מהאוצר ועד רמ"י ודירה להשכיר: כך "מנקה" הממשלה את משרות הניהול הבכירות מנשים

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה לקראת סוף שנת 2025 דיון בסוגיית ייצוג הולם של נשים במשרות בכירות בשירות המדינה, וחשפה תמונת מצב עגומה - נכון לסוף 2024 נשים מהוות 64% מעובדות ועובדי המדינה, אך ככל שמטפסים בסולם הדרגות - הייצוג הנשי הולך ונעלם. נתונים שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעליהם התבסס הדיון, מצביעים על תת-ייצוג חריף של נשים בתפקידי מנכ"ליות במשרדי הממשלה. משנת 2003 ועד היום, רק כ-15% מכלל המינויים למנכ"לים היו נשים - 38 בלבד מתוך 246 מינויים.

המצב החריף במיוחד בימי הממשלה הנוכחית, שהובילה לשפל של לפחות שני עשורים: רק שתי נשים מונו למנכ"ליות, כ-4% מכלל המינויים, ונכון להיום אין אף מנכ"לית שמונתה באופן רשמי לתפקיד, אלא רק ממלאות מקום. בפברואר האחרון אף קבע בג"צ כי על הממשלה לגבש בתוך שישה חודשים כללים שיבטיחו ייצוג הולם לנשים בתפקידי מנכ"ליות, אלא שמאז הפסיקה מונו שבעה מנכ"לים נוספים - כולם גברים.

התופעה הזו אינה מוגבלת רק למשרדי הממשלה אלא גם לרשויות וחברות ממשלתיות. נשים מוצאות את עצמן במשך שנים ארוכות בתור "הסגניות הנצחיות" מבלי שניתנת להן הזדמנות אמיתית לשבור את תקרת הזכוכית.

דוגמה בולטת לכך נרשמה לאחרונה ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), כאשר רותי אפריאט, לשעבר מנהלת החטיבה העסקית ומי שנחשבה למועמדת ראויה להחליף את המנהל היוצא יעקב קוינט, ואף נתפסה בעיני גורמים רבים בענף כממשיכת דרכו הטבעית, פרשה מהרשות לאחר 13 שנים.

מנכ"לית שדולת הנשים טל הוכמן: "יש אנשים שלא מעוניינים לעבוד עם נשים כהחלטה. ואז הם בעצם ממש מנקים את המשרד שלהם מנשים - משרד האוצר הוא הדוגמה הכי כואבת לדבר הזה. בעצם מיום הקמת הממשלה הנוכחי,  כל הצמרת הניהולית הבכירה פשוט נוקתה מנשים. היו שם נשים מוכשרות מאוד שעשו עבודה מדהימה, והן פשוט לא נמצאות שם יותר".

הפרישה שלה הגיעה על רקע המשבר הניהולי החריף בארגון, שבמסגרתו נמנעה הממשלה מלמנות לו מנהל קבוע עד היום, כ-3 חודשים לאחר סיום תפקידו ועל אף שמועד סיום הקדנציה שלו היה ידוע מראש, ורק לפני כחודש מינתה את עידן מועלם, מנכ"ל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, לממלא מקום מנכ"ל לתקופה בת שלושה חודשים.

דוגמה נוספת ניתנה ימים ספורים לפני פרוץ מבצע "שאגת הארי" פורסם כי שר הבינוי והשיכון חיים כץ החליט למנות את יורי גמרמן לתפקיד מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. על אף שבמקרה זה מדובר באיש מקצוע ותיק בתחום הדיור, הרי שגם ברשות להתחדשות כיהנה במשך שנים רבות מועמדת טבעית לקבלת התפקיד - עינת גנון, ששימשה שנים רבות הן כסמנכ"לית הרשות, והן כמנהלת האגף להתחדשות עירונית במשרד הבינוי והשיכון. ואולם כמו אפריאט, גם היא בסופו של דבר פרשה לאחר שנים ארוכות של שירות מבלי להגיע לראש הפירמידה.

"נמאס לנו לשמוע שאין נשים ראויות"

"כשאישה נמצאת שנים בתפקיד מספר שתיים ומצפה להתקדם, ואז מביאים מישהו מעליה - ברור למה היא בוחרת לעזוב”, אומרת הדר צופיוף הכהן, מנכ"לית איגוד הדירקטורים בישראל, "את יודעת שתמשיכי לעשות את רוב העבודה, אבל הקרדיט יהיה של מישהו אחר".

פורום הדירקטוריות מבית איגוד הדירקטורים, אף פנה בחודש שעבר במכתב רשמי לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשר הבינוי והשיכון חיים כץ, בדרישה למנות אישה לתפקיד מנהלת רמ"י. בפנייה נכתב כי בין המועמדים הסופיים לתפקיד נמצאות נשים בעלות ניסיון מקצועי וניהולי משמעותי, ולכן הימנעות ממינוי אחת מהן תפגע בעקרון הייצוג ההולם. לדברי צופיוף הכהן, עד כה לא התקבלה התייחסות מאף גורם רשמי.

"הרקע לפנייה שלנו נובע מפסק הדין של בג״ץ המנכ״ליות, שבעצם הוכיח שהמדינה לא מיישמת את ההחלטה לגבי מינויים של נשים לתפקידים בכירים. כעת מתפנה תפקיד נוסף, וישנן מועמדות ראויות שיכולות למלא אותו. נמאס לנו לשמוע את הטענה שאין נשים ראויות. לא צריך להפוך כל אבן ולחפש במקומות מסתוריים. הן כאן, הן בפרונט", אומרת צופיוף הכהן.

לדבריה, הפורום הוקם רק לפני שנה וחצי, אך על אף תקופת פעילותו הקצרה כבר הגיע להישגים: "הפורום שלנו מכיל את הנשים המובילות במשק - מנכ״ליות לשעבר ובהווה של משרדי ממשלה ואוניברסיטאות, דירקטוריות בכל הגופים הגדולים, כולל הבנקים וחברות הביטוח. במהלך השנה וחצי האחרונות הצלחנו לקדם מינויי דירקטוריות בפועל - לא אחת או שתיים, אלא מספר מקרים.

"אם הצלחנו להביא למינוי של אישה, אם הצלחנו להביא לבחינתה של מועמדת למינוי, ואם הצלחנו להחזיר את הוועדה צעד אחד אחורה ולבחון מחדש את התהליך, אז מבחינתי זה כבר מהווה הצלחה. בסופו של דבר, הוועדה צריכה להראות תהליך נכון ומסודר, ובלי בדיקה של נשים ברור שהתהליך לא התנהל כראוי. לכן, גם אם החזרנו את התהליך סנטימטר אחורה כדי לבחון אותו מחדש, מבחינתי עשינו את שלנו", מסבירה צופיוף הכהן.

הדר צופיוף הכהן, מנכ"לית איגוד הדירקטורים בישראל: "כשאישה נמצאת שנים בתפקיד מספר שתיים ומצפה להתקדם, ואז מביאים מישהו מעליה - ברור למה היא בוחרת לעזוב. את יודעת שתמשיכי לעשות את רוב העבודה, אבל הקרדיט יהיה של מישהו אחר. 'בג״ץ המנכ״ליות' הוכיח שהמדינה לא מיישמת את החוק לגבי מינוי נשים לתפקידים בכירים. כעת מתפנה תפקיד מנכ"ל רמ"י וישנן מועמדות ראויות שיכולות למלא אותו. לא צריך לחפש הרבה, הן כאן בפרונט"

מהן דרכי הפעולה של הפורום?
"הסלוגן שלנו הוא: 'אומרות-עושות'. אנחנו לא מחכות לרגולציה גדולה או לניסים. אנחנו פועלות בעקביות. בנוסף, אנחנו תומכות בנשים שמונו לתפקידים ומעלות את הפרופיל שלהן, נותנות להן גיבוי ומעודדות הצלחה".

אחד המאבקים שהוכתרו בהצלחה יחסית נוהל מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. באפריל 2025 פנה הפורום לסמוטריץ' בדרישה למנות אישה לראשות אגף התקציבים. זאת לאחר שמאז תחילת כהונתו כשר האוצר בסוף 2022, לא מונתה אף לא אישה אחת לאחד משמונת התפקידים הבכירים במשרד שעל מינויים היה אמון השר.

סמוטריץ' העדיף למנות לתפקיד את מהרן פרוזנפר, לשעבר ראש אגף התקציבים בצה"ל - אולם הוועדה הציבורית לנציבות שירות המדינה פסלה את מועמדותו שלוש פעמים בשל היעדר ייצוג הולם לנשים. לאחר חודשים ארוכים של מו"מ, בחודש דצמבר החליט סמוטריץ' למנות את מיכל עבאדי-בויאנג'ו לקדנציה נוספת בתפקיד החשבת הכללית במשרד האוצר, על מנת לאפשר את מינויו של פרוזנפר לראשות אגף התקציבים. 

טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים, שהייתה מעורבת גם היא במאבק הזה, מתארת את המינוי כ"ניצחון חמוץ-מתוק": "בסוף הצלחנו להביא למינויה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, אישה ראויה, מוכשרת ומתאימה מאוד לתפקיד. זה בדיוק המסר שלנו", היא מדגישה, "אנחנו לא מבקשות להוריד את הרף או למנות נשים שאינן מספיק טובות. להפך - אנחנו מבקשות שנשים ייבחנו על פי הכישורים והנתונים שלהן, כמו כולם, ואנחנו בטוחות שיימצאו רבות מהן ראויות ומתאימות. עבדי-בויאנג'ו, שכבר כיהנה בעבר כחשבת הכללית, היא דוגמה מצוינת לכך, ואנחנו ממשיכות לפעול באופן משמעותי סביב כל מינוי בכיר בשירות המדינה".

"היה איתי בישיבה, היה איתי בצבא"

לדברי הוכמן, למרות החקיקה הקיימת, המציאות בפועל נראית אחרת. "כבר הרבה זמן קיימת חקיקה שקובעת שצריך להיות ייצוג הולם לנשים בשירות המדינה. זה לא נוגע רק למשרות הבכירות ביותר, אלא בכלל למבנה של השירות הציבורי - גם לתפקידי סגניות ולדרגי ביניים. הבעיה היא שבפועל רואים סוג של מבנה פירמידה: בדרגים הזוטרים נשים אפילו מהוות רוב, יותר מ-50% מהסגל הזוטר הן נשים. אבל ככל שמטפסים למעלה בסולם הדרגות - ובמיוחד כשמגיעים לקודקודים הן פשוט נעלמות ונמחקות".

אחת הסיבות המרכזיות לתופעה היא מנגנון מינוי לא רשמי אך מוכר היטב. "אנחנו רואות המון סיטואציות שבהן נשים הן באמת הסגניות, מחזיקות את המשרדים או את הרשויות הרבה מאוד זמן,  ואז כשמגיע הרגע וצריך למנות מישהו - ממנים בשיטת חבר מביא חבר, מעין 'מועדון בנים' סגור כזה, של מישהו ש'הייתי איתו בישיבה' או ש'הייתי איתו בצבא'. ברוב המקרים, להגיד שהם לא מתאימים לתפקיד זה בגדר מחמאה".

הוכמן מספקת דוגמא בולטת שעוררה ביקורת ציבורית חריפה. בשנה שעברה מינה שר האוצר את אילן רום, ששימש אז כמנכ"ל המועצה האזורית בנימין, לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר. שורה של מנכ"לים ובכירים לשעבר במשרד האוצר הביעו ביקורת חריפה על מהלך ואף פנו לוועדה לבדיקת מינויים בכירים בדרישה שלא לאשר את מינויו בשל העדר ניסיון וכישורים מתאימים למלא את התפקיד. אך בסופו של דבר מינויו של רום, שנחשב למקורב לשר האוצר, אושר. גם שדולת הנשים היתה מעורבת באותו מאבק. "מדובר באדם עם תואר בארכיאולוגיה", אומרת הוכמן. "כבודו במקומו מונח, אבל אני לא בטוחה שזה האדם שצריך לנהל את קופת המדינה, במיוחד בזמן משבר".

דוגמה בולטת נוספת שמציינת הוכמן היא ניסיון המינוי של חיים נוסבוים לתפקיד מנכ"ל החברה הממשלתית " דירה להשכיר " - מהלך שעורר גם הוא ביקורת ציבורית חריפה. נוסבוים, חסיד גור שמשמש בארבע השנים האחרונות כראש מטה מנכ"ל חברה קדישא תל אביב-יפו והמחוז, הועדף על פני המנכ"לית המכהנת בפועל בחמש השנים האחרונות, ענבל דוד, שהתמודדה גם היא על התפקיד. לדוד ניסיון של למעלה מ-20 שנה בתפקידי ניהול בכירים בתחומי הנדל"ן במגזר הפרטי והציבורי. היא הייתה שותפה לייסוד החברה וכיהנה בה במספר תפקידים לאורך יותר מעשור. כחצי שנה לאחר שוועדת האיתור הכריזה על בחירתו של נוסבוים לתפקיד המנכ"ל, החליטה לפרוש מהחברה.

אפשר לטעון כביכול שדוד היא לא "סגנית נצחית" קלאסית, שכן היא שימשה כמנכ"לית בפועל, אך למעשה, במשך כל אותן שנים היא מילאה את תפקידה על תקן ממלאת מקום, מבלי לזכות במינוי הקבוע. "מדובר במינוי שלא נשען על ניסיון מקצועי רלוונטי - לא בתחום הכלכלי ולא בנדל"ן, אלא בעיקר על קרבה פוליטית", מתארת הוכמן, "בעקבות זאת הגשנו עתירה יחד עם השותפים שלנו".

במקרה זה, הסיפור עדיין לא הסתיים. זאת כאשר לפני כשבועיים, ולאחר שבמשך שמונה חודשים נמנעה הוועדה למינויי בכירים לאשר את מינויו, הודיע נוסבוים על הסרת מועמדותו לתפקיד.

"יש אנשים שלא מעוניינים לעבוד עם נשים כהחלטה", מסכמת הוכמן " ואז הם בעצם ממש מנקים את המשרד שלהם מנשים - משרד האוצר הוא הדוגמה הכי כואבת לדבר הזה. בעצם מיום הקמת הממשלה הנוכחי,  כל הצמרת הניהולית הבכירה פשוט נוקתה מנשים. היו שם נשים מוכשרות מאוד שעשו עבודה מדהימה, והן פשוט לא נמצאות שם יותר".

המסר שלה הוא חד וברור: "יתכבדו השרים ויכירו גם בנשים במעגלים שלהם, ויזמינו אותן לתוך המעגלים האלה, כדי לנהל את המדינה יחד איתם. האמירה הכי חשובה היא - שאנחנו יודעות טוב מאוד לדחוף ולבעוט בדלתות, אבל בסופו של דבר, כדי שבאמת יהיה שינוי משמעותי – מישהו מבפנים צריך לפתוח את הדלת".

בקשות תגובה נשלחו אל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואל שר הבינוי והשיכון חיים כץ. תגובותיהם יובאו לכשיתקבלו.