המלחמה בקבלנים החאפרים וחוק אחריות השיפוצים, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים מדבר על המאבק

חוק אחריות השיפוצים חזר אתמול לשיח הציבורי. הצעת החוק של ח"כ מיכל שיר (תקווה חדשה) אושרה בקריאה טרומית בכנסת. אם החוק יאושר בקריאה שלישית, הרי שבכל עסקת שיפוצים שהיא מעל 47 אלף שקל, תוטל על הקבלן חובת אחריות לתקופה של שנה ממועד סיום השיפוץ. החוק הוגש בעבר על ידי ח"כ רועי פולקמן (כולנו),אך מאז הוא נפל בקריאה שלישית הוא לא שב לסדר היום הפרלמנטרי.

במשך השנים חברי התאחדות קבלני השיפוצים דוחפים את החקיקה, כאמור - בשנת 2018 מול ח"כ פולקמן וכעת מול ח"כ שיר. אנשים רבים המתבוננים מהצד תוהים מה גורם לחברי ההתאחדות - חברי המקצוע, לקדם חקיקה שתגביל אותם עצמם ותחייב אותם לספק אחריות על עבודתם. ישבנו לשיחה עם יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ערן סיב שהסביר את הרציונל סביב קידום החקיקה.

בשיחה הוא מסביר כיצד החוק שנועד בעיקרו להיטיב עם הצרכנים, מסדיר על הדרך את יחסי הכוחות בתוך ענף קבלני השיפוצים ומבדל בין קבלנים מקצועיים לבין קבלנים 'חאפרים' שאינם מקצועיים. אותם קבלנים באים ברובם משטחי הרשות הפלסטינית ועובדים בשכר עבודה זול וללא הכשרות מתאימות. חברי ההתאחדות רואים בקבלנים מהסוג האחרון תחרות שאינה הוגנת.

"אחד הדברים שהכי פוגעים בנו אלו הקבלנים החאפרים. יש הרבה עובדים פלסטינים שעומדים בצמתים עם פתק ובא הלקוח ואוסף אותם לאוטו והם מבצעים עבורם עבודה ללא חשבונית, ביטוח, אחריות וידע מינימלי. האנשים האלו מתחרים איתנו קבלני השיפוצים הישראליים שמשלמים ביטוחים, מס הכנסה ונושאים באחריות בעבודה. המשוואה פה היא לא שווה, אין כאן תחרות הוגנת. פעמים רבות הצעת המחיר של אותם עובדים היא 40%-50% פחות ממחיר ההצעה המקובל בענף המקצועי".

מעבר למשבר התחרותי, סיב סבור שיש פה גם מטרה מהותית לדאוג לקבלנים הישראלים: "אני סבור שעניי עירך קודמים. לקחת אזרח פלסטיני שאינו משלם מיסים למדינה ואין לו שום חובה אחרת לחברה, ולתת לו להרוויח כסף, במקום לתת עבודה לאנשים שלנו, זה דבר שאסור לעשות".

תופעת הקבלנים החאפרים מביאה עימה גם תרבות עבודה זולה ואף מסוכנת: "בשלב הבא אנחנו הולכים להציע שכל בעל דירה שלוקח פלסטיני מהצומת יקבל קנס, העובדים האלו מסכנים את שלום הציבור בעקבות חוסר המקצועיות של העבודה, מעבר לזה שזה פוגע בהכנסות של קבלני השיפוצים והמשוואה פה לא שווה".

כדי לחדד את הדברים, מדגיש סיב, כי אם ענף השיפוצים היה מורכב רק מאנשי המקצוע, החקיקה לא הייתה יורדת לעולם: " הקבלן המקצועיים שעברו את מלוא ההכשרה הם בלאו הכי אחראים על מעשיהם. הם יספקו את האחריות על העבודה שלהם גם בלי החוק. אותו פלסטיני, דקה אחרי שקיבל את הכסף הוא הולך, כך שבאותה מידה שהחוק בא להגן על צרכני השיפוצים כך הוא גם בא להגן על אנשי המקצוע בענף". 

ערן סיב הקים את התאחדות קבלני השיפוצים בשנת 2002. בשנת 2008 ההתאחדות עובדת בשיתוף פעולה יחד עם התאחדות הקבלנים בוני הארץ, למרות שבפועל מדובר על שני ארגונים נפרדים. בשנת 2008 חברי ההתאחדות חתמו על אותו הסכם קיבוצי יחד עם חברי התאחדות הקבלנים בוני הארץ.

סיב, בן 57, תושב הוד השרון, יש לו עסק פרטי להדבקת אבנים אלסטיות דקות על קירות של מבנים ובתים, חיפוי פנים וחוץ, בעברו הוא ניהל עסק שסיפק עבודות צבע לבתי ספר, בפרויקטים בהיקפים גדולים בחודשי החופש הגדול, עם עשרות עובדים שעבדו תחתיו. בתפקידו הנוכחי הוא כיו"ר ההתאחדות הוא מקדיש את זמנו למלחמה על עיצוב התדמית המקצועית של הענף – קידום הכשרות מעשיות, עיוניות, ובטיחותיות לטובת עובדי הענף, את עבודתו בהתאחדות הוא עושה בהתנדבות מלאה ורואה בה את "משימת חייו". 

כדי לקדם את מטרות ההתאגדות הוא פועל גם בקידום חקיקה מול חברי הכנסת. על הרגעים של אישור החוק בקריאה טרומית הוא מתאר כלא פחות מדרמטיים, ומפרגן לחברת הכנסת מיכל שיר שנלחמה על אישור החוק, תוך כדי שהיא יושבת בביתה בבידוד בעקבות הידבקות בקורונה.

"אני חייב לפרגן לחברת הכנסת מיכל שיר, היא לויאלית לחוק הזה ומנסה לקדם את החוק אותו בכל הכוח. היא הייתה חולה בקורונה במהלך ההצבעה והיא פתחה חמל בבית שלה. כי באותו רגע שהחוק עלה לא היה רוב לקואליציה היא ישבה בבית עם שלושה טלפונים ותמרצה את כל חברי הקואליציה להיכנס למליאה להצביע כדי שהליכוד לא יפיל את החוק. בסופה של הדרמה היא השיגה 55 חברי כנסת שהצביעו בעד החוק והחוק אושר בטרומית" 

סיב לא חוסך ביקורת על חברי האופוזיציה שלא ראו לנכון לתמוך בחוק משיקולים פוליטיים: "זו בושה שהאופוזיציה מצביעה נגד החוק הזה, הרי החוק בא להסדיר את טובתה של הצרכנים ושל הקבלנים, אין כאן שום עניין פוליטי". 
לסיום, הוא מביע תקווה כי החוק יאושר בקריאה שלישית בכנסת, למרות המצב הפוליטי הנפיץ היום בכנסת ישראל: "כולי תקווה שהחוק יעבור, אני כמעט בטוח שהפעם הוא יעבור, כי בסופו של דבר זה חוק חשוב גם להגנת הצרכן וגם להגנת הענף".