הטיל שפגע בתל אביב הוא לא תירוץ להרוס את ההיסטוריה שלנו

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

נפילת הטיל בשבוע שעבר על מבנה לשימור בתל אביב, והפגיעה במבנים בעיר, העלתה שוב את השאלה כיצד נכון להתמודד עם מבנים היסטוריים בעתות חירום ומה מקומו של השימור בתוך הדיון על בטיחות וחוסן מבני. אחת הטענות, שזכתה להד לא מבוטל בתקשורת, גרסה כי מדיניות השימור של עיריית תל אביב "מתעלמת מסוגיית החוסן הקונסטרוקטיבי". טענה זו היא פשוט לא נכונה. זו טענה מופרכת שמנסה לנצל את הסיטואציה באופן חד-צדדי, כשבפועל באותה הזירה, בסמיכות למקום הנפילה, דווקא הוכחה עמידותם של מבנים היסטוריים אשר עברו שימור וחיזוק.

מהו בעצם "חוסן קונסטרוקטיבי"? זו היכולת של מבנה להישאר יציב ולא לקרוס גם כאשר נגרם לו נזק חלקי למשל ברעידת אדמה, בהדף או בפגיעה נקודתית. מדובר בסטנדרט הנדסי ברור שניתן למדוד ולתכנן, והוא אינו תלוי בשאלה אם המבנה מוגדר לשימור. הצגת השימור כאילו הוא עומד בניגוד לבטיחות הציבור יוצרת מצג שווא של סתירה בין שתי המטרות. בפועל אין כאן סתירה: אפשר ואף צריך לשלב בין שימור המורשת לבין חיזוק הנדסי משמעותי. תכנון נכון משלב תמיד שני דברים יחד, שמירה על ערכי התרבות של המבנה לצד הבטחת בטיחות הדיירים.

הגישה הנכונה במדיניות שימור אינה להרוס מבנים היסטוריים, אלא דווקא לקדם תהליכי שיקום, מיגון וחיזוק מבנים לשימור, ולהביא אותם לרמת חוסן הנדסי מותאם. יש לכך פתרונות הנדסיים רבים ומוכרים המיושמים ברחבי העולם וגם בארץ. כיום, בכל הרשויות בערים הוותיקות מוסיפים מיגון למבנים היסטוריים בדרכים שונות ומגוונות.

כידוע, גם בניינים מודרניים שנבנו לפי כל התקנים החדשים, אינם עמידים בפני חדירת טיל. לשם כך קיימים מרחבים מוגנים, שהם מרכיב מיגון ייעודי ונפרד מהשלד של הבניין. לכן עצם העובדה שנבנה מבנה חדש אינה מבטיחה עמידות לפגיעה ישירה, בדיוק כפי שמבנה לשימור ששוקם אינו "נידון לקריסה".

בשורה התחתונה, אין מקום להציג את השימור כבעיה בטיחותית, אלא כערך תרבותי אשר מחד מספר את הסיפור ההיסטורי של ההתיישבות בארץ הזו ומאידך מאפשר ליישם חוסן קונסטרוקטיבי בכל סוגי המבנים. אין גם צורך להמציא את הגלגל. ערים שלמות בעולם שוקמו וחוזקו לאחר הרס גדול בהרבה בעקבות מלחמות, רעידות אדמה ואסונות טבע. אם הן הצליחו לשלב בין שיקום, חיזוק ושימור, אין שום סיבה שאנחנו לא נוכל לעשות זאת גם כאן.

לכן הדיון האמיתי אינו "שימור או בטיחות". הדיון האמיתי הוא כיצד מגדירים, מודדים ומחייבים רמת חוסן קונסטרוקטיבי ראויה בכל סוגי המבנים, חדשים והיסטוריים כאחד.

הכותבת היא יושבת ראש התאחדות האדריכלים