הכנסת בדרך לאשר חוק שישנה את מפת חוות השרתים בישראל - אז למה לא כולם בעד?

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), צפויה לדון מחר (ג') בהצעת תיקון חוק ממשלתית, לחוק תכנון ובנייה, שמטרתה להגדיר חוות שרתים כתשתית לאומית. הדיון בוועדה הוא הכנה לקריאה שנייה ושלישית, לקראת אישור סופי במליאת הכנסת. בחברה להגנת הטבע, בשלטון המקומי ובארגון האזרחי לובי 99 עלו התנגדויות לחוק.

מטרת ההצעה להאיץ את פיתוח תשתיות ה-AI בישראל. התיקון מבקש להגדיר חוות שרתים המיועדות לבינה מלאכותית כ"תשתית לאומית", דבר שיאפשר מסלולי תכנון מהירים יותר בוועדה לתשתיות לאומיות (וות"ל). על פי ההצעה, יוסמכו גופים פרטיים להגיש תוכניות להקמת מתקנים אלו, בתנאי שהם עומדים בקריטריונים של עוצמת מחשוב וצריכת חשמל של לפחות 50 מגה-ואט.

היוזמה נועדה להסיר חסמים טכנולוגיים, למשוך השקעות בינלאומיות ולהבטיח את החוסן האסטרטגי והכלכלי של המדינה בתחרות העולמית. כדי לשמור על בקרה, הצעת החוק מגבילה את מספר התוכניות שיוגשו למסלול זה לעשר בלבד בכל שנה קלנדרית. בסיכומו של דבר, המהלך נועד לספק מענה לצורך הגובר בעיבוד נתונים מתקדמים עבור המגזר הציבורי, האקדמיה והתעשייה. 

הצורך במהלך עלה בעקבות דוח "ועדת נגל" (בראשות פרופ' תא"ל במיל' יעקב נגל), שהגדיר את המחסור בתשתיות מחשוב בישראל כסיכון אסטרטגי. הוועדה קבעה כי ללא תשתיות מקומיות, חברות בינלאומיות ויזמים ייאלצו להקים את המערכות שלהם מחוץ לישראל, מה שימנע מהמדינה להתמודד בשוק ה-AI העולמי, כולל בתחומים קריטיים כמו ביטחון, מודיעין ומחקר. ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית יהיה אחראי על בחינת הבקשות ויוודא שהן עומדות בקריטריונים הטכנולוגיים והאסטרטגיים.

"חשש מקריסת רשת החשמל" 

בחברה להגנת הטבע, טוענים כי להצעה יש השלכות ישירות וכואבות, על הכיס של האזרחים, על הביטחון האנרגטי של ישראל ועל הסביבה. על פי החברה להגנת הטבע, ההצעה עלולה לגרום לעלייה במחירי החשמל, לחשש מקריסת רשת החשמל וכתוצאה מזה - להפסקות חשמל, ולאבדן שטחים פתוחים ופגיעה בטבע. הארגון מתריע כי חוות שרתים הן "זללניות חשמל אדירות" וכי כניסה מאסיבית שלהן תייקר את תעריפי החשמל ותאיים על היכולת לספק חשמל סדיר, שכן "הראשונים להיפגע יהיו משקי הבית, שכן צריכת החשמל תנותב קודם למתקני תשתית ושירותים חיוניים".

בחברה להגנת הטבע טוענים כי ההצעה עלולה לגרום לעלייה במחירי החשמל, לחשש מקריסת רשת החשמל וכתוצאה מזה - להפסקות חשמל, ולאבדן שטחים פתוחים ופגיעה בטבע. הארגון מתריע כי חוות שרתים הן "זללניות חשמל אדירות" וכי כניסה מאסיבית שלהן תייקר את תעריפי החשמל 

בנוסף לפגיעה הכלכלית, הארגון מזהיר מפני "אובדן שטחים פתוחים וטבע" בשל מסלול התכנון המהיר, וטוען כי הכללת גופים מסחריים תחת הגדרה זו היא "זילות של המושג 'תשתית לאומית' שתשמש גופים בעלי אופי עסקי-פרטי מובהק". מבחינה ביטחונית, החברה סבורה כי הוספת צרכניות חשמל כה גדולות בעת הזו היא "בגדר עצימת עיניים וקוראת לממשלה "לעצור ולבצע בחינה מסודרת של העלויות מול התועלות לפני שהיא מאשרת את התיקון לחוק".

כדי למנוע פגיעה באינטרס הציבורי, בחוסן האנרגטי ובסביבה, בחברה להגנת הטבע מציעים להגביל את השימוש רק לחוות המשרתות את גורמי הביטחון, המודיעין, או האקדמיה, למטרות מחקר ובכל מקרה לא לצרכים מסחריים, לקבוע מכסה מקסימלית של חשמל לכל היותר ל-300 מגה ואט ולתת עדיפות לחוות שמשתמשות בטכנולוגיות חסכוניות בחשמל.

גם מרכז השלטון האזורי בישראל מתנגד נחרצות להצעה. בהתנגדות שנשלחה לוועדת השרים לענייני חקיקה כבר במאי השנה התנגד מרכז השלטון האזורי  להכללת חוות השרתים תחת הגדרת "תשתית לאומית", בטענה כי מדובר בהליך תכנון עוקף המקדם תשתיות אנרגיה משמעותיות ללא תכנון הוליסטי המשקלל את כלל צורכי המשק. הארגון הזהיר כי הקמת מתקנים אלו תיצור מתחים בין קהילות כפריות לציבור הרחב ותוביל לפגיעה בשטחים חקלאיים ופתוחים, בשל היעדר בחינת חלופות והערכת השפעות סביבתיות בנוסח החוק הקיים.

עוד נטען כי הוספת עומס אנרגטי של 500 מגה-ואט בשנה (עשר תוכניות של 50 מגה-ואט כל אחת) היא נטל שישראל אינה יכולה לספוג ללא תכנון מקדים, וכי ניסיון העבר במדינות כמו אירלנד מלמד שהדבר עלול להוביל לעלייה דרסטית במחירי החשמל ולמשברי אנרגיה. לפיכך, השלטון האזורי דורש להתנות את הקידום בתיאום עם הרשויות המקומיות, לקבוע מכסה שנתית מקסימלית של 200 מגה-ואט בלבד, ולאפשר הקמה רק באזורי תעשייה ומסחר. 

בארגון האזרחי לובי 99 מסכימים עקרונית עם ההצעה, אך סבורים שיש  להתנות קידום חוות שרתים במסלול מהיר רק בפריפריה ובצמוד למתקן אנרגיה מתחדשת. לטענת הארגון, הצעת החוק הנוכחית תחמיר את המשבר האנרגטי הצפוי בישראל על חשבון ציבור הצרכנים הרחב. הלובי מתריע מפני הסתמכות יתרה על גז טבעי בשוק שאינו תחרותי, ומצביע על כך שעליית מחירי הגז והמחסור הצפוי בו יובילו להתייקרות החשמל עבור משקי הבית והתעשייה.

לדידם, קידום חוות השרתים במסלול מהיר ללא התניות מתאימות מהווה למעשה "ייצוא" של אנרגיה זולה באופן שמסכן את העצמאות האנרגטית של המדינה. כפתרון, הם מציעים למקד את הקמת החוות בפריפריה ובצמוד למתקני אנרגיה מתחדשת ואגירה, ודורשים כי חוות שצריכתן עולה על 200 מגה-ואט יחויבו לכלול תוכנית להקמת אמצעי ייצור חשמל עצמאיים כדי לא להעמיס על מערכת ההולכה במרכז הארץ.