פרשת ניגוד העניינים: בנצי ליברמן נפסל ל-3 שנים משירות המדינה

בנצי ליברמן (60), מנהל רשות מקרקעי ישראל לשעבר, נפסל ל-3 שנים מתפקידי ניהול בכירים בשירות המדינה לאחר שהודה בפעילות בניגוד עניינים חמור בשני מקרים לקידום האינטרסים של חברו הח"כ לשעבר נחום לנגנטל – כך קבע בית הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה, שהטיל גם נזיפה חמורה על ליברמן. 

מנהל רמ"י לשעבר עמד לדין משמעתי לאחר שפרקליטות המדינה החליטה ב-2015 כי מעשיו לא מהווים עבירה פלילית, וזאת למרות שהמשטרה המליצה להעמידו לדין בגין חשדות להפרת אמונים. יצוין כי התביעה ביקשה לגזור על ליברמן עונש חמור יותר - פסילה משירות המדינה עד גיל 67 ופסילה לצמיתות מתפקידי ניהול בכירים בשירות המדינה.

ליברמן הורשע ב-31 באוקטובר 2018 בהפרת הסדר למניעת ניגוד עניינים עליו חתם במסגרת תפקידו. הרשעתו התייחסה לשני אישומים: פעילותו לטובת חברו לנגנטל ביחס לפרויקט אלישיב בלוד, ופעילותו ביחס לחברה קדישא אשר בבעלותה קרקע ברמת אביב. בשני המקרים, נקבע, ליברמן פעל בניגוד עניינים חמור, פגע במשמעת שירות המדינה, לא קיים את המוטל עליו כעובד מדינה והתנהג בצורה שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה.

האישום הראשון נגד ליברמן התייחס לפעילותו בניגוד עניינים ותוך ניצול מעמדו הציבורי ברמ"י, כדי לקדם בקשה שהגיש לנגנטל לאשר העברת זכויות בפרויקט רמת אלישיב בלוד מחברת קרדן שבה ליברמן הועסק בעבר כיועץ בשכר, אל חברת מסיקה-חסון שבה לנגנטל היה שותף. בית הדין, ע"י אב בית הדין עו"ד אורי כהן, קבע כאן כי אסור היה לליברמן לעסוק בעניין, אך למרות זאת "מילא את תפקידו כראש רמ"י תחת השפעתו של לנגנטל, ומתוך רצון לסייע לו".

האישום השני שבו הורשע ליברמן התייחס לפעילותו בניגוד עניינים כדי לסייע במחלוקת שהיתה בין חברה קדישא לבין רמ"י ומשרד המשפטים, בזמן שידע שחברו לנגנטל מייצג את האינטרסים של חברת קדישא במחלוקת.

בפסק הדין ביה"ד כתב, כי ליברמן "פעל תחת השפעתו ההדוקה והלוחצת של לנגנטל, שטען ביחס לנאשם 'אני אוהב אותו בכל ליבי ומאודי'. דומה שאהבתו זו של לנגנטל הייתה בהיבטים מסוימים 'אהבה התלויה בדבר', וחבל שהנאשם לא גילה נחרצות ביחס אליו ולא הבהיר לו בתקיפות שעל הענקת האשראי ב'בנק הידידות' בינהם מוטלות מגבלות חוקיות וציבוריות".

יש לציין כי הפרקליטות ביקשה להתייחס למעשיו של ליברמן כשחיתות ציבורית אך בית הדין לא דיבר במונחים כאלה. ביה"ד קבע כי למרות חומרת מעשיו, ליברמן לא ביצע עבירות פליליות במישור של מירמה, הפרת אמונים או שוחד, וכי לא ניתן לקבוע כי ליברמן הפיק ממעשיו רווח אישי או טובות הנאה. 

בית הדין התחשב במחיר האישי ו"עינוי הדין" ששילם ליברמן בעקבות מעשיו – הדחתו מהתפקיד, וכן כי "נפגע בבריאותו מחמת ההליכים ושילם מחיר כלכלי", כפי שטענו באי-כוחו. ביה"ד לקח בחשבון גם את תרומתו הארוכה של ליברמן לפעילות ציבורית.

  לחדשות נדל"ן, עדכונים יומיומיים, דעות וניתוחים, הורידו את  אפליקציית מרכז הנדל"ן
אנשי נדל"ן, בואו לשמוע ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק רק נדל"ניסטים ותיחשפו לתכנים בלעדיים לתעשייה