הכפר יהפוך לעיר? סערה בעקבות יוזמת מינהל התכנון להרחיב את היקפי הבנייה במרחב הכפרי

מינהל התכנון מקדם מהלך שנועד להרחיב את היקפי הבנייה במרחב הכפרי. כך עולה ממצגת שהציג המינהל בוועדת העורכים שנערכה בחודש מאי. עיקרי המתווה הם הגדלת הצפיפות והסרת הגבלות הבנייה במרחב, כך שתתאפשר בנייה של מאות אלפי דירות חדשות בשטחי הקיבוצים והמושבים.

כיום מוגבלת הבנייה בהתאם למכסה מוגדרת של יחידות דיור לכל יישוב, וערכי צפיפות קבועים ואחידים. המכסות לכל ישוב וישוב מוגדרות בלוח 2 של תוכנית המתאר הארצית ( תמ"א 35 ). המתווה החדש המוצע על ידי מינהל התכנון מציע לבטל את מכסות הבנייה המוגדרות כך שתתאפשר הרחבה של הבנייה והגדלת הצפיפות.

על פי התוכנית, המרחב הכפרי יחולק לשלושה: יישובים קטנים של עד 1,800 תושבים, יישובים בינוניים של 1,800–3,500 תושבים ויישובים גדולים של 3,500–5,000 תושבים. ביישובים הקטנים, המהווים את רוב המרחב הכפרי, תיקבע הצפיפות המותרת עד 5 עד 7 יחידות דיור לדונם במרכז הארץ ובמחוז ירושלים, 4 עד 6 יחידות לדונם בפריפריה הקרובה הכוללת את מחוז חיפה ואת נפת אשקלון במחוז הדרום, ועל 3 עד 4 יחידות דיור בפריפריה הרחוקה הכוללת את מחוזות הצפון והדרום (למעט נפת אשקלון). ביישובים גדולים תיקבע הצפיפות המותרת על 8 עד 10 יחידות דיור לדונם במרכז הארץ, עד 6 עד 8 בפריפריה הקרובה ועל 4 עד 6 ברחוקה.

כיום, לשם השוואה, מאפשרת תמ"א 35 בכלל היישובים הכפריים רמת צפיפות של 1.5 עד 4 יחידות דיור לדונם בלבד. כמו כן, כדי לחזק רב־דוריות ומגוון במרחב הכפרי, יחייב המתווה הקצאה של 30% מתוך כלל הבנייה החדשה לדירות קטנות יחסית למרחב הכפרי, בשטח של כ–105 מ״ר.

אסף זנזורי, החברה להגנת הטבע: "התוכנית החדשה תוביל לפרבור, לעוד תשתיות וכבישים במקום לחזק את הערים הקיימות. מה יקרה לעיריית קריית שמונה כשיתחזקו היישובים סביבה? האוכלוסייה החזקה תברח ליישובים האלה. אלו ערים שצריכות להתחזק, לקבל תשומות של תחבורה ציבורית ותעסוקה. תוספת קטנה בכל יישוב כפרי לא תפתור את משבר הדיור, אלא תאפשר דיור יוקרתי לבעלי מעמד מסוים ותפגע בערים הקיימות, זה מה שהכי מדאיג אותנו"

לצד הגדלת הצפיפות, יקבע המתווה גם מכסות בנייה חדשות למושבים ולקיבוצים, גם הן בהתאם לחלוקה הגיאוגרפית. מכסות אלה טרם נקבעו והן צפויות להגיע לאישור ועדת המשנה לנושאים עקרוניים (הוולנת״ע) בשבועות הקרובים. לאחר מכן הן יגיעו לאישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

לטענת מינהל התכנון , תשריט המרקמים הקיים אינו משקף את המציאות התכנונית ואת מגמות הפיתוח, ןאין הבדל בין מגמות הפיתוח בישובים העירוניים הכלולים במרקם העירוני לבין מגמות הפיתוח בישובים המיוחדים המצויים מחוץ למרקמים העירוניים. יישובים כפריים והמרחב הסובב אותם מושפעים ממגמות הפיתוח של היישובים העירוניים והיישובים המיוחדים. לאור זאת שמדרג הישובים בתמ"א 35 אינו ברור, המרחב הכפרי מצוי בסכנת היעלמות; ויש צורך במענה מיידי לרב-דוריות ביישובים הכפריים.

"התיקון מעודד פרבור תוך התבססות על רכב פרטי"

התוכנית החדשה יוצרת חששות בקרב הגופים הירוקים, בהם המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים. בנייר עמדה שפרסמו, כתבו כי "תיקון זה צריך לבוא תוך שימת דגש על כך כי מרחב זה (הכפרי, דנ"ק) אינו טומן בתוכו את עתיד עתודות הקרקע לפיתוח של מדינת ישראל וכי כובד המשקל של יחידות הדיור לפיתוח של מדינת ישראל נמצא ביישובים העירוניים. לאור זאת, אנו קוראים לשים דגש על הוראת המועצה הארצית לעריכת התמ"א כי מירב הפיתוח של יחידות הדיור החדשות יתבסס על היישובים העירוניים, וכי יש להמשיך ולתעדף את ההתבססות על התחדשות העירונית תוך שמירה וחיזוק אופיים הכפרי של הישובים והמרחב.

"כמו כן, אנו חושבים כי נדרשת עבודה יותר פרטנית לטיפול במגזר הכפרי על כל המרכיבים שלו לא רק בטבלאות המתייחסות למספרי התושבים… אנו רואים כי קיימים עודפים משמעותיים לא ממומשים של יחידות דיור במגזר הכפרי המאפשרים הכפלה של האוכלוסייה הקיימת ללא צורך בשינוי התמ"א לעניין תוספת אוכלוסייה ביישובים הכפריים. לכן, לעמדתנו אין צורך בשינוי התמ"א לעניין תוספת אוכלוסייה מעבר למאושר בה כיום, אלא תפקידה של תיקון התמ"א הוא להבטיח את השמירה על המרחב הכפרי ככפרי ובכלל זה: להבטיח ניצול מיטבי של השטחים במרחב הכפרי המותרים לפיתוח; להבטיח שמירה על האופי במרחב הכפרי; לשמור על אופיים החקלאי של היישובים החקלאיים; להבטיח כי הפיתוח המתאפשר כבר היום יאפשר תמהיל אוכלוסייה רב דורי ובכלל זה רה-תכנון של תוכניות מאושרות; לקבוע כי יישובים כפריים שכבר אינם כפריים באופיים, ובסמיכות גדולה למרחב עירוני, ייכללו במרחב העירוני".

עוד טוענים הארגונים כי "התיקון מעודד פרבור תוך התבססות על רכב פרטי, פריסה של תשתיות וזאת אל מול הדרך הנכונה של פיתוח קומפקטי המתבסס על מרחבי מגורים עירוניים המעודדים הליכתיות והתבססות על תחבורה ציבורית. התיקון צריך לשים דגש על החשיבות בשמירת מרחבים פתוחים נרחבים ורציפים הקיימים היום בעיקר במרחב הכפרי לצורך התמודדות עם ההשפעות של שינויי אקלים ושמירה על חסינות המערכות האקולוגיות… בפריפריה יש לדון טרם קבלת החלטות יחד עם ראשי הערים הרלוונטיות מה המשמעות של ההגדלה של הקיבוצים והמושבים סביבן, דוגמת המרחב סביב קריית שמונה או בית שאן. סוגיה חברתית נוספת שלא נבחנה היא המשמעות של ההשלכות להגדלה במצב שבו היא תהפוך את הגרעין החקלאי של הישוב למיעוט שלא יוכל לקיים את החקלאות".

עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים: "כבר בממשלה הקודמת קידמנו את המהלך עם השרה איילת שקד, מתוך הבנה שחלק מהיישובים הגיעו לסף המקסימלי וצריך לאפשר להם את הצמיחה הטבעית. חייבים לפרוץ את תמ"א 35 ולייצר אופק תכנוני וקנייני לאותם יישובים לחזק קהילות. אנחנו עדיין מתעקשים שהגדילה של כל יישוב תהיה מידתית ומאוזנת"

לדברי אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע, "לתמ"א 35 היה היגיון מסוים, להשאיר את היישובים החקלאיים כפריים, ושרוב הפיתוח ילך לערים. יישובים כפריים - צריך לשרת אותם - זה עוד רכבים על הכבישים, זו לא שכונה שאתה בונה על אלף דונם של 20,000 תושבים. מדובר בצמודי קרקע. כל הרעיון של תמ"א 35 היה למסגר את היישוב הכפרי, שצריך להישאר מצומצם.

"אני חושב שגם תושבי הישובים עצמם פחות רוצים את זה מראשי הרשויות. תושב ביישוב כפרי רוצה להישאר כפרי. מצד אחד, יש לך מיזמים פוטו-וולטאים שמסיגים את החלקאות ומצד שני מגדילים את מספר צמודי הקרקע כך מאבדים את המגזר החקלאי לחלוטין. בסוף זה מוביל לפרבור, לעוד תשתיות וכבישים במקום לחזק את הערים הקיימות. מה יקרה לעיריית קריית שמונה כשיתחזקו היישובים סביבה? האוכלוסייה החזקה תברח ליישובים האלה. אלו ערים שצריכות להתחזק, לקבל תשומות של תחבורה ציבורית ותעסוקה. תוספת קטנה בכל יישוב כפרי לא תפתור את משבר הדיור, אלא תאפשר דיור יוקרתי לבעלי מעמד מסוים ותפגע בערים הקיימות, זה מה שהכי מדאיג אותנו".

המושבים: המספרים של מינהל התכנון לא מקובלים עלינו

עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים והתאחדות חקלאי ישראל, דווקא תומך: "כבר בממשלה הקודמת עם השרה איילת שקד קידמנו את המהלך, מתוך הבנה שחלק מהיישובים שהגיעו לסף המקסימלי צריך לאפשר להם את הצמיחה הטבעית. חייבים לפרוץ את תמ"א 35 ולייצר אופק תכנוני וקנייני לאותם יישובים לחזק קהילות. אנחנו עדיין מתעקשים שהגדילה של כל יישוב תהיה מידתית ומאוזנת.

"לגבי הצפיפות אנחנו מבינם שמדיניות התכנון משתנה ונצטרך לצופף יותר את גודל המגרשים ולהתכנס ולעבות את היישובים פנימה ופחות לפרוץ שטחים פותחים. עם זאת, חייבת להיות צפיפות שמתאימה למרחב הכפרי, שתשאיר לו יתרון יחסי על פני העיר ביישובים האסטרטגיים בנגב ובגליל. עם זאת, מספרי מינהל התכנון לא מקובלים עלינו. מבינים שבאזור המרכז הצפיפות הגדולה תהיה גדולה יותר 4 לדונם ובאזורי הפריפריה תישאר 2-3 דונם".

ואילו פורום ה-15 המאגד את הערים העצמאיות, מאיים בפניה לבג"ץ נגד השינויים המתוכננים: "אנו מתנגדים נחרצות להצעת מינהל התכנון להסרת מגבלות הבנייה על המרחב הכפרי, ועצם העובדה שדיון כזה מתקיים באופן חשאי וללא מעורבות של המגזר העירוני בישראל אינה ראויה או סבירה בעליל. אם המינהל יתעקש להמשיך בקו זה לא תהיה לנו ברירה אלא לקחת את העניין לבג״ץ, כפי שעשינו בשנת 2006 ולאחר מכן ב-2008 כאשר רמ״י ניסתה לקדם החלטה בוטה להפשרת הקרקעות החקלאיות לבניית מגורים ובניית מסחר".

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: " משרד החקלאות ופיתוח הכפר תומך בשינוי המנגנון לגידול יישובים כפריים, וסבור כי יש לאפשר ליישובים החקלאיים צמיחה אורגנית, פנימית וחיצונית, על מנת ליצור קהילות מתחדשות ובנות קיימא. לצד זאת, המשרד עומד על כך כי הדבר ייעשה בתחום הבנוי ככל הניתן, תוך צמצום הפגיעה בשטחים החקלאיים, ושמירה על המשך הפעילות החקלאית כסדרה.

" משרד החקלאות רואה חשיבות רבה בכל הנוגע לשמירה על השטחים החקלאיים ופיתוח החקלאות לטובת שמירה על ביטחון המזון של מדינת ישראל. המשרד פועל לצמצום הפגיעה בשטחים החקלאיים עקב תכנון ופיתוח תשתיות, ובתוך כך, שומר שלא תהיינה מגבלות על סוגי הגידולים או על הבינוי החקלאי".