תוכנית אופטושו-ליוויק אושרה – אך האם הבניינים הקיימים נמצאים רגע לפני קריסה?

האישור ניתן, אך השלמת הבנייה עוד רחוקה, והמבנים רעועים • עו"ד יוסי אומיד: "בניין אחר כבר נוטה על צידו; מבחינת הדיירים כל יום ללא קריסה נוספת הוא נס" • עיריית תל אביב-יפו: "האחריות לתיקון הליקויים לצורך יציבות הבניין היא של הבעלים"

הדמיית מתחם אופטושו-ליוויק (יסקי-מור-סיוון אדריכלים)
הדמיית מתחם אופטושו-ליוויק (יסקי-מור-סיוון אדריכלים)

לפני כחודש בישרנו כאן בחגיגיות כי לאחר זמן רב של המתנה, אושרה סוף-סוף תוכנית אופטושו-ליויק בקריית שלום בתל אביב, הצמודה לנתיבי איילון. לאחר שנים של המתנה, בתקופה האחרונה התוכנית נדחפה קדימה בצנרת התכנון, ולאחר שהופקדה באפריל 2021 הגיע האישור המיוחל.

זוהי ללא ספק בשורה עבור דיירי המתחם הרעוע והישן, אפילו "אור בקצה המנהרה", כפי שכתבנו אז – אלא שהמנהרה הזו עוד ארוכה מאוד, והשאלה היא מה יקרה עד שהדיירים יגיעו אל סופה. השאלה הזו, שלא נשאלה עד כה, היא אולי החשובה ביותר, שכן מדובר בבניינים במצב גרוע במיוחד. יש הטוענים כי הם במרחק נגיעה מקריסה.

"ארבעת הבניינים צמודים לכביש חיל שיריון, הצמוד לאיילון" אומר עו"ד יוסי אומיד, פעיל חברתי ובעלי משרד אומיד ושות' עורכי דין ונוטריונים, המלווה את הדיירים כבר שנים. "כשסללו את הכביש הזה", הוא מסביר, "העבודה פגעה ביסודות הבניינים וגרמה לבעיות בניקוז. 

כל ארבעת הבניינים, עם 120 דיירים, מסוכנים ברמות הגבוהות ביותר, לפני קריסה. כל יום ללא קריסה נוספת הוא נס מבחינתם. הם עולים בכל לילה לישון, ומהתקרה נופלים רסיסים. בניין אחד מהארבעה כבר נמצא בנטייה מסוימת".

ומדוע הדיירים הללו לא עוזבים את המקום? משום שבניגוד לדיירי הבניין שרקס ברחוב סרלין, לדוגמה, שם חברת אאורה נכנסה לתמונה בתוך זמן קצר כיזמית – במקרה של אופטושו-ליוויק המענה בושש להגיע, והדברים אמורים בייחוד אל בניין נוסף במתחם, שרבים לא יודעים כי קרס עוד לפני כ-15 שנה. דיירי אותו בניין, לדברי עו"ד אומיד, נותרו מאז ללא מענה, והדיירים שעוד נשארו במתחם ככל הנראה הבינו את המסר.

"אין לדיירים האלה לאיפה ללכת, כי הם ראו מה קרה עם הבניין שקרס. זו אוכלוסייה מעוטת יכולת, אלו אנשים קשי יום", מספר עו"ד אומיד. "דיירי הבניין הנוסף, שקרס, נשארו בלי קורת גג והמשיכו לשלם משכנתה, לצד השכירויות בדירה חליפית. על מקרה כזה חברות הביטוח לא משלמות, כי אין ביטוח על קריסה שנגרמת בשל עייפות החומר.

בהנחה שייגמר הסיפור ובקרוב יתקבל היתר בנייה, ניכנס לעבודות של ארבע שנים לפחות – בעוד האנשים האלה בסוף כל יום לא יודעים אם הם קמים בבוקר. להשכיר או למכור את הדירה אי-אפשר, כי אף אחד לא מעוניין בנכס כזה וגם הבנקים לא ייתנו משכנתה חדשה לדירה במתחם שבו קרס מבנה. הדיירים האלה לא יכולים להציל את עצמם ואת הילדים, זו טרגדיה אחת גדולה. כל שנותר הוא לחכות ולהתפלל"

נכנסתי לפרויקט הזה בתחילת העשור הקודם, ולדיירים האלה לא היה אבא ולא הייתתה אימא. זה מתחם שלא עניין אף אחד. אחרי מלחמות עולם החליטו החליטו לקדם את התוכנית. צירפנו את חברת קרסו כיזמים של הפרויקט, ומי שעשו את כל הדרך איתנו מההתחלה, עבד שנים ללא תמורה כדי לנסות לקדם את הפרויקט, במאות שעות של פגישות ודיונים, היו אנשי משרד יסקי-מור-סיון. עברנו ויה דלורוזה, ולפני כארבע שנים הוחלט על קידום התב"ע באמצעות משרד וקסמן גוברין גבע, ואנשי יסקי-מור-סיון המשיכו כאדריכלים.

בהנחה שייגמר הסיפור ובקרוב יתקבל היתר בנייה, ניכנס לעבודות של ארבע שנים לפחות – בעוד האנשים האלה בסוף כל יום לא יודעים אם הם קמים בבוקר. להשכיר או למכור את הדירה אי-אפשר, כי אף אחד לא מעוניין בנכס כזה וגם הבנקים לא ייתנו משכנתה חדשה לדירה במתחם שבו קרס מבנה. הדיירים האלה לא יכולים להציל את עצמם ואת הילדים, זו טרגדיה אחת גדולה. כל שנותר הוא לחכות ולהתפלל".

מעיריית תל אביב-יפו נכתב בתגובה: "פרויקט הפינוי-בינוי למתחם אפטושו-ליוויק אושר להפקדה בוועדה המקומית ובוועדה המחוזית. מדובר בתכנית ביוזמת העירייה ובמימון עירוני להתחדשות עירונית בשכונת קריית שלום, שלטובתה הוקצתה קרקע ציבורית המאפשרת מהלך של בינוי- פינוי. 

נציין כי טרם כניסתה של הוועדה המקומית כיזמית התוכנית וקידומה במימון עירוני, נבחנו חלופות רבות אשר לא הבשילו לידי תוכנית, לאור מורכבויות רבות - קנייניות, משפטיות ותכנוניות. לרוב, מתווה פינוי-בינוי נעשה במסגרת המגרשים הפרטיים, ללא מעורבות או הקצאה עירונית. תוכנית אפטושו-ליוויק ייחודית שכן הן המדינה והן העירייה התגייסו לטובת קידום התוכנית, תוך הקצאת קרקע ציבורית למימוש הפרויקט. מהלך זה דרש אישורים ותיאומים מורכבים של כלל הגורמים, ונעשה לאור הקושי בהתאגדות ובקידום תוכנית התחדשות עירונית ביוזמת הדיירים".

באשר לטענות כי התוכנית שונתה רגע לפני אישורה, נמסר מהעירייה: "משך קידום התוכנית ארך כארבע שנים משלב פורום מהנדס העיר ועד למתן תוקף בוועדה המחוזית, שהינו זמן סביר בהחלט. טרם דיון בהפקדה, עוד בקליטת התוכנית בוועדה המחוזית, נערכו שינויים בנפחי הבנייה וזאת על מנת להטיב את התכנון ואת איכות המגורים המוצעת לדיירי המתחם. 

שינויים מסוג זה מקובלים, ונעשים תוך תיאום עם הוועדה המקומית, שהיא יוזמת התוכנית והמגישה שלה. שינויים אלו נבחנו וגובו בבחינות כלכליות, ונמצאו כמיטיבות עם התכנון ועם סביבתו. הפחתת הנפחים הוטמעה בתכנון המוצע להמשך קידומו לדיון בהפקדה בוועדה המחוזית".

תוכנית בניין עיר אינה מספקת מענה לסוגיות של מבנה מסוכן ותחזוקה, ובאחריות הדיירים התחזוקה השוטפת של המבנים בשלבי הביניים, עד למעבר לדירה החדשה. אם הדיירים חשים סכנה להתגורר במבנים, באחריותם לפנות באופן מיידי לאגף הפיקוח לבדיקה מקצועית. נכון לחודש ינואר 2022 התקבל צו מבנה מסוכן לכתובת אחת במתחם, אשר נדרשו בה לתיקון נקודתי והסרת מפגעים"

בעירייה התייחסו ספציפית גם לטענות על מסוכנות המבנים: "יודגש כי תוכנית בניין עיר אינה מספקת מענה לסוגיות של מבנה מסוכן ותחזוקה, ובאחריות הדיירים התחזוקה השוטפת של המבנים בשלבי הביניים, עד למעבר לדירה החדשה. 

אם הדיירים חשים סכנה להתגורר במבנים, באחריותם לפנות באופן מיידי לאגף הפיקוח לבדיקה מקצועית. נכון לחודש ינואר 2022 התקבל צו מבנה מסוכן לכתובת אחת במתחם, אשר נדרשו בה לתיקון נקודתי והסרת מפגעים; האחריות לתיקון הליקויים לצורך יציבות הבניין היא של הבעלים".

לשאלת מועד הוצאת היתר הבנייה הצפוי למתחם, נכתב בתגובת העירייה: "טרם הוצאת היתר נדרשת הכנת תוכנית עיצוב. זמן קידום היתר הבנייה והכנת תוכנית העיצוב תלויים בקבלן שנבחר על ידי הדיירים למימוש הפרויקט".

כתבות נוספות שיעניינו אותך