המועד האחרון להגשת הצעות למכרז: 12:00; השעה שבה הגישו המציעים את הצעתם: 12:02. הסוגיה עוברת לעליון

שתי דקות בלבד הן ההבדל בין אישור הצעה למכרז יוקרתי לבין דחייתה. כך למדו בינואר האחרון החברות נ.י. אשקולון וטרבלס יזמות, שהגישו הצעה למכרז המוצלח (השני) באזור התעשייה שקד באופקים לפני כשלושה חודשים, אך בשל עיכוב של השליח והגשת ההצעה 120 שניות מאוחר יותר מהמועד הסופי – נדחו על ידי ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל .

השתלשלות האירועים היא כזו: המועד האחרון להגשת הצעות למכרז המדובר נקבע ליום 30.11.2020 בשעה 12:00. בהמשך, ביום 24.11.2020, פרסמה רמ"י הודעת הבהרה לעניין הגשת ערבויות, וביום 25.11.2020 פרסמה הודעה נוספת בעניין זה. ביום 26.11.2020 שוחחה נציגה של רמ"י עם מנהל חברת טרבלס יזמות ומסרה לו כי ישנו שינוי במספר הערבויות הנדרש למכרז. 

השליח מטעמן, אשר היה אמור להפקיד את מסמכי ההצעות עבורן ועבור שני עותרים נוספים שמוזכרים בעתירה, התעכב והגיע למשרדי רמ"י בשעה 12:02. בשל האיחור כניסתו סורבה, בטענה שגם איחור של דקה או שתיים מהווה איחור

שתי החברות המתינו, כדי לבדוק אם המכרז יתעדכן שוב וארגנו את כל האישורים שפורסמו במסמכי המכרז, עד ליום 29.11.2020. ביום 30.11.2020 הגישו הצעות באמצעות המערכת המקוונת של רמ"י, בשעה 11:00 לערך.

לאחר הדפסת טופס אישור ההצעה במערכת המקוונת, התברר לארבעה כי נדרש גם אימות חתימת שתי החברות על הטופס, על ידי עו"ד או רו"ח. לפיכך, מיהרו אנשיהן להשלים את הדרישה האמורה על מנת שהצעתן לא תיפסל בשל כך בלבד. השליח מטעמן, אשר היה אמור להפקיד את מסמכי ההצעות עבורן ועבור שני עותרים נוספים שמוזכרים בעתירה, התעכב והגיע למשרדי רמ"י בשעה 12:02. בשל האיחור כניסתו סורבה, בטענה שגם איחור של דקה או שתיים מהווה איחור.

קבוע במכרז ומצוין כי על המציעים להביא בחשבון את נושא הבידוק הביטחוני בעת הכניסה למשרדי המשיבה. האמור תואם את דיני המכרזים, שכן קבלת הצעה באיחור מהווה פגיעה בעיקרון השוויון"

ועדת המכרזים החליטה לדחות את כלל טענות העותרים, אשר פנו אליה לקבלת הצעותיהם. היא דחתה את טענת העותרים בדבר איחור זניח של כמה דקות בלבד וקבעה כי סעיף 6.11 לתנאי המכרז קובע כי הצעות שלא תהיינה, מכל סיבה שהיא, בשעה ובתאריך הנקוב במכרז, לא תתקבלנה. "עוד קבוע במכרז ומצוין כי על המציעים להביא בחשבון את נושא הבידוק הביטחוני בעת הכניסה למשרדי המשיבה. האמור תואם את דיני המכרזים, שכן קבלת הצעה באיחור מהווה פגיעה בעיקרון השוויון".

"התנהלות רמ"י לאורך כל הליכי המכרז הייתה 'מרגע לרגע'"

העותרים הגישו את עתירתם לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, באמצעות עו"ד תמר קידר ועו"ד אלעד דנוך, בפני השופטת חני סלוטקי. בד בבד עם הגשת העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים וצו ארעי עד למתן הכרעה סופית בעתירה, להקפאת הליכי המכרז בטרם יוכרז הזוכה מההצעות שהוגשו.

במסגרת עתירה זו הניחו העותרים תשתית ראייתית אשר מחילה את החריג שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון להכשרת הצעה שהתקבלה בתיבת המכרזים באיחור. בנסיבות העתירה, לא היה מקום לסרב כניסתו של שליח מטעם העותרים בשל איחור של שתי דקות בלבד, שכן מדובר בפגם טכני בלבד"

הם טענו כי התנהלות רמ"י לאורך כל הליכי המכרז הייתה "מרגע לרגע", תוך הוצאת הבהרות לתנאי המכרז בהתראה של 3-2 ימי עסקים מהמועד האחרון. "במסגרת עתירה זו הניחו העותרים תשתית ראייתית אשר מחילה את החריג שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון להכשרת הצעה שהתקבלה בתיבת המכרזים באיחור. בנסיבות העתירה, לא היה מקום לסרב כניסתו של שליח מטעם העותרים בשל איחור של שתי דקות בלבד, שכן מדובר בפגם טכני בלבד".

רשות מקרקעי ישראל , אמצעות בא כוחה עו"ד טל שטיין, ציינה כי למכרז הוגשו יותר מ-200 הצעות, ובהן לפחות 20 הצעות שהוגשו על ידי חברות, שלא העלו טענה לפיה הדרישה ל"טופס אישור הצעה חתום ומאומת כנדרש" היא דרישה מפתיעה ולא ברורה. "העותרים חיכו 'לדקה האחרונה' והגישו הצעתם בשעה 11:00 ביום 30.11.2020 במערכת המקוונת, אך איחרו לשלשל את הצעתם לתיבת המכרזים הפיזית. לא נפל כל פגם אשר מצדיק את התערבותו של בית המשפט בהחלטת הועדה, עליה הוגשה עתירה זו".

לסברתי, העותרים לא הקפידו לקרוא היטב את תנאי המכרז ואת הסעיף הדורש במפורש הן את החתימה והאימות על הטופס והן את האישור בדבר זהות מורשי החתימה. במכתב טרם הגשת העתירה טענו באי כוח העותרים כי הדרישה לחתימה פיזית על הטופס והדרישה לאמת את החתימה לא מוזכרות במסמכי המכרז"

השופטת סלוטקי קבעה כי "אף אם במערכת המקוונת לא נדרש אישור חתימת המציעים (ככל הנראה בשל קושי טכני לאשר חתימה אלקטרונית), הרי שהדרישה לחתום ידנית על הטופס ולאמתו כנדרש, מופיעה, כאמור לעיל, פעמיים במסמכי המכרז. לסברתי, העותרים לא הקפידו לקרוא היטב את תנאי המכרז ואת סעיף 6.10 הדורש במפורש הן את החתימה והאימות על הטופס והן את האישור בדבר זהות מורשי החתימה. במכתבו של ב"כ העותרים אל המשיבה קודם להגשת העתירה טענו באי כוח העותרים כי הדרישה לחתימה פיזית על הטופס והדרישה לאמת את החתימה לא מוזכרות במסמכי המכרז.

סוף דבר, הפגמים הנטענים לאו פגמים הם, ומכל מקום אינם נופלים בגדר המקרים החריגים המצדיקים חריגה מהכלל. אין מדובר בתקלתה של הרשות שמצדיקה סטייה מהכלל כפי שהיה באותם מקרים אליהם הפנו העותרים".

החלטת ועדת המכרזים, שניתנה בהתאם לחוק, לפסיקה ולתנאי המכרז, היא החלטה סבירה ואף למעלה מכך, ואין להתערב בה. העתירה נדחית. העותרים יישאו ביחד ולחוד בהוצאות המשיבה, בסך 15,000 שקל"

השופטת הוסיפה כי "העותרים לא הגישו במועד הצעה מלאה כהגדרתה בתנאי המכרז. לא היה מקום לקבל, גם באיחור קל של שתי דקות, את ההצעה המלאה. אילו הייתה מתקבלת הצעתם על אף האיחור בהגשתה, היה בכך כדי לפגוע בשוויון. הפגיעה בשוויון עלולה הייתה להתרחש, למשל, אם מציע פוטנציאלי אחר שאיחר אך בדקה מצא את תיבת המכרזים סגורה והשיב את פניו לאחור ובכך לא השתתף במכרז בשל האיחור. החלטת ועדת המכרזים, שניתנה בהתאם לחוק, לפסיקה ולתנאי המכרז, היא החלטה סבירה ואף למעלה מכך, ואין להתערב בה. העתירה נדחית. העותרים יישאו ביחד ולחוד בהוצאות המשיבה, בסך 15,000 שקל".

לעיון בפסק הדין - לחצו כאן

העותרים הגישו ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון

ארבעת העותרים אשר הגישו את העתירה לבית המשפט בבאר שבע לא מתכוונים לוותר, ולאחרונה הגישו ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון. הערעור הוגש עוד בסוף ינואר האחרון, וייערך בתחילת חודש מאי הקרוב.

נזכיר בשולי הדברים כי חברת שפיר תעשיות, שזכתה באחד המגרשים במכרז המדובר, ביקשה להצטרף כמשיבה לערעור, בטענה כי יש לה עניין מובהק וממשי בתוצאות הערעור וכי נקטה פעולות לצורך מימוש זכייתה ומכאן שהיא עלולה להיפגע מקבלת הערעור. רשמת בית המשפט העליון, דר להב, דחתה את הבקשה.