הלמ"ס: "שיעור ההחזר הממוצע של המשכנתה ביחס לשכר משק הבית נטו עלה ל-33% בזמן הקורונה"

מהי ההשפעה של הקורונה, ושל היציאה ההמונית לחופשה ללא תשלום (חל"ת) או הפיטורים על נוטלי משכנתה עבור דירה ראשונה? על השאלה הזו ניסתה לענות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ואת מסקנותיה היא מפרסמת היום (ה'). הלמ"ס ניתחה נתונים רבים הנוגעים לעניין זה, ונדמה שהמעניין ביותר הוא שיעור ההחזר החודשי ביחס להכנסות משקי הבית – שיעור שעלה משמעותית בשל המצב המיוחד שבו אנחנו נמצאים כיום.

על פי הנתונים, המפולחים לחמישוני שכר, שיעור ההחזר ביחס להכנסה נטו עמד טרם התקופה על 23% בממוצע, בקרב מי שזוהי דירתו הראשונה. עם זאת, בשני החמישונים הנמוכים (החמישונים שבהם השכר הממוצע הוא הנמוך ביותר) היה שיעור ההחזר גבוה מ-30% עוד טרם התקופה. לעומתם, רק 3% מהמשתייכים לשלושת החמישונים הגבוהים התחייבו בשיעור החזר הגבוה מ-30%.

הלמ

בימים אלו התמונה, כמובן, שונה לחלוטין: על פי הלמ"ס, עם היציאה לחל"ת/פיטורין, כאשר העובד שהוצא לחל"ת זכאי לדמי אבטלה, עלה שיעור ההחזר הממוצע ל-33%, ובשני החמישונים הנמוכים זינק באופן משמעותי (עלייה של בין 9-19 נקודות אחוז) – עד כדי שיעור של 91% בחמישון הראשון. במצב זה רק בשני החמישונים הגבוהים שיעור ההחזר נמוך עדיין מ-30% - ובחמישון הרביעי הוא קרוב אליו מאוד, ועומד על 29%.

את הנתונים הציגו אנשי הלמ"ס בהתבסס על משכנתה שבה ריבית ממוצעת קבועה לא צמודה העומדת על 3.2%, לתקופת פירעון של 30 שנה. בהתאם לכך, מתקבל כי ההחזר החודשי של משקי הבית שרכשו דירה ראשונה ב-2019 והוצאו לחל"ת עומד על 3,900 שקל. 

"על רקע הממצאים לעיל, הממחישים את הפגיעה בנטל החזר המשכנתה עם השבתתו של אחד מראשי משק הבית, יש לציין כי הפגיעה בפועל הינה גבוהה אף יותר", מציינים בלמ"ס, "מאחר שבמצב עסקים רגיל צפוי היה להתקבל יחס החזר נמוך יותר, שכן ממצאים אמפיריים מלמדים כי בשנים הראשונות לאחר רכישת הדירה הראשונה ישנה עלייה בהכנסת משק הבית בקצב מואץ מזה שמתקבל בקרב משקי בית דומים שלא רכשו דירה באותה התקופה, ולאחר מכן חלה התייצבות בקצב הגידול".

עוד מציינים בלמ"ס כי בהתבסס על גובה ההחזר הממוצע שנאמד, ובהינתן מספר משקי הבית של דירה ראשונה שהוצאו לחל"ת מקרב סך רוכשי דירה ראשונה בחמש השנים האחרונות (2019-2015), ניתן לאמוד את סך ההחזרים החודשי שאמור להיות משולם על ידי משקי בית אלו בסכום של כ-223 מיליון שקל.

נתון מעניין נוסף שעולה מהסקירה הוא כי כ-42% מרוכשי דירה ראשונה ב-2019, אשר לפחות אחד מבני הזוג הוצא לחל"ת/פוטר, רכשו דירה במסגרת מחיר למשתכן . "שיעור זה גבוה מחלקן היחסי של סך רכישות מחיר למשתכן מרוכשי דירה ראשונה ב-2019, אשר עומד על 30%", נכתב בסקירה.