עיר השנה ל-2021 בתחום התכנון: פתח תקווה

עיריית פתח תקווה סיימה שנה רצופת תכנון שבאמצעותה היא צפויה לזנק לעיר השלישית בגודלה עד שנת 2040, עם היקף אוכלוסייה של עד 460 אלף איש • ישבנו לשיחת סיכום תכנון מיוחדת עם מהנדס העיר איציק אוז'לבו: "אין עתודות קרקע בעיר שאינן מתוכננות"

איציק אוז'לבו מהנדס עיריית פתח תקווה (מיקי לנגנטל)
איציק אוז'לבו מהנדס עיריית פתח תקווה (מיקי לנגנטל)

השנה האחרונה הייתה ללא ספק, שנה רצופת תכנון בעיר פתח תקווה. המושבה שקמה לה בשנת 1878 ומכהנת היום כעיר החמישית בגודלה בארץ, ממחישה כל יום מחדש כיצד העתיד עוד לפניה. בשונה מערים אחרות, העיר פתח תקווה מובילה אסטרטגיה תכנונית משולבת. במקום להתמקד בענף תכנוני בודד, העיר מקדמת בו זמנית את כל ענפי התכנון יחד: הקמת שכונת מגורים במחנה סירקין, התחדשות עירונית, פיתוח פארק הירקון, תחבורה ציבורית, מגדלי תעסוקה, שבילי אופניים ופיתוח מרכז העיר.

די לציין את שלושת הבשורות החשובות בהן התבשרו תושבי העיר בחודש האחרון של השנה, כדי להפנים את מהפכת התכנון שעוברת על העיר.  א- העירייה הפקידה בוועדה המחוזית את תוכנית המתאר הכוללנית של העיר שבמסגרתה יתווספו לעיר עוד כ-60 אלף יח"ד חדשות עד שנת 2040. ב- הוועדה המקומית אישרה את התוכנית לפיתוח מרחב פארק הירקון, שתעניק לעיר כ-1,000 דונם פארק. ג- הוועדה המחוזית אישרה את תוכנית מתחם אוליבקס במזרח קריית ארייה שתעניק לעיר עוד כ-98,000 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה.

חשוב לציין כי העיר הצטיינה השנה גם בהתייחס לפרויקטים ביצועיים שהיא הוציאה לפועל. אך נדמה כי לא ניתן להתעלם מהשפעתם המכרעת לטווח הרחוק של הליכי התכנון שקודמו בשנה האחרונה, על התפתחותה העתידית של העיר. בזכות קידום תוכניות המתאר העיר עשויה לזנק מהעיר החמישית בגודלה לעיר השלישית בגודלה. ואם נעבור למספרים, כך זה ייראה: אם היום העיר מונה כ-250 אלף תושבים, הרי שלפי תוכניות המתאר, בשנת 2040 העיר צפויה לאכלס כ-460 אלף איש, כמעט פי שניים ממספר האוכלוסייה הקיימת. לאור מדיניות התכנון המשולב והיקף התכנון בקודם בשנה האחרונה, שצפוי לשנות לחלוטין את המרחב העירוני בעיר בעשורים הבאים, העיר פתח תקווה קוטפת ביושר את תואר עיר השנה בקטגוריית התכנון. 

תנופת התכנון בעיר מסקרנת את כלל התושבים. הקבוצות ברשתות החברתיות של תושבי העיר גועשות. כיצד תיראה העיר בעוד שני עשורים. אילו שכונות הולכות לעבור התחדשות עיר ועוד שאלות חשובות הנוגעות למרחב העירוני העתידי של העיר. ישבנו לשיחה מרתקת עם איציק אוז'לבו מי שמכהן בשנתיים וחצי האחרונות מהנדס העיר של פתח תקווה שעשה לנו סדר בכל השאלות.

אנחנו שומעים על שינויים שהעירייה מקדמת במרכז העיר, מה המטרה בזה ולאן זה הולך?

"אנחנו עובדים בכל החזיתות גם ברמה התכנונית וגם ברמה העירונית להוציא את מרכז העיר מהקיפאון ומהידרדרות שלו: לעודד כניסה של אוכלוסיות חדשות וצעירות למרכז העיר, ופיתוח של המרחב העירוני. מרכז העיר היום מאופיין בבנייה מאוד ישנה הדורשת התחדשות פיזית. גם ברמת האוכלוסייה הקיימת, מדובר על אוכלוסיות יותר חלשות.  ובעצם בשונה מכל העיר שמתפתחת ומתחדשת אנחנו לא רואים יותר מידי פיתוח ויוזמות במרכז העיר.

בראייה היסטורית מרכז העיר זה הבסיס, מכאן התחילה המושבה פתח תקווה. גם תושבי העיר הוותיקים  זוכרים את מרכז העיר כמרכז יותר שוקק. זה היה לב העיר והמושבה, אנחנו פועלים כדי להחזיר עטרה ליושנה ולחדש את מרכז העיר בכל החזיתות. שזה יהיה הלב ההיסטורי של העיר כמו שאנחנו מכירים בערים רבות באירופה ובארץ, ככה אנחנו גם רוצים לראות את מרכז העיר של פתח תקווה

מרכז העיר (דוברות העירייה)

אם אנחנו מסתכלים על ההיסטוריה. מרכז העיר זה הבסיס, מכאן התחילה המושבה פתח תקווה. גם תושבי העיר הוותיקים יותר זוכרים את מרכז העיר כמרכז יותר שוקק. זה היה לב העיר והמושבה, והיום עם כל ההקמה של השוכנות החדשות ומרכזי הקניות מסביב והפיתוח של אזורי התעשייה שלנו כאזורי פנאי ובילוי מרכז העיר ירד קצת מגדולתו. אנחנו פועלים כדי להחזיר עטרה ליושנה ולחדש את מרכז העיר בכל החזיתות. גם ברמת הפנאי והבילוי, לעודד כניסה של צעירים ועסקים שיחיו את מרכז העיר גם בלילה. אנחנו רואים חוסר פעילות מאוד חזק בשעת הלילה. 

אנחנו פועלים גם ברמה של הטווח הקצר וגם ברמה של הטווח הארוך. בטווח הקצר לעשות פעילויות בשטח להכניס פעילויות של סטודנטים וצעירים של אומנות. פרויקט נוסף זה פיתוח של השוק, אנחנו משקיעים בשוק כדי שיהפוך למה שאנחנו רואים בשוק הכרמל ובשוק מחנה יהודה. ולהפוך את השוק גם לאזור בילוי לילי. המטרה היא שמרכז העיר יהפוך להיות מרכז עיר אמיתי ולא שולי כמו שהוא מתפקד בפועל היום. חשוב להדגיש שכבר עכשיו התחלנו עם יוזמות עירוניות שפותחות את השוק בסופי שבוע לחברה צעירים במסגרת מסיבות וכדומה שאנחנו מקדמים דרך אגף הנוער. בנוסף על כך, הוצאנו מכרז ל-15 חנויות במטרה להעצים את הפעילות הזאת. 

כדי לחדש את מרכז העיר אנחנו פועלים כדי לחדש חזיתות של מבנים. אנו מכניסים לפה כפרי סטודנטים, מוזיאונים, ובתי ספר אקדמיים. יש לנו מרכז צעירים שכבר פועלת במרכז פתח תקווה. אנחנו מנסים להחיות את קולנוע היכל, כל זה על בסיס התב"עות הקיימות. 

במקביל לתב"עות הקיימות אנחנו גם מכינים מסמך מדיניות כולל שאנחנו מכינים עכשיו יחד עם מנהל התכנון שיקבע בעצם איך מרכז העיר יראה בשנים הקרובות. ולהחזיר אותו לתפקיד הייחודי שהיה לו במשך כל השנים בהיסטוריה שלו שהוא יהיה הלב הפועם של העיר ומסביבו כל העיר תתנהל. לב היסטורי של עיר כמו שאנחנו מכירים בערים רבות באירופה וגם בארץ אנחנו רואים את הלב ההיסטורי בירושלים ובתל אביב שמתפתח למרכז הומה ויוקרתי, ככה אנחנו רוצים לראות גם את מרכז העיר של פתח תקווה".   

לפני שבועיים הוועדה המקומית אישרה את תוכנית הפיתוח של מרחב פארק הירקון, מה מצפה לנו שם?

"אחד הדברים הכי חשובים שאנחנו מקדמים זה הנושא של פיתוח של מרחב פארק הירקון. התוכנית תעבה את הריאה הירוקה של העיר, שתתן מענה של שטחים פתוחים וירוקים לתושבי העיר הקיימים והמתווספים. התוכנית מאשרת פארק של כ-1,000 דונם פארק ושטחים פתוחים של 4,000 דונם. 

נוסף על כך, התוכנית מקצה עוד  כ-1,000 דונם של שטחים לפיתוח עירוני למטרות בנייה שאמור להוות את הבסיס הכלכלי של הפיתוח של הפארק, זאת בשל העבודה שרוב שטחי הפארק יושבים על קרקע פרטית. כל מה שצפונית לרכת יהיו שטחים פתוחים וכל השטחים הדרומיים – כל שטחי התווך בין הרכבת לבין העיר יהיו שטחים של פיתוח לתעסוקה ומגורים".

מה בנוגע לתשתיות התחבורה, תחנות המטרו והרכבת הקלה ושבילי האופניים?

"כל התוכניות שאנחנו מקדמים תומכות בנושא של תחבורה בת קיימא, עידוד תחבורה להסעת המונים של המטרו, של הקווי הרכבת הקלה, נת"צים – נתיבי תחבורה ציבורית, ושבילי אופניים. זה אלמנט מאוד חשוב במסגרת כל התוכניות שלנו. יהיו בפתח תקווה 11 תחנות מטרו בשני קווים 102 ו-103. וברכבת הקלה כמות דומה של תחנות בקו האדום ובתוכנית העתידית הרכבת הקלה גם תחצה את העיר  באמצעות הקו הסגול. יש כרגע שני שבילי אופנים מטרופוליניים שעוברים דרך העיר מדרום ומצפון, ואנחנו עתידים גם לסלול את הרשת הפנימית שמחברת את העיר עם פארק הירקון".

שומעים כל הזמן על מגדלים חדשים באזורי התעסוקה, מדוע הם כל כך הם נחוצים ומה עוד מתוכנן לנו שם?

"התוכניות האלה נותנות מענה כלכלי לפיתוח העיר ולכל אותן אלפי יח"ד המתווספות לעיר. באמצעותן אנו נוכל להעלות את רמת השירות העירונית שאנחנו מעניקים לתושבים הקיימים ולתושבים החדשים. תוכנית המתאר שהופקדה תומכת בו בפיתוח של אזורי התעסוקה. יש לנו שלושה אזורי תעסוקה מטרופוליניים  בעיר שנמצאים בתוכנית המתאר המחוזית שזה קריית אריה, סגולה ורמת סיב. אנחנו מקדמים תוכנית לתוספת זכויות באזורי התעסוקה. תוספת של עד כ-900% ברוטו בנייה ברמת סיב ובקריית אריה, ובסגולה עד 400% תוספת זכויות בנייה. מה שצמוד לתחנת המטרו יהיה בעצימות יותר גבוהה ומה שרחוק יותר יהיה בעצימות יותר נמוכה". 

מה אתה יכול לספר על השכונה החדשה שהולכת לקום במחנה סירקין?

"לאחרונה אושרו שתי תוכניות חדשות, סירקין, וסירקין ב' המשלימה. שתי התוכניות יחד זה 12,500 יח"ד ועוד כ-350 אלף מ"ר לתעסוקה והרבה מאוד שטחי ציבור. אנחנו עובדים עכשיו על מסמכי הבינוי, העיצוב האדריכלי, והתכנון המפורט של השכונה, ואנחנו מקווים לראות היתרי בנייה ממש בקרוב. 

זה אתגר מהותי איך אנחנו קולטים 12,500 יח"ד בטווח יחסית קצר של בערך כ-10 שנים. המטרה שלנו היא לעשות את זה נכון, מושכל ובצורה נעימה. זה הולך להיות אחת השכונות האיכותיות ביותר בעיר ובגוש דן בכלל. 

מעבר לתוכנית סירקין, אנחנו מקדמים עוד תוכניות נקודתיות במסגרת בנייה חדשה למגורים. תוכנית אחת היא בשטחי פארק הירקון. תוכנית נוספת היא בצפון קריית אריה. אנחנו מתכננים שם אזור של עירוב שימושים 50% דירה להשכרה ו-50% דירות למכירה. זה הולך להיות  בעיקר יח"ד קטנות להשכרה שאנחנו משלבים במסגרת האזור התעסוקה הצפוני".

סירקין צילום אווירי (יח"צ)

נדמה לי שעוד לא נגענו בתפוח אדמה הלוהט, אין יום שאנחנו לא שומעים על התפתחויות חדשות במסגרת ההתחדשות העירונית בעיר, מה תוכל לספר לנו על זה?

"אנחנו מקדמים את ההתחדשות העירונית בכל העיר. יש מספר שכונות שאותם אנחנו מקדמים ברמה המתארית וברמה היותר אינטנסיבית באמצעות תוכניות מפורטות. בשכונת יוספטל אנחנו מקדמים תוכנית מפורטת לפיתוח כל השכונה. בשכונת עמישב, מסמך המדיניות ברשות להתחדשות עירונית אושרה, ויש כבר שתי תוכניות שכרגע מקודמות בוועדה המחוזית. בשכונת אחדות יש תוכנית אחת בוותמ"ל ועוד תוכניות שמקודמות בוועדה המחוזית על בסיס מסמך המדיניות של שכונת אחדות. ברמת ורבר הוועדה המחוזית הפקידה כבר את תוכנית המתאר. ובמרכז העיר הציר של הרכבת הקלה לאורך רחוב ז'בוטינסקי ואורולוב ההתחדשות העירונית תשלים הפיתוח והעצמה של כל ציר הרכבת הקלה".

האם יש עוד עתודות קרקע פנויות בעיר?

"כרגע אין לנו עתודות קרקע פנויות שאינן מתוכננות. ברגע שכל התוכניות שנמצאות כעת על השולחן יתממשו לא יהיו עתודות קרקע נוספות. לאחר שהן יתממשו הפיתוח העתידי יהיה רק באמצעות ההתחדשות העירונית".

בעוד כמה זמן אנחנו נראה את השינויים בעיר בעקבות ההתחדשות העירונית?

"צריך להבהיר שבהתחדשות עירונית לא הכול קורה ברגע אחד. אנחנו נראה את כל התוספות בעוד 20 או 30 שנה קדימה. מבחינת כמות הדירות, 70% מיח"ד החדשות בתוכנית המתאר של העיר יהיו במסגרת התחדשות עירונית. תוכנית המתאר מדברת על כ-60 אלף יח"ד דיור חדשות מעבר ל-80 אלף הקיימות היום, התוספת הריאלית היא תוספת של כ-40 אלף יח"ד שמתוכן 70% יהיו מהתחדשות עירונית ו-30% מבנייה חדשה. זה מה שנראה בטווח של העשרים שלושים שנה קדימה".

האם לדעתך נראה מגמת ירידה במחירי הדיור בעיר לאור היצע הדירות שצפוי לגדול בעיר, ואם כן מתי זה יקרה?

"הגידול בהיצע הדירות לא יקרה בבת אחת, זה קורה בשלבים. גם רשות מקרקעי ישראל לא מציף את השוק בדירות גם אם הוא מאוד רוצה. בסוף יש רק כמות מסוימת שאפשר לקלוט כל שנה. אני לא מעריך שמחירי הדיור ישתנו יכול להיות שהם לא יעלו, אבל כרגע אנחנו לא רואים את זה. כעת אנחנו רואים שהביקושים הרבה יותר גבוהים מההיצע שיש בשוק. השינוי יקרה בעוד כשלוש או ארבע שנים אולי. וגם אז, יתכן שזו תהיה בלימה, אך לא ירידה של המחירים".

איציק אוז'לבו החל את דרכו כמהנדס העיר בשנת 2019. קודם לכן הוא כיהן במשך תשע שנים כמהנדס העיר גבעת שמואל הסמוכה בה הוא מתגורר, ולפני כן הוא כיהן כסגן מהנדס עיריית רמת גן. הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות מהפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון ובעל תואר שני בהצטיינות במנהל עסקים במגמת מערכות מידע מאוניברסיטת בר אילן. לאור הפרספקטיבה אותה הוא מביא עמו מערים נוספות, שאלנו אותו מה מייחד בעיניו את תושבי פתח תקווה".

מה מאפיין בעיניך את תושבי העיר?

"התושבים מאוד מאוד אוהבים את העיר. הם אוהבים את העיר בגלל שיש בה הכול. יש לה את כל השירותים הנדרשים בתוך העיר ויש בה גם חינוך איכותי ואתה לא הולך לאיבוד. זה לא כמו ירושלים ותל אביב. בתל אביב מי שיכול לאפשר לעצמו לגור שם זה בעיקר העשירים. פה כולם יכולים לגור, גם כאלה עם הכנסות נמוכות, וגם כאלה עם הכנסות גבוהות.

יש מנעד רחב של אוכלוסיות. יש ציבור מאוד חזק מהעלייה הרוסית. יש ציבור מהעלייה האתיופית ששקוע ונטמע פה, ומקדם את העיר ונמצא גם בעמדות בכירות בעירייה. האוכלוסייה החרדית שנמצאת פה והכללית, גם האוכלוסייה הציונית דתית על כל גווניו שמתגורר בעיר, גם הלייטים וגם החרדלים. המגוון הזה יוצר פסיפס ייחודי של העיר. אנשים אוהבים את זה. את השותפות של כל האוכלוסיות האלה שאפשר לחיות פה בכל רמות השכר ולקבל את כל השירותים הטובים יחד עם כל בתי חולים בסביבה".

"אנחנו לא רוצים עיר אחרת. אנחנו רוצים את פתח תקווה מועצת יותר, איכותית יותר, אבל לא להפוך אותה לעיר אחרת. זו אותה עיר, אותו לב, אותם אנשים, ואותה אוכלוסייה.  אנחנו רוצים לקחת את מה שיש ולהעצים אותו מעבר למה שיש היום, ולאפשר לכל האוכלוסיות לחיות פה ביחד".

האם פתח תקווה תהפוך להיות עיר אחרת?

"אנחנו לא רוצים עיר אחרת. אנחנו רוצים את פתח תקווה מועצת יותר, איכותית יותר, אבל לא להפוך אותה לעיר אחרת. זו אותה עיר, אותו לב, אותם אנשים, ואותה אוכלוסייה. אני תמיד שומע מאנשים איך הם רואים את העיר. אני שומע שהם מדברים על הקהילתיות, על המגוון ועל ההטרוגניות של התושבים. את הדבר הזה אנחנו רוצים לקחת ולהעצים מעבר למה שיש היום, ולאפשר לכל האוכלוסיות לחיות פה ביחד".

מה שהפתיע אותי זו העוצמה של העיר שלא הייתי מודע אליה. גם ברמה של הנהלת העיר. יש פה עוצמה מאוד חזקה להנהלת העיר. לעובדי העירייה יש פה יכולות ביצועיות גבוהות במיוחד. זה נובע גם  מעוצמה כלכלית מאוד גבוהה שיש לעיר הזאת 

התמנית למהנדס עיריית פתח תקווה אחרי תשע שנות עבודה כמהנדס עיריית גבעת שמואל, מה הכי הפתיע אותך בתפקידך החדש?

"תראה, גבעת שמואל כולה זה אפילו לא שכונה בפתח תקווה. שכונת מרכז העיר בפתח תקווה היא 40 אלף תושבים, שכונת אם המושבות היא מעל 40 אלף תושבים, בגבעת שמואל כולה יש 26 אלף תושבים. אז מה שהפתיע אותי זו העוצמה של העיר שלא הייתי מודע אליה. גם ברמה של הנהלת העיר. יש פה עוצמה מאוד חזקה להנהלת העיר. לעובדי העירייה יש פה יכולות ביצועיות שכמהנדס בגבעת שמואל אתה לא נחשף לכזאת יכולת של עוצמה להזיז דברים. זה נובע גם  מעוצמה כלכלית. יש לעיר הזאת עוצמה כלכלית מאוד גבוהה.

יש כאן גם תושבים שמאוד  אוהבים את העיר. מאוד חשוב להם העיר הזאת והם תושבים חיוביים, לפעמים אתה יכול להיתקל בעיר שהתושבים שלה בעיקר מונעים את הפיתוח שלה. פה התושבים רוצים פיתוח ורוצים כמה שיותר התחדשות עירונית.

כמובן האתגרים שיש לי פה בעיר ושיש להנהלת העיר שראש העיר מוביל אותם, אלו אתגרים הנובעים מכך שאת חלק מהתוכניות העירייה נמנעה לעשות אותם הרבה מאוד שנים. לפני שבועיים חוינו פה שבוע היסטורי. אישרנו גם את תוכנית המתאר בוועדה המחוזית וגם את תוכנית פארק הירקון בוועדה המקומית. לאחרונה גם אישרנו את תוכנית יוספטל, את אחדות ואת רמת וורבר. קורים פה דברים שניתן להשוות אותם בעוצמות וההיקפים לרמה הארצית. יש להם אפילו השלכות ארציות כי פתח תקווה היא עיר מטרופולינית על כל המשתמע מכך. היא בעצם עיר מחוז והיא הולכת כנראה להיות העיר השלישית בגודלה בארץ". 

כתבות נוספות שיעניינו אותך