"ניסו לקצר תהליכים עם מערכת רישוי זמין- זה ממש לא עבד. להיפך, זה רק האריך את התהליך"

האדריכלית מילי בן עזרא היא בעלת המשרד מילי אדריכלות ובינוי ערים, הממוקם בראשון לציון. מילי, במקור מארגנטינה, מספרת על ההשראה מחו"ל, על הסיבה שבגללה רוב הבניינים בארץ נראים אותו דבר ועל המשפט שחייב להימחק מהתקנות.

מה גרם לך להתחיל לעסוק בהתחדשות עירונית?

"הייתי בעצם האדריכלית הראשונה שתכננה פרויקט תמ"א 38 בראשון לציון. זה היה ב-2007, אף אחד עוד לא ידע איך להתייחס לזה, חשבו בהתחלה שזה רק תוספת על הגג. השילוב של האתגר הגדול בפרויקטים מסוג זה, יחד עם ההזדקנות של הבניינים בעיר והצורך בחיזוק שלהם מפני רעידות אדמה, נתנו לי את התמריץ לעסוק בתחום".

ספרי על חוויה משמעותית שזכורה לך מתחילת הדרך.

"זה היה באותו פרויקט, הראשון שעשיתי. כשהבנייה הסתיימה, בעלי הדירות החליטו לעשות אסיפה ולהרים כוסית לרגל האכלוס. הם הזמינו את היזם, אותי ואת ראש העיר דאז, מר מאיר ניצן, ומאוד הודו לנו. זה היה מאוד מרגש לראות כמה הם מאושרים וכמה השפעה יש לפרויקט כזה על החיים שלהם".

מה הדבר הכי חשוב שכל מי שניגש לפרויקט התחדשות עירונית צריך לדעת?

"שהפרויקטים מאוד מורכבים, הבירוקרטיה בעיקר. גם מול הדיירים וגם מול הרשויות. צריך המון סבלנות כשניגשים לפרויקט".

איזו טעות נפוצה עלולה להכשיל פרויקט?

"התעקשות על ביצוע פרויקט שאין לו היתכנות מבחינה תכנונית. לא בכל בניין אפשר לבצע תמ"א 38 , בעיקר כשמדובר על חיזוק, אבל יש יזמים שמתעקשים ובסופו של דבר הפרויקט באמת לא מצליח להתקדם".

מה הפרויקט שאת הכי גאה בו?

"אני גאה בכל הפרויקטים שלי, אבל יש פרויקט אחד ברחוב קפלנסקי 14 בראשון לציון, שאני גאה בו במיוחד כי הצלחתי לשנות את הראש של הוועדה ולעשות משהו קצת אחר מבחינת הקומות החדשות. בתמ"א 38/1 מותר להוסיף 2 וחצי קומות, ואם רוצים שהבניין יכלול שני פנטהאוזים, כמו שרצינו שיקרה בפרויקט הזה, זה אומר שהם יהיו מאוד קטנים כי שטח הקומה העליונה הוא חצי קומה בלבד. מה שהצעתי ולשמחתי גם אושר, זה לקחת את שטח התוספת של השתיים וחצי קומות ופשוט לחלק אותו אחרת, בצורה מדורגת: קומה ראשונה מלאה, קומה שנייה קצת יותר קטנה וקומה אחרונה שהשטח שלה גדול יותר מחצי קומה. זה אפשר לי לתכנן שני פנטהאוזים בגודל הגיוני והבניין, בסופו של דבר, יצא מאוד יפה. הוא נראה כמו בניין חדש לגמרי ולא כמו בניין שעבר תמ"א 38 ".

איזה פרויקט בעולם נותן לך השראה?

"הפרויקט שאני הכי אוהבת בעולם הוא הקאסה באטיו של גאודי בברצלונה. זה משהו מאוד מיוחד. הפרטים, הקווים, הכל בו שונה וייחודי. זה נראה כמו פסל, לא כמו בניין. פה בארץ אי אפשר לעשות משהו כזה. ניסיתי להכניס קצת תפיסה שנפוצה יותר בחו"ל, שבניינים יכולים להיות שונים זה מזה בקווים, בצבעים, לא ממש הצלחתי, לצערי. כולם רוצים את אותם דברים ובסוף הכל נראה פחות או יותר אותו דבר. מדי פעם, כשאני מתכננת בניין חדש והיזם מוכן ללכת איתי, אני מצליחה לעשות משהו טיפה שונה, אבל בהתחדשות עירונית זה בדרך כלל לא קורה".

לאילו פרויקטים לא תתקרבי לעולם?

"בתחום ההתחדשות העירונית אין לי פרויקטים כאלה. כל בניין הוא אתגר שאני מוכנה לנסות, אלא אם כן אני רואה שאין לו היתכנות תכנונית".

מה הדבר שהממשלה חייבת לעשות מחר כדי להאיץ את תחום ההתחדשות העירונית?

"לקצר תהליכים. ניסו לעשות את זה עם מערכת רישוי זמין אבל זה ממש לא עבד. להיפך, זה רק האריך את התהליך. פעם הייתי מוציאה היתר להתחדשות עירונית תוך שמונה חודשים, עכשיו זה שנתיים לפחות. התוכנה לא מוצלחת, הבירוקרטיה נהייתה קשה יותר, הדרישות להיתר הולכות ומתארכות, כל מה שניסו לעשות לא עזר, גם מכוני הבקרה. לפני 6-7 שנים כשהתהליך לא היה מקוון והייתי צריכה ללכת לעירייה ולשבת עם מהנדסי הרישוי, הכל היה הרבה יותר מהיר. היום הכל דרך מיילים, כן עונים, לא עונים, זה הרבה יותר קשה ומסורבל. בנוסף, בהרבה תקנות שהממשלה מוציאה, כמו הוראות שעה וכדומה, תמיד בסוף מופיע המשפט 'לשיקול הוועדה המקומית'. ברגע שמשאירים את ההחלטה לשיקול דעתה של הוועדה זו בעיה. אם הממשלה רוצה לעשות שינוי גורף, צריך לוותר על המשפט הזה. הוא רק מעכב תוכניות".

ספרי משהו שאף אחד בענף הנדל"ן לא יודע עלייך.

"בנוסף להיותי אדריכלית אני גם יועצת בנייה ירוקה, עברתי הכשרה מקצועית ומבחן הסמכה אבל אני לא עוסקת בזה".