הפינוי נדחה 3 פעמים – אך לא עוד: אולם ארטמיסיה בי-ם יפונה לטובת הרחבת רחוב פייר קניג

לאחר כשלוש שנים בבתי המשפט – בעלי אולם ארטמיסיה כנסים ואירועים, ובעלת הקרקע, חברת "זול ובגדול", חויבו לפנות את האולם שבשכונת תלפיות שבירושלים, זאת לטובת הרחבת רחוב פייר קניג הסמוך. כך החליט השבוע בית המשפט העליון, בדיון בבקשת רשות ערעור שהגישו בעלי ארטמיסיה.

חברת "זול ובגדול" הייתה בעלת הזכויות במקרקעין. במרץ 2016 פורסמה למתן תוקף תוכנית מתאר מקומית אשר יזמה עיריית ירושלים, ולפיה חלק מהמקרקעין של חברת זול ובגדול יופקעו לצורך הארכת רחוב פייר קניג, ואילו חלק אחר של המקרקעין הגובל ברחוב החדש שייסלל, יזכה לזכויות בניה בהיקף של 500%. ארטמיסיה הפעילה על חלק מהמקרקעין אולם אירועים, מכוח היתר לשימוש חורג זמני שניתן לה.

באוגוסט 2018 הגישה העירייה, באמצעות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, בקשה למתן צו למסירת חזקה במקרקעין מופקעים לבית המשפט המחוזי בירושלים. לאחר כשנה הגיעו הצדדים להסכמות, שבמסגרתן נקבע כי ארטמיסיה וזול ובגדול יפנו את המקרקעין עד לספטמבר 2020

שתי החברות סירבו למסור את החזקה במקרקעין לידי עיריית ירושלים, ובאוגוסט 2018 הגישה העירייה, באמצעות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, בקשה למתן צו למסירת חזקה במקרקעין מופקעים לבית המשפט המחוזי בירושלים. לאחר כשנה הגיעו הצדדים להסכמות, שבמסגרתן נקבע כי ארטמיסיה וזול ובגדול יפנו את המקרקעין עד לספטמבר 2020. להסכמות ניתן תוקף של פסק דין בנובמבר 2019.

אבל כאן לא נגמר הסיפור, ולמעשה רק התחיל – וזאת על רקע פרוץ מגפת הקורונה: בעקבות פניות מצד ארטמיסיה, וטענתה לפגיעה כלכלית עקב השפעות התפשטות נגיף הקורונה, דחתה הוועדה המקומית את מועד הפינוי על פי ההסכם פעמיים – בפעם ראשונה לסוף דצמבר 2020, ובפעם השנייה לסוף מרץ האחרון. למחרת מועד הפינוי הנדחה, ב-1.4.2021, הגישה ארטמיסיה בקשה לבית המשפט המחוזי לדחייה נוספת של מועד הפינוי. 

"עקב התפרצות נגיף הקורונה וסגירת אולמות האירועים נשמט הבסיס להסכם בין הצדדים"

טענתה המרכזית של ארטמיסיה הייתה כי מועד הפינוי על פי ההסכם נקבע מתוך הנחה שארטמיסיה תקבל שהות מספקת לקיים אירועים שהוזמנו מבעוד מועד, ובכך להחזיר חלק מההשקעות שהושקעו על ידה. לשיטתה, עקב התפרצות נגיף הקורונה וסגירת אולמות האירועים נשמט הבסיס להסכם בין הצדדים, ולשם הגשמתו יש צורך לשיטתה בדחייה נוספת של מועד הפינוי. הוועדה המקומית הגישה מצידה תגובה שבה התנגדה לדחייה נוספת של מועד הפינוי.

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים דוד גדעוני פסק כי המקרה אינו בא בגדר המקרים החריגים ויוצאי הדופן המצדיקים הארכת מועד שנקבע בפסק דין. בהחלטתו ציין בית השופט כי "הודעת ההפקעה פורסמה ונמסרה לארטמיסיה לפני כשלוש שנים, ולפיכך התחייבויות לאירועים שהיא מבקשת לקיים כיום נעשו ביודעין ולאחר שנדרשה למסור את החזקה במקרקעין". בדומה לכך ציין כי ההשקעות שהשקיעה ארטמיסיה באולם האירועים נעשו אף הן לאחר שהובהר לה עוד בשנת 2015, בעת מתן ההיתר לשימוש חורג, כי המבנה שמשמש אותה מיועד להריסה. 

העבודות בכביש כבר החלו, השטחים הסמוכים למקרקעין כבר נמסרו על ידי בעלי העסקים שהחזיקו בהם, ועיכוב מסירת החזקה במקרקעין הוא שמונע מהקבלן את קידום העבודות בפרויקט. דחיית מועד הפינוי לארטמיסיה בלבד תביא לעיכוב הפרויקט וליצירת נזק משמעותי"

"העבודות בכביש כבר החלו, השטחים הסמוכים למקרקעין כבר נמסרו על ידי בעלי העסקים שהחזיקו בהם, ועיכוב מסירת החזקה במקרקעין הוא שמונע מהקבלן את קידום העבודות בפרויקט", ציין שופט המחוזי. "דחיית מועד הפינוי לארטמיסיה בלבד תביא לעיכוב הפרויקט וליצירת נזק משמעותי לציבור, המטה את הכף נגד קבלת הבקשה". בהתאם לכך, בקשתה נדחתה.

ארטמיסיה לא השלימה עם החלטת בית המשפט והגישה את בקשת רשות הערעור בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. בבקשה טענה כי התחייבה לקיים אירועים טרם פרוץ משבר הקורונה שבגינם קיבלה מקדמות בסך של כשני מיליון שקל, וכי "מרבית האירועים שהיו מתוכננים להתקיים נדחו, והם עתידים להתקיים בחודשים הקרובים". עוד כתבה, בין היתר, כי פעילות הקבלן ברחוב לא תימָנע בשל דחיית פינוי המקרקעין, שכן הוא יכול לפעול בחלקים אחרים של שטח ההפקעה. וכי הוועדה המקומית הסתירה מארטמיסיה מידע חיוני על תוכנית ההפקעה.

"כל עוד לא בוטל פסק הדין, שניתן בהסכמה  – הוא שריר וקיים"

שופט העליון עופר גרוסקופף פסק כי "דין הבקשה להידחות ללא צורך בתגובה מטעם הוועדה המקומית. ככלל, לבית משפט הקוצב מועד בעניין מסוים יש סמכות טבועה להאריך את אותו מועד, אף כאשר מדובר במועד שנקבע בהסכמה וקיבל תוקף של פסק דין. עם זאת, סמכות זו נועדה רק למקרים חריגים, שבהם הארכת המועד נחוצה לשם מניעת אי-צדק משווע. כל עוד לא בוטל פסק הדין, שניתן בהסכמה  – הוא שריר וקיים, ובית המשפט יאפשר לסטות ממנו במקרים יוצאי דופן שבהם חל שינוי מהותי בנסיבות היוצר בעליל מצב של אי-צדק.

בית המשפט קמא סבר כי בנסיבות המקרה לא הצליחה ארטמיסיה לבסס הצדקה לדחיית המועד שנקבע בפסק הדין, וסבורני כי קביעה זו נכונה ומתבקשת. בית משפט קמא נתן דעתו לנזק שנגרם לארטמיסיה עקב משבר הקורונה, אולם איזן בין הנזק הנטען לבין הפגיעה באינטרס הציבורי בעיכוב נוסף של פרויקט סלילת הדרך. נדמה כי זוהי התוצאה המתבקשת במקרה דנן, וזאת בין היתר נוכח טענותיה העמומות של ארטמיסיה בדבר האירועים שהיא מבקשת לקיים. 

ארטמיסיה מודעת לכך שהמבנה שמשמש אותה מיועד להריסה לכל הפחות מאז שנת 2015, וכי מועד הפינוי המקורי של המקרקעין כבר נדחה שלוש פעמים. גם טענת ארטמיסיה כי הקבלן יכול לפעול בחלקים אחרים של שטח ההפקעה נטענה בעלמא, וללא תימוכין כלשהם, משל היה עניין זה ברור מאליו – וכמובן, לא כן היא"

הדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב לעובדה שארטמיסיה מודעת לכך שהמבנה שמשמש אותה מיועד להריסה לכל הפחות מאז שנת 2015, וכי מועד הפינוי המקורי של המקרקעין נקבע לשנת 2019 וכבר נדחה שלוש פעמים. גם טענת ארטמיסיה כי הקבלן יכול לפעול בחלקים אחרים של שטח ההפקעה נטענה בעלמא, וללא תימוכין כלשהם, משל היה עניין זה ברור מאליו – וכמובן, לא כן היא. משלא הצליחה ארטמיסיה לבסס נסיבות המצדיקות את אי-עמידתה במועד המוסכם לפינוי המקרקעין בהתאם להלכה הנוהגת, הרי שבדין דחה בית המשפט קמא את בקשתה".

לקריאת פסק הדין המלא לחצו כאן