העליון הפחית את פיצויי ההפקעה של רמ"י למאות בעלי קרקע בכמיליארד שקל

בית המשפט העליון הכריע בפסק דין שפרסם ביום חמישי בערעורים שהגישו רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והפרקליטות על 189 פסקי דין של בתי משפט מחוזיים, אשר בהם נפסקו לחובת רמ"י פיצויי הפקעה בגין הפקעות שבוצעו במהלך שנות ה-50, ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, רובם באזור הגליל, שהחזקה בהם הועברה למדינה מבלי ששולמו לבעלי הקרקע פיצויי ההפקעה. בפסיקתו הפחית העליון את שיעור הפיצויים שתשלם רמ"י לנפקעים, באופן אשר צפוי להשפיע גם על מאות תביעות שעדיין תלויות ועומדות, ובכך לחסוך לרמ"י כמיליארד שקלים של פיצויי הפקעה.

בלב המחלוקת בין הנפקעים למדינה עמדה השאלה מהו שיעור דמי החכירה השנתיים שלו היו זכאים הנפקעים מכוח פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור),1943. עמדת התובעים הייתה שיש לחשב את דמי החכירה האבודים מדי שנה על בסיס של 6% מהשווי הכולל המתעדכן של המקרקעין המופקעים בכל שנה מאז ההפקעה, וזאת ללא הבחנה בין הדונם הראשון, שאותו התכנית ייעדה בין היתר למגורים, לבין יתר השטח שהופקע. עמדה זו התקבלה גם על ידי בתי המשפט המחוזיים, אשר פסקו שוב ושוב פיצויי הפקעה לפי דמי חכירה בשיעור של 6%.  עמדת המדינה השתנתה לאורך השנים, אך בהליך הנוכחי הציעה המדינה נוסחה לפיה יש לחשב את דמי החכירה האבודים מדי שנה על בסיס של 2.5% מהשווי המתעדכן של הדונם הראשון, בתוספת 1.5% מהשווי המתעדכן של יתר החלקה.

מנהל רשות מקרקעי ישראל , ינקי קוינט. צילום יוסי אלטרמן

על פסק דינו של השופט עופר גרוסקופף, בהסכמת הנשיאה אסתר חיות והשופט יצחק עמית, ככל שמדובר בדונם הראשון שבו ניתן לעשות שימוש גם למגורים, הרי שנקודת המוצא לקביעת דמי החכירה האבודים היא מדיניות רשות מקרקעי ישראל בעבר ובהווה לפיה את דמי החכירה בגין מקרקעין עירוניים יש להעריך על בסיס של 5% משווי המקרקעין. לעומת זאת, ביחס ליתר החלקה נפסק כי יש לחשב את דמי החכירה האבודים על בסיס של 3.25% מהשווי הכולל המתעדכן של המקרקעין המופקעים.

שיעור פיצוי זה הוסבר על ידי בית המשפט בכך שלא ניתן להגיע לקביעה מדויקת של שיעור דמי החכירה האבודים בשל מחסור בנתונים ביחס לעסקאות השוואה, ונוכח קביעת בית המשפט כי שיעור התשואה המשקף את דמי החכירה האבודים ביתרת החלקה הוא נמוך משמעותית משיעור התשואה המשקף את דמי החכירה האבודים בדונם הראשון. עוד נפסק כי המועד שעד אליו ייפסקו דמי חכירה האבודים יהיה מועד הגשת התביעה ביחס לכל תיק ותיק, וממועד זה ועד למועד התשלום ייפסקו הפרשי ריבית והצמדה. לפסק הדין החלקי השלכה על מאות הליכים נוספים התלויים ועומדים בבתי המשפט המחוזיים.