עיריית ר"ג ניסתה לחייב בעלי מגרש להפוך אותו לגינה, אך הפסידה בערעור ותשלם עשרות אלפי ש"ח

השופטת כריסטינה חילו-אסעד מבית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן השיתה בשבוע שעבר הוצאות משפט בסך 55 אלף שקלים על עיריית רמת גן, שאותם תשלם לשישה בעלי קרקע ברחוב ביאליק במרכז העיר. זאת לאחר שלפני מספר חודשים קיבלה השופטת את ערעורם של בעלי הקרקע נגד צו גינון שהוציאה העירייה עבור המגרש בבעלותם, אשר מתפרש על שטח של כ-0.6 דונם, וקבעה כי הצו הוצא שלא כחוק.

המגרש נשוא המחלוקת ממוקם בסמוך לבניין העירייה, ועד לפני שלוש שנים ניצב עליו בניין אשר כלל דירות מגורים ושטח מסחרי. באוגוסט 21' הוציאה העירייה צו הריסה לבניין לאחר שקבעה שהבניין מסוכן ונמצא בסכנת קריסה והתמוטטות ממשית. הבניין נהרס אמנם, אך בינוי מסוים בדמות מחסן עוד נותר בשטח - עובדה משמעותית להמשך השתלשלות האירועים. בספטמבר 22' הוציאה העירייה צו גינון ראשון לשטח.

יצויין כי חוק הרשויות המקומיות מאפשר לרשויות מקומיות לקדם הפיכת מגרשים ריקים לגינות, וכן מחייב את בעלי המגרש לאפשר לרשות להפוך את המגרש לגינה. לשון החוק קובעת כי "בעל מגרש ריק שקיבל צו גינון, חייב להתיר את ביצועו ולהימנע מלגרום, במישרין או בעקיפין, נזק לכל מה שנשתל או נעשה על פי צו הגינון". עם זאת, הוצאות הגינון והאחזקה השוטפת של הגינה חלות על פי החוק על הרשות.

בעקבות הצו שהוציאה הרשות, הגישו בעלי המגרש ערעור בטענה כי אין מדובר ב" מגרש ריק", שכן בינוי מסויים עוד נותר בשטח, והצו בוטל על ידי העירייה. אלא  שבינואר 23 הוציאה העירייה צו גינון שני, בעקבותיו הגישו בעלי הקרקע את ערעורם השני.

"הצו סותר את לשון החוק ואת תכליתו ואינו מידתי"

בהחלטה מפברואר השנה קיבלה השופטת חילו-אסעד את הערעור, ביטלה את הצו וקבעה כי "הצו סותר את לשון החוק ואת תכליתו ואינו מידתי. בתמצית, נקבע כי לא התקיים התנאי הבסיסי להוצאת צו הגינון מאחר שהשטח אינו ' מגרש ריק'. קיים בקרקע מחסן בנוי אשר הוחרג אמנם  מתחולת הצו, אולם מדובר בהחרגה מלאכותית שמטרתה היחידה היא להכשיר את הפקעת הקרקע לטובת הקמת הגינה, תוך הוצאת אלמנט בנייה קיים אשר מבטל את הגדרת המגרש כ' מגרש ריק' על פי החוק". עוד קבעה שצו הגינון הוצא גם נגד מרתף תת קרקעי. 

עוד נקבע כי הצו אינו מידתי ופוגע בזכות הקניין החוקתית במידה העולה על הנדרש. "פרק הזמן הקצר יחסית אשר חלף מאז ההריסה ועד להוצאת צווי הגינון ופעולות העוררים בתקופה זו על מנת להכשיר את הקרקע לבנייה או לשימוש אחר, מלמדים כי אין זה המגרש 'הריק' אליו כיוון המחוקק".

לאחר החלטה זו ביקשו הבעלי הקרקע פסיקת הוצאות משפטיות בסך יותר מ-60 אלף שקל בעקבות שני הערעורים שהגישו. העירייה ביקשה לדחות על הסף את הערעורים כי מדובר בתיק מינהלי הנדרש לאזן בין אינטרס הציבור לזכויות הקניין של הפרט או לחלופין לקבוע הוצאות מינימליות. השופטת קבעה שהמערערים עשו ככל יכולתם למנוע את הצו וקיבלה את בקשת בעלי הקרקע ברובה, למעט התחשבות שולית בשל החלפת ייצוג, וקבעה צו הוצאות על סך של כ-55 אלף שקל.

את המערערים ייצגו עוה"ד דרור גדרון ושמרית גולן ממשרד ש. פרידמן אברמזון ושות׳. את עיריית רמת גן ייצגו עוה"ד אילנה בראף שניר, יונתן הראל וחגית הלמר. 

עיריית רמת גן לא הגיבה לכתבה.