בית המשפט אישר את ההסדר בפרשת שיכון בינוי: תשלם 260 מיליון שקל

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן, אימצה את הסדר הטיעון עם חברת אס.בי.איי תשתיות בע"מ, חברה בת של שיכון ובינוי בע"מ, במסגרתו הודתה החברה בביצוע עבירת קשירת קשר לביצוע פשע ועבירה על חוק ניירות ערך. בית המשפט הטיל על החברה קנס בגובה 10 מיליון שקל. בנוסף, בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסכמה בין הצדדים לחילוט אזרחי בסך 250 מיליון שקל מחברת SBI International Holdings AG, חברה-בת שוויצרית של אס.בי.איי תשתיות.  

הסדר הטיעון מציין את סיום הפרשה לאחר שב-2018 נפתחה חקירה גלויה נגד שיכון ובינוי בחשד למתן שוחד לעובדי ציבור באפריקה, אחד מיעדי הפעילות של החברה בחו"ל. החשד התמקד בניהול מערכת למתן שוחד, שכללה ניהול חשבונות נפרדים לכספי השוחד ואי-מתן גילוי לגביהם בדו"חות הקבוצה. על פי הודעת משרד המשפטים, "עוד טרם כניסתו לתוקף של התיקון 99 לחוק העונשין, נהגו חלק מהחברות בקבוצה לבצע תשלומים לגורמים שונים בארצות בהן פעלו, ללא קבלות, שחלקם היו בלתי נאותים. תשלומים שלא כדין אלו, והרווחים שנבעו מהם, נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה".

עוד עולה מכתב האישום כי שיכון ובינוי איחדה לדוחותיה הכספיים שפורסמו לציבור את דוחות אס.בי.איי תשתיות, וזו מצידה איחדה את דוחות חברת SBI שוויץ שבבעלותה, וכללה בהם את תשלומי השוחד. זאת, תוך שאס.בי.איי תשתיות מצהירה, כי אין מדובר ב"חשיפה מהותית" לקבוצה ולמרות שהייתה מודעת להשלכות האפשריות של המהלך. 

מהפרקליטות נמסר לאחר גזר הדין כי "בכך תמה פרשת ' שיכון ובינוי ', וזאת גם בהמשך להרשעתם של שישה בכירים מהקבוצה על ידי השופט בני שגיא. ההסדרים בפרשת שיכון ובינוי משקפים את מחויבותה של ישראל למלחמה בשחיתות בעסקאות בינ"ל, וזאת כחלק ממחויביות שישראל לקחה על עצמה עם הצטרפותה ל-OECD".

 משיכון ובינוי נמסר: "בית המשפט מצא את ההסדר ראוי והתייחס לכך, שאין חולק שקיימת מורכבות ראייתית ומשפטית משמעותית במקרה זה. בית המשפט עמד, בין יתר שיקוליו, על האינטרס הציבורי בהמשך קיום פעילות הקבוצה, בארץ ובעולם. בית המשפט עמד גם על העובדה שמדובר למעשה בחברה שנושאי המשרה  שהורשעו בה כבר אינם מועסקים בה, ושמבנה הבעלות בה, שונה, מאז בוצעו המעשים שעיקרם היה לפני שנת 2012 וכי למעשה מדובר בסוג של חברה חדשה ועל כן יש לאפשר לה להמשיך בעסקים, תחת ניהול חלופי". 

חקירת הפרשה נוהלה במשותף על-ידי יאח"ה (להב 433) במשטרת ישראל ורשות ניירות ערך. התיק טופל על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.