לראשונה מאז הפס"ד התקדימי שאפשר זאת: ועדת ערר האריכה החלטה למתן היתר לאחר שתוקפה פג

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה של מחוז תל אביב בראשות עו"ד הלל גלקופ קיבלה בשבוע שעבר החלטה המאריכה תוקף החלטה על מתן היתר שניתנה על ידי הוועדה המקומית בת ים, וזאת לאחר שתוקפה פג. מדובר בתקדים, שכן זוהי הפעם הראשונה אי פעם שבה ועדת הרר מקבלת החלטה מסוג זה. ההחלטה ניתנה לאחר שבחודש ספטמבר האחרון ניתן פסק דין תקדימי על ידי שופט המחוזי גלעד הס, שקבע כי לוועדת ערר מחוזית נתונה סמכות להארכת תוקף החלטות למתן היתר, כאשר ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

לקריאת החלטת ועדת הערר הקלק כאן.

החלטת ועדת הערר התייחסה לפרויקט תמ"א 38 שמקדמת החברה היזמית אדלר ברחוב בר יהודה במרכז בת ים, אשר במסגרתו התעדתה החברה להוסיף 22 יח"ד לבניין קיים בן 20 דירות, לכדי בניין בן 42 יח"ד בסך הכל. אלא שבחלוף שלוש שנים ממתן החלטת הוועדה המקומית בת ים על מתן היתר (שנתיים בהתאם לחוק, ושנת הארכה נוספת בסמכות מהנדס העיר, נ"ב), פקע תוקפו.

בערר שהגישה היזמית באמצעות עו"ד מורן גור, טענת היזמית כי השוברים לתשלום היטלי ההשבחה והאגרות שאותם על היזמית לשלם על מנת לממש את היתר הבנייה, הונפקו לה 8 ימים בלבד לפני פקיעת תוקפה של החלטת הוועדה, באופן שלא אפשר לה לגיס את הסכומים הנדרשים לה בזמן.

במקביל, ומאחר שסוגיית סמכות ועדת הערר להאריך מועדי החלטות היתר עדיין שרויה בחוסר בהירות, הגישה היזמית באמצעות עו"ד גור גם עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי. אלא ששם החליטה השופטת אביגיל כהן כי דיון ראשון בנושא יתקיים בפני ועדת הערר, ורק לאחר מכן יגיעו הצדדים אליה, בהתאם להחלטה שתתקבל.

רובו של הדיון בפני הוועדה עסק בסוגיה האם אכן תואמות הנסיבות שחלו בפסק דינו של הס גם למקרה זה, והאם מוסמכת הוועדה להאריך את תוקפה של החלטת הוועדה. בסופו של דבר, בתיווכו של יו"ר הוועדה גלקופ, הגיעו הצדדים להסכמות אשר קיבלו תוקף של החלטת ועדה, ולפיהם יוארך תוקף החלטת הוועדה ל-30 יום מיום המצאת שוברי התשלום, וככל שלא תצליח העוררת להנפיק את היתר הבניה בתקופה זו, יפוג תוקפה של החלטת הוועדה לצמיתות.

עורך הדין מורן גור אשר ייצג את העוררת במהלך הערר אמר בעקבות ההחלטה כי "בענייננו ולמען הזהירות הוגשה גם עתירה מנהלית וגם ערר באותו הנושא נוכח העובדה שאין תמימות דעים אודות הסמכות להאריך מועדים מעבר לקבוע בחוק. טוב עשתה ועדת הערר שפרצה את תקרת הזכוכית ועל אף היותה מוסד תכנון שנכנס בנעלי הועדה המקומית ללא סמכות להאריך מועדים - קיבלה את בקשתנו להאריך את תוקף החלטת הועדה מעבר למניין הזמנים הקבוע בחוק ובכך פתחה צוהר להרבה פרויקטים שחשבו שחוק הוא חוק ללא גמישות לחשוב ולפעול מחוץ לקופסה.

"במקביל קיים תיק תלוי ועומד כאמור בבית המשפט המחוזי מאחר וההארכה שניתנה הינה גבולית. לעמדתנו הסמכות היא לביהמ״ש ולא לועדת ערר ובכל זאת החלטה זו היא ההוכחה שחייבים לייצר גמישות תואמת מציאות על מנת לאפשר חיזוק בניינים ותוספת מרחבים מוגנים כצורך לאומי. ברמה האישית נמשיך ונלחם הן בועדות הערר והן בבתי המשפט כדי להשיג עבור לקוחותינו את המקסימום כי עולם ההתחדשות העירונית הוא מורכב ולכן כל הנוגעים בדבר חייבים להפעיל יצירתיות וגמישות גם במועדים".