הכירו: הטכנולוגיה החדשה של רמ"י שנלחמת בפולשי הקרקע

רשות מקרקעי ישראל , הציגה היום בישיבת מועצת מקרקעי ישראל כלי טכנולוגי חדשני שנועד לאתר פלישות בלתי חוקיות לקרקע. המערכת פותחה תחילה על ידי רפאל לשימושיה שלה. כעת רשות מקרקעי ישראל בשיתוף פעולה עם רפאל, משתמשת בטכנולוגיה לאיתור שימושים חורגים בקרקעות מדינה.

הטכנולוגיה יודעת להשוות בין צילומי אוויר שבוצעו במועדים שונים ולאתר שינויים בקרקע. כדי לספק את צילומי הקרקע למערכת, רשות מקרקעי ישראל שוכרת את שירותי חברת אופק שמעלה מטוס מעת לעת, כדי לבצע צילומי אוויר, בעלות של מיליוני שקלים בשנה. כעת המערכת עובדת בשלב פיילוט ולכן צילומי האוויר מתבצעים בתדירות שבועית, אך השאיפה היא שככל שהמערכת תוכיח את עצמה צילומי האוויר יצומצמו לתדירות חודשית בלבד.

כיום, יש לרמ"י כ - 60 פקחים ארציים בחטיבת השמירה על הקרקע, מטרת הפקחים היא לאתר שימוש חורג בקרקעות המדינה ולהוציא התראה לפני פינוי. יש לציין, כי קיים הבדל בין הטווח הקצר לבין הטווח הארוך, בטווח הקצר ישנם שני כלים משפטיים עיקרים לפינוי פולשים בלתי חוקיים לקרקע, הראשון, הוא סעיף 18ב לחוק המקרקעין, לפי הסעיף, ניתן לפנות פולש באמצעות שימוש בכוח סביר, תוך שלושים יום ממועד ההפרה. הכלי השני, הוא באמצעות שימוש בחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), לפיו, ניתן להוציא צו פינוי קרקע תוך שישה חודשים ממועד הגילוי, ושלוש שנים ממועד הפלישה.

בטווח הארוך הפינוי בדרך כלל מתבצע באמצעות הליך משפטי, הליך היכול לקחת מספר שנים ואף יותר, תלוי בנסיבות המקרה. נציין, כי אין דין התיישנות על פלישה קרקעית. המטרה בשימוש בטכנולוגיה של רמ"י היא לטפל בתחום הפלישות המיידיות, כדי ולמנוע הליכים משפטיים עתידיים מול פולשי הקרקע. כך שהשאיפה היא שהמערכת תוכל לזהות שינויים מידיים בקרקע, ולשלוח באופן מהיר פקחים למקום שיפנו את המבנים הבלתי חוקיים.

בתחילת השבוע, עוד קודם לישיבת המועצה, הציגו בכירי רמ"י את המערכת בפני נציגי התקשורת במשרדי הרשות, ינקי קוינט יו"ר הרשות, ביקש להדגיש את חשיבות המיזם, "בסוף חלק מהפלישות נופלות על הפיתוח. יש לנו היום שכונות שאנחנו לא משווקים אותם, לדוגמה, בשכונת גילה בירושלים יש 500 יח"ד שאנחנו לא משווקים כי יש פלישה וותיקה, אנחנו מנהלים שם הליך משפטי שכבר מתנהל שנתיים ועוד לא רואים את הסוף, וגם אם נגיע לסוף, כנראה זה יסתיים בפשרה".

קוינט מציין, כי ישנם מאות יח"ד שאינם משווקות מידי שנה בעקבות פלישות קרקע. מעבר לזה, הוא אומר שישנם פלישות שיושבות על צירים מרכזיים כמו בכביש 6 דרום, כך שלדבריו, המהלך הוא אסטרטגי במובן הלאומי.

שירת תם מנהלת חטיבת שמירה על הקרקע ברמ"י מגדירה את המהלך כלא פחות ממהפכה, "אני עוסקת הרבה שנים בתחום, ואני קוראת לזה מהפיכה של ממש. על כל ה - 22 מיליון דונם של מדינת ישראל יש כיום רק 60 מפקחים הפרוסים בכל הארץ מהצפון לדרום, תתארו את היקף הפוטנציאל של ההפרות שיכולות להיות בקרקע, יחסית לכוח האדם המצומצם שלנו. כיום, המפקח צריך להיות בכל רגע נתון באזור שבו מתבצעת הפלישה, כדי לנסות לאתר אותה בזמן הכי קצר שיש, ושנוכל לפעול בצורה מהירה, ולכן התחום של הבינה המלאכותית זו מהפכה מאוד משמעותית"     

ברשות התייחסו לצילומים הנדרשים לצורך עבודת המערכת. כעת הצילומים נעשים באמצעות מטוס של חברת אופק שמבצעת את הצילומים, אך השאיפה בעתיד היא להשתמש בתמונות של צילומי לוויין. קוינט מסביר שגם היום ניתן לקבל צילומי לוויין, אך הבעיה היא שצילומי לוויין אזרחיים מגיעים עד לרזולוציה של 30 או 40 ס"מ, רזולוציה שאינה מספקת את צורכי הרשות, לכן המטרה היא לקבל בעתיד צילומי לוויין צבאיים, שם הרזולוציה יותר מתקדמת, קוינט מציין שזה עניין לא קל, הצבא אינו משתף את התכנים הללו בקלות, בתקווה שבעתיד אכן יגיעו להסכמות.

רמ"י החלה כבר פיילוט ראשוני של המערכת, ובמסגרתה היא יצאה השבוע לפעילות אכיפה בצפון ובדרום. במסגרת ההרצה נעשו צילומים בשני אזורים עיקריים, בצפון באזור ואדי ערה, ובנגב. הצילומים התבצעו בהפרש של 40 יום, והתוצאה שהתקבלה הייתה לא פחות ממדהימה -  354 שינויים בקרקע,  336 בנגב והשאר בצפון הארץ. יש לציין, כי לא תמיד השינויים שהמערכת מצביעה עליהם הם הפרות, לצורך כך הפקחים יוצאים לאזור ובודקים האם קיימת הפרה, אם השינוי היה אובייקט שאינו מבנה, המערכת תעודכן ובפעמים הבאות היא תדע כבר לא להתריע על האובייקט. 

שירה תם מספרת שהמערכת גילתה מבנה לא חוקי שהלך ונבנה באום אל פאחם, המערכת ידעה לתת מיקום מדויק כולל קישור לווייז, כשהפקחים הגיעו לאזור הם אכן גילו מבנה בלתי חוקי בתחילת בנייתו והצליחו למנוע את הבנייה, בסמוך לו הם גילו מבנה בנוי שכבר מאוכלס - אותו כבר לא יצליחו לפנות מבלי הליך משפטי, אירוע שמדגיש את החשיבות של הגילוי המוקדם.

השיח הציבורי סביב נושא הפלישות מתמקד לאחרונה סביב הפלישות במגזר הבדואי בנגב, כמו גם במגזר הערבי בכלל, ברשות שוללים גישה שבוחנת את הפלישות לפי פילוח מגזרי. אין הבדל בין אזרח לאזרח אומרים בכירים ברשות. בהקשר הזה, קווינט אומר כי לתפיסתו חלק מהמענה לפלישות במגזר הערבי הוא באמצעות תכנון, "הפתרון לבנייה הבלתי חוקית היא בנייה חוקית", כך שככל שיהיו עוד תוכניות חדשות כך היקף הפלישות יצומצם. בעניין זה, מציין קוינט את הסכם הגג שנחתם באום אל פאחם, לדבריו, הסכם הגג הביא פתרון טוב לאזור, כך שהיום תושבי האזור מתנגדים לפלישות ומבינים את עמדת רמ"י, משום שהם יודעים שהפלישות עלולות להפריע לפיתוח האזורי, לאחר חתימת הסכם הגג.

לסיום, שירה תם אומרת שרשות מקרקעי ישראל הציעה את המערכת גם למנהל התכנון, כמו גם לעוד גופים בירוקרטיים הנלחמים בהפרות בנייה, בתקווה שהמערכת תועיל לכולם.