יו"ר איגוד המהנדסים: "ב-20 השנים האחרונות מהנדסים והנדסאים תכננו דברים שאסור היה להם לתכנן"

בחודש האחרון התעוררה סערה בעולם הנדסת המבנים בעקבות תקנות שמקדם משרד העבודה שאמורות להסדיר את פעילות האדריכלים, המהנדסים וההנדסאים, בעיקר לגבי מבנים פשוטים. עיקר הביקורת מגיעה מצד הנדסאי הבניין שסבורים שמשלח ידם ייפגע. בעקבות זאת, מעל 1,800 הערות הוגשו לה עד כה, שרובן הגדול מתנגד לתיקונים בטענה לפגיעה בחופש העיסוק. לעומת זאת, יו"ר איגוד המהנדסים יגאל גוברין, סבור שבמקרים רבים דווקא מורחבת סמכות ההנדסאים, וכי שוררת אי-הבנה רבה סביב התקנות.

התקנות מקודמות כחלק מהמלצות ועדת זיילר לבטיחות מבנים, שהוקמה בעקבות אסון ורסאי ב-2002 הגישה את המלצותיה לפני למעלה מ-20 שנה, ב-2003. היום (ה') תמה תקופת פתיחת הטיוטה להערות הציבור. התקנות מעדכנות את הגדרת "מבנה פשוט' לפי קריטריונים ברורים, ומגדירות מיהם בעלי המקצוע המוסמכים לערוך היתרי בנייה ולתכנן מבנים, במטרה לצמצם את הסיכון לציבור כתוצאה מתכנון לקוי של מבנים שיובילו לאסון נוסף כמו אסון ורסאי.

חלק ממסקנות ועדת זיילר בעקבות האסון, היו שיש לעדכן את חוק התכנון והבנייה המנוסח באופן לא בהיר, ויוצר פרשנויות הגורמות הן לוועדות התכנון ברשויות המקומיות והן למגישי הבקשות להיתר ולמתכננים לבצע לעתים פעילויות הנוגדות את החוק. התיקונים כוללים עדכון התקנות הן תיקוני החקיקה נדונו פעמים רבות בשנים האחרונות בניסיון להכניס את  העדכונים ונועדו לעשות סדר בענף הבנייה, אך נדחו כמה פעמים מסיבות שונות.

לאחרונה הוקמה ועדה משותפת של התאחדות האדריכלים, איגוד המהנדסים והסתדרות ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, יחד עם האגף להסדרת עיסוקים של משרד העבודה שהובילו את תיקוני החקיקה, וערכו את התקנות החדשות.

בשיחה עם מרכז הנדל"ן אמר גוברין, שהוביל מטעם האיגוד את פעילות הוועדה, כי "תיקוני החקיקה נולדו מתוך צורך חיוני להסדיר את ענף הבנייה הפרוץ שסובל מחדירת מגוון גורמים לא מקצועיים וחסרי הכשרה מספקת. מטרתם לגרום לבהירות ושקיפות בקרב כלל העוסקים בענף הבנייה ובכך להגדיל את הבטיחות, לשפר את איכות הבנייה, להקטין את עלויות הבנייה ולמנוע סיכון בחיי אדם. ייחוד והגדרת הפעולות של אותם מורשים לבצע בעלי המקצוע הוא תנאי בסיסי להסדרת הענף. התקנות אינן גורעות מהמצב הקיים או פוגעות בעיסוקם של בעלי המקצוע, אלא להפך, מיטיבות עם כל העוסקים בענף ובעיקר עם הציבור הרחב".
 
עוד הוסיף כי "בשני העשורים האחרונים חלו שינויים דרמטיים בתכנון מבנים - בייעודם, בגובהם ובמורכבותם, שימוש בחומרי בנייה חדשים ויישום תקנים חדשים, אולם לא חלה התקדמות מספקת ביחס לחקיקה שמאפשרת כיום גם למי שאינו בעל הידע המקצועי וניסיון מספק לקדם תכניות בנייה מורכבות. תיקוני החקיקה יוצרים סוף סוף סדר והבחנה בעולם התכנון.

"שנים על גבי שנים הייתה הסדרה של מבנה פשוט שלהנדסאים מותר לטפל בו, אבל ההגדרה הייתה לא ברורה וזה גרם להרבה מאוד בעיות, כולל מהנדסים והנדסאים שתכננו דברים שאסור היה להם לתכנן. ב-20 השנים האחרונה הענף השתנה, מבנייה מרקמית של ארבע דירות למגדלים מאוד גבוהים, עברנו לתקנים אחרים ולחומרים אחרים וגם בתשתיות. כל ההגדרות הססטוטוריות נשארו מאחור ולא התקדמנו. בעקבות הוועדה, הוסדר המעמד של המהנדס הרשום".

"בסופו של דבר הטיוטה מתמקדת בהגדרה מעודכנת של מבנה פשוט.  אני טוען שבשום מצב שלא הייתה כוונה לפגוע בפרנסה ובחופש העיסוק. בהגדרה החדשה, אני טוען שהמצב משתפר, כי אם קודם היה מותר להנדסאי לתכנן שטח של 600 מ"ר, היום מותר לו 1,600 מ"ר. פעם לא היה מותר מרתף קרקעי והיום מותר, מתוך הבנה שהיום מבנה של 4 קומות אי אפשר לעשות בלי שאתה נותן פתרון של חניה".

לדבריו, "ההערה החוזרת ביותר הוא על גובה הקומות, גובה הרצפה של הקומה העליונה במבנה פשוט היה ממפלס כניסה לבניין עד גובה רצפה עליונה רביעת 11.5 מטר ואנחנו שינינו את ל-13 מטר, לא לרצפת תקרה רביעית אלא לתקרה, ורוב האנשים לא הבינו וחשבו שהפסידו קומה. אם היו בודקים היו רואים שנשארו ארבע קומות".