חוק קמיניץ - למה נוצר ולמה בוטל? - המדריך השלם לשנת 2024

חוק קמיניץ הוא שמו הלא רשמי של תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקפו ב-2017 ומטרתו להסדיר את הבנייה הלא חוקית. במדריך זה נדבר על זה מה זה חוק קמיניץ, מה הנוסח שלו, מהו התיקון, מה ההשלכות שלו ומדוע הוא הוקפא. נתייחס גם לקשר למושבים ולחקלאים ונברר מה עתיד החוק.

מה זה חוק קמיניץ

ב-5 באפריל 2017, בעקבות פעילות הוועדה להסדרת הבנייה הבלתי חוקית בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז ארז קמיניץ, הוכנס תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה ולאחר תיקונים נוספים אושר ברוב קולות. התיקון מדבר בעיקר על הגברת האכיפה על בנייה לא חוקית ללא משפט והחמרת הענישה על העבירות הללו. הקואליציה, שכללה את הליכוד, ישראל ביתנו, ש"ס, הבית היהודי, כולנו ויהדות התורה, תמכה בחוק, ואילו האופוזיציה, שכללה את המחנה הציוני, מרצ, הרשימה המשותפת, התנגדה לחוק. רוב חברי יש עתיד - חברי אופוזיציה גם הם - נעדרו רובם מהמליאה.

החוק מתייחס להרחבת הסמכויות של מפקחים, מרחיב את השימוש בצווים מנהליים להפסקת הבנייה, להריסת תוספות, להפסקת השימוש במבנה ואף להריסתו, כמו כן הוחמרה האכיפה על נכסים המוגדרים תשתיות לאומיות וסכומי הקנסות עלו משמעותית לקנס ראשוני של עד 300 אלף שקל.

נוסח חוק קמיניץ

בנוסח קמיניץ ניתן למצוא את הרחבת סמכויות המפקחים, למשל בנוסח הבא:

"התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח -

1. לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או

שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה…

2. לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה…

3. לבקש צו חיפוש מבית המשפט…

4. להיכנס בכל עת למבנה… ולעשות שימוש בכוח סביר…"

המשמעות היא יותר כוח לפקחים בשטח ללא צורך בבית משפט.

מבחינת הקנסות גובה הקנסות משתנה בהתאם לעבירה, אך ניתן להמירם במאסר בן שנתיים, או בנוסח החוק:

"העושה שימוש אסור על פי היתר שאינו תואם תכנית,

דינו - מאסר שנתיים.. או קנס לפי חוק העונשין… וכן קנס נוסף על עבירה נמשכת לכל יום שבו נמשכה

העבירה מיום שהומצאה לנאשם התראה בכתב על ביצוע אותה עבירה".

כלומר כל יום שבו נמשכת הבנייה יש קנס נוסף, וכך הקנסות יכולים להגיע גם למיליוני שקלים.

לנוסח המלא של חוק קמיניץ

תיקון חוק קמיניץ - מה היה לפני החוק ומה אחריו

 לפני החוק נראה שהרשויות לא טיפלו בעבירות הבנייה. עד חוק קמיניץ כאמור עבירות הבנייה טופלו דרך ההליך הפלילי וסמכויות הפקחים היו מצומצמות למדי. מתברר שחוק קמיניץ אכן הצליח לצמצם את עבירות הבנייה: מעל 600 עסקים החזירו את המבנה למצבו הקודם והרסו תוספות בנייה. כמו כן חלה ירידה של 45% בעבירות הבנייה ושל מעל 70% בעבירות הבנייה החמורות, בהן למשל עבירות המסכנות חיי אדם. עם זאת במבני המגורים לא יושמו דיים התיקונים לחוק, בעיקר במגזר הערבי, אף לבקשת קמיניץ עצמו, שרצה להסדיר את העניין עם המפלגות הערביות.

מה המשמעויות של חוק קמיניץ - מה חוק קמיניץ אומר

הסוגיה שהעלתה חוק קמיניץ היא בעיקר כלפי המגזר הערבי. המפלגות הערביות וכן ארגוני זכויות אדם טענו שכל עוד המדינה לא מספקת תוכניות מתאר ליישובים הערביים, אין למגזר הערבי כל אפשרות להימנע מבנייה לא חוקית. במקום הציעו המפלגות והארגונים דיאלוג עם הציבור הערבי והסדרת מתווה לבנייה חוקית במגזר זה. טענה נוספת הייתה שסכומי הקנסות גבוהים לאין שיעור מקנסות על עבירות בנייה אחרות וכן שההליך מהיר מדי וגורף ולא מאפשר לבדוק נסיבות חריגות והליך הוגן של שימוע וערעורים.

מנגד טענו התומכים בחוק שהחוק נועד לשפר את תנאי המחיה של החברה הערבית, כך שיהיה אפשר לספק להם תוכנית מתאר חוקית, הכוללת פארקים ושירותים עירוניים, ולא רק בתים שרירותיים ולא חוקיים שנבנים בכל מקום בלי התחשבות.

לא רק במגזר הערבי, גם החקלאים והמושבים יצאו בטענות דומות נגד החוק שהוא גורף מדי, לא שוויוני ולא מידתי. מגזר אחר שהביע תרעומת נגד החוק הוא ציבור המתנחלים.

למה חוק קמיניץ הוקפא

כבר ב-2019 בעקבות בקשת החקלאים הכריז ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו על הקפאת הליכי האכיפה של חוק קמיניץ. בנובמבר 2020 הכריז היועץ המשפטי לממשלה על הקלות בחוק לישובים חקלאיים. ואילו בנובמבר 2021, כנראה בעקבות פנייה לאלקטורט הערבי, הכריז גם ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקלות בחוק, שכללו הקפאת האכיפה על בניית מגורים לשנתיים וכן הסדרת הבנייה ביישובים החקלאיים. בתקופה זו הוחלט להאיץ את פעילות ההסדרה ביישובים הרלוונטיים.

כמו כן הוקפאו הקנסות וההריסות ביישובים הדרוזיים והערביים עד דצמבר באותה שנה בבתי מגורים שלא החלו נגדם הליכי אכיפה ולא נמצאים בקרקע מוגנת. עבור היישובים החקלאיים נבחנה אפשרות לאשר מבנים בשטחים חקלאיים שאינם מיועדים לחקלאות.

אך עיקר השינוי נעשה בעקבות המגעים הקואליציוניים בהקמת ממשלת ישראל השלושים ושש בראשות נפתלי בנט. מפלגת רע"ם דרשה שיבוצעו תיקונים בחוק וכן הוסכם שיוקפאו הקנסות והריסת הבתים עד 2024.

חוק קמיניץ חקלאים ומושבים

כאמור, גם המושבניקים והחקלאים נפגעו מהחוק. בשנת 2019 טענו חברי מושבים שהם עיקר הנפגעים מהחוק, שנועד בעיקר לפגוע במגזר הערבי. שרת המשפטים דאז איילת שקד תמכה בטענותיהם ואמרה בתגובה לשאלות גולשים שאכן החוק נועד בעיקר לעצור את הבנייה הלא חוקית במגזר הלא יהודי אך משתמשים בו בצורה לא פרופורציונלית כלפי יהודים.

עיקר הבעיה במושבים הייתה השכרת יחידות דיור לא חוקיות. בעקבות צמצום ענף החקלאות במושבים ובכלל הוסבו למגורים מבנים חקלאיים רבים ללא היתר. השכרת הדירות הפכה לענף משגשג עבור המושבים. אך בעקבות החוק נדרשו בעלי הנכסים והדיירים להתפנות תוך 30 יום, ולא ישלמו קנס של 300 אלף שקל ואף יותר אם לא יהרסו את המבנה או יחזירו את המצב לקדמותו. כאמור, בעקבות החלטת היועץ המשפטי, ולאחר מכן בעקבות הקמת הממשלה, המכונה ממשלת השינוי, הוקפא החוק.

מה עתיד החוק

חוק קמיניץ, שהוקפא ולא בוטל, נראה שהופך פחות ופחות רלוונטי. כך למשל אישרה הכנסת בינואר השנה את חוק החשמל, המאפשר להתחבר לתשתיות חשמל גם למבנים שהוקמו ללא היתר בתנאי שיש תוכנית מתאר מתאימה. כמובן שגם חוק זה נפיץ מאוד. בחוק החשמל נקבע שגם בתים שהוצא נגדם צו הריסה יוכלו להתחבר לחשמל אם לא נאכף הצו במשך שנתיים. גם כאן נשמעו אותן טענות כמו בנוגע לחוק קמיניץ. מצד אחד טענו המתנגדים שניתן פרס בגין עבירות על החוק, ואילו התומכים בחוק החשמל סבורים שאין אופציה אחרת עד שיוסדרו תוכניות המתאר בחוק.

בנוסף הוסדרו יותר ויותר תוכניות מתאר למגזר הערבי, למשל נסגרו מכרזים ב-12 יישובים ערביים בצפון עם 931 יחידות דיור חדשות.

סיכום

לסיכום, נראה שחוק קמיניץ מבוטל הלכה למעשה, ובמקום מעדיפים לקדם תוכניות מתאר חוקיות עבור היישובים הלא היהודיים ועבור היישובים החקלאיים. זה נכון לגבי הממשלה הנוכחית. נראה כמה זמן היא תחזיק מעמד.