחובות ולא מאפשרים יותר מחניה אחת לדירה חדשה. כל מיזמי ההתחדשות העירונית בעיר ממוקמים בקרבת תחנות תחב"צ ויסתמכו על הסעת המונים. בשכונות החדשות יהיו יותר חניות פרטיות אך המרחב הציבורי יהיה בדגש על הליכתיות ותחבורה ציבורית".

האם יש מספיק מוסדות ציבור ומבני חינוך? מה תוכניותיך בנושא?
"אנחנו עיר בפיתוח מואץ ומכוונים להשקעה גדולה בהקמת מוסדות ציבור, חינוך, תרבות ודת חדשים בפריסה כלל עירונית. חלק מגני הילדים והמעונות ייבנו בעירוב שימושים בבנייני המגורים, אך לא כולם. בשנים הבאות נראה גם הקמה של בתי ספר ורטיקליים במרכז העיר".

רביבו: "האתגר החשוב ביותר בשנים הקרובות הוא כמובן המשך הובלת אחד מהסכמי הגג הממשלתיים הגדולים בישראל, בהיקף של כ-8.5 מיליארד שקלים, שיהפוך את לוד לאחת הערים הגדולות והמבוקשות בישראל למגורים"

 

האם יש מספיק שטחים ירוקים ברשות? מה תוכניותיך בנושא?
"סיימנו להקים השנה 100 פארקים שכונתיים ב-10 שנים. בשנים הבאות הדגש יהיה על פארקים עירוניים עם פרוגרמות לפנאי ספורט ונופש. בקרוב יתחיל גם הביצוע של פארק אקולוגי בשכונת נופי בן שמן, שהיקפו 180 דונם".

האם הדרך הנכונה לחדש היא באמצעות מתחמים או ברמת המגרש? מה עמדתך?
"למעלה מ-86% משטחי העיר מתוכננים מחדש במתחמי התחדשות עירונית , של מאות יחידות כל אחד. לפחות חמישה מתחמים נמצאים כעת בהליכי רישוי בניה והתחלות בניה, ועוד כעשרה בשלב תוכניות עיצוב אדריכלי".

לסיכום, מהו הדבר החשוב ביותר שצריך לקדם בשנים הקרובות בתחום התכנון והבניה בעיר?
"האתגר החשוב ביותר בשנים הקרובות הוא כמובן המשך הובלת אחד מהסכמי הגג הממשלתיים הגדולים בישראל, בהיקף של כ-8.5 מיליארד שקלים, שיהפוך את לוד לאחת הערים הגדולות והמבוקשות בישראל למגורים".

מרציאנו: "להקים שכונה ייעודית לקהילה הערבית" 

מרציאנו לא השיב לשאלות מרכז הנדל"ן , אבל ניתן לקבל תמונה אודות עמדותיו מראיונותיו הקודמים לתקשורת. בספטמבר האחרון התייחס להסכם הגג בראיון ל"כלכליסט" ואמר כי "בהשוואה להסכמי גג אחרים, ההסכם בלוד לא מוצלח. אז סללו שביל אופניים בחלק מאוד קצר והשקיעו קצת בתשתיות, אבל התשתיות במבנים בשכונות הוותיקות קורסות. העיר נמצאת בחפירות כבר חמש שנים, כביש נסגר וכביש נפתח ללא הוספת נתיבים וללא שיפצור". עוד טען לחוסר שיתוף ציבור בהליכי התכנון והבניה בעיר.

על הבנייה למגזר הערבי אמר: "מן הראוי שתקום שכונה ייעודית לבני הקהילה הערבית בעיר. אמרתי את זה לפני עשור ואני אומר את זה גם היום. לא ייתכן ששכונות שלמות בעיר לוד יסבלו מבנייה לא חוקית…. כי אין להם ברירה".\

מרציאנו: "מן הראוי שתקום שכונה ייעודית לבני הקהילה הערבית בעיר. אמרתי את זה לפני עשור ואני אומר את זה גם היום. לא ייתכן ששכונות שלמות בעיר לוד יסבלו מבנייה לא חוקית, כי אין להם ברירה"

על שטחי ציבור ותשתיות אמר בראיון למקומון שישי בעיר: "בעוד שכונות כמו גני יער וגני אביב נהנות ממתנ”סים חדשים וגינות, בלב העיר יש כבר שנים ארוכות עבודות כביש שפוגעות הן בתושבים והן בעסקים, יוצרות עומס תנועה, מחסור בחניות, רעש ופוגעות לחלוטין באיכות החיים של התושבים. במקביל לכל ה’חגיגה’ הזאת תסתכל על הבניינים, על הגינות, על הרחוב – אין שם כלום".  למרציאנו הייתה גם ביקורת על כך שרוב המשאבים מופנים לגרעין התורני.

על השכונות החדשות גני איילון, אחיסמך הצעירה  גני יער הוותיקה יותר: “בנו שכונה, הרימו בניינים, ודחפו לאותם מתחמים חרדים וחילונים. אלה צריכים להתחשב ברגשות של אלה, ולא דאגו לא לאלה ולא לאלה – תגיד לי, ככה בונים קהילה? איך אתה רוצה ששכנים לא יריבו ביניהם, אם באותו מתחם שמו לך שני קצוות של החברה הישראלית? שכונה בלי גינות, בלי התאמה לאוכלוסיה, בלי חשיבה. את גני יער הצפופה צופפו עוד יותר, לא היו שם חניות ב-2013 והיום המצב גרוע אף יותר, בנו מתנ”ס חדיש, זה חשוב וזה מצוין אבל צופפו אותו בין בניינים למכולות לפארק, מי מתכנן ככה?”.