צפיפות? 52% מהבניינים בערים בישראל כוללים 5 דירות לכל היותר

בשנים האחרונות אנחנו עדים לשיח הולך וגובר על הצפיפות הנדל"נית בישראל. רבים מרגישים, ובצדק, שאזורים מסוימים בארץ הופכים צפופים יותר ויותר – בטח ובטח כשמדובר על אזורי הביקוש המרכזיים, בעיר גוש דן וסצפציפית במטרופולין תל אביב. נתונים שמפרסמת היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מערערים מאוד הטיעונים הללו: על פי הנתונים, 52% מהמבנים בישראל – ביישובים שבהם 100 אלף תושבים ויותר – לא מכילים יותר מחמש דירות.

נכון לשנת 2018, השיעור הממוצע של בניינים בני 2 דירות לכל היותר בערי ישראל עומד על כ-38%; השיעור הממוצע של מבנים בני 50-21 דירות הוא כ-11.5% בלבד; ומה בנוגע למבנים שבהם 50 יח"ד ויותר? כ-1.7 אחוז בלבד. נדגיש כי הנתונים אינם כוללים יישובים כפריים, קיבוצים, מושבים וכדומה, אלא רק ערים שבהן 100 אלף תושבים ויותר.

כך למשל, בירושלים שיעור המבנים בני 5 דירות לכל היותר עומד על 52%, בדומה לממוצע הארצי; בתל אביב שיעור זה עומד על 44.7%, ובראשון לציון על 65.6%. הערים שבהם שיעור המבנים הללו הוא הגבוה ביותר הן באר שבע ואשקלון, שבהן יותר משלושה רבעים מהמבנים מכילים עד 5 יחידות דיור. בבאר שבע הנתון עומד על 79.6%, ובאשקלון על 76.8%.

שתי ערים ש'מצטיינות' דווקא בבניינים מרובי דירות הן בת ים ובני ברק. בבת ים רק 14.8% מהמבנים מכילים עד 5 דירות, ואילו 67% מהמבנים הם בני 11 עד 50 יח"ד; בבני ברק 20.7% מהמבנים הם בני 5 יח"ד לכל היותר, ו-70.4% מהם מכילים 21-6 יח"ד.

בלמ"ס מציינים כי "מבנים בני 50 דירות ויותר נמצאים בכל היישובים הגדולים המונים 100 אלף תושבים, אך עם הבדלים בשכיחות שלהם. האחוז הגבוה ביותר של מבנים כאלו נמצא ביישובי רצועת החוף: באשדוד (4.8%), בבת ים (3.5%), בנתניה (2.9%) ובתל אביב-יפו (2%)".

את הנתונים משתפת הלמ"ס היום במסגרת פרסום ראשון שלה על מספר הדירות בישראל, אשר מסתמך על מרשם הדירות והמבנים, המבוסס בעצמו על נתוני ארנונה של 257 הרשויות המקומיות בארץ. המרשם מתעדכן אחת לשנה, באמצע השנה.

מספר הדירות בישראל ב-2018: כ-2.6 מיליון

נתוני הלמ"ס מנתחים גם את מספר יחידות הדיור בכל עיר, ואת מספרן הכולל של הדירות בישראל. אם כן, נכון לאמצע 2018 ישנן בישראל כ-2.623 מיליון יחידות דיור למגורים, כ-2.401 מיליון דירות בעיריות ובמועצות מקומיות ו-221,900 במועצות אזוריות. "נתון זה אינו כולל דירות שאינן מדווחות לרשויות וכן דירות ביישובים שיתופיים", נמסר מהלמ"ס, "כגון קיבוצים ומושבים שיתופיים ויישובים מוסדיים במועצות אזוריות הנוהגים לשלם ארנונה כישות משותפת".

בין השנים 2012 ל-2018 חל גידול של כ-12% במספר הדירות בעיריות ובמועצות המקומיות, המהווה תוספת של כ-255,720 דירות למגורים בשש שנים. מספר הדירות הגדול ביותר מבחינת יישובים נרשם בירושלים, בה ישנן 224,577 יח"ד, ובמקום השני נמצאת תל אביב-יפו, עם 206,207 דירות. ההפרש בין השתיים עומד על פחות מ-20 אלף דירות, וזאת למרות שאוכלוסיית ירושלים גדולה פי שניים ויותר מזו של תל אביב - כ-919 אלף תושבים לעומת כ-451 אלף. 

גידול משמעותי במספר הדירות לאורך שש השנים הללו נרשם בשני יישובים - חריש ובאר יעקב. חריש, שפוצלה מקציר-חריש ב-2012, רשמה גידול של פי עשרה במספר הדירות – תוספת של כ-2,700 דירות. באר יעקב התרחבה פי 1.7 מבחינה זו, עם תוספת של כ-2,900 דירות חדשות.

אנשי נדל"ן, בואו לשמוע ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק רק נדל"ניסטים ותיחשפו לתכנים בלעדיים לתעשייה