נציג משרד השיכון: "לא יודע כמה דירות חסרות בישראל"

"אני לא יכול להגיד כרגע כמה דירות חסרות בישראל. יש נתונים מ'כמעט לא חסרות דירות' ועד נתונים של מאות אלפים (דירות, ר.ל)". כך אמר אתמול (ב') נציג משרד הבינוי והשיכון בדיון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, כשברקע נמשכות עליות המחירים, בין היתר בגלל הריבית שלא מפסיקה לעלות והמחסור בהיצע. רק בשבוע שעבר הראה מדד מחירי הדירות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי נתוני מרץ-אפריל 2023 מראים כי בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה, עלו מחירי הדירות ב-9.8%.

הוועדה בראשות ח"כ מיקי לוי (יש עתיד),דנה בנושא נתוני התכנון והשיווק של קרקעות למגורים שעלו מהדוח השנתי של מבקר המדינה. ח"כ לוי ניסה להבין מן היושבים בחדר, בהם נציגי הלמ"ס, משרד הבינוי והשיכון , הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, רמ"י ומנהל התכנון, מהו המחסור המצטבר בדירות בישראל נכון לשנת 2023. 

מנהל אגף בכיר בשיווק במשרד הבינוי והשיכון, אריאל רוזנברג, אמר כי "מי שמתעסק עם המחסור המצטבר זה גופים כמו המועצה הלאומית לכלכלה והלמ"ס. אני לא יכול לסמוך את ידי על הנתונים האלה. יש נתונים סותרים, אני לא יכול להגיד כרגע כמה דירות חסרות בישראל. יש נתונים מ'כמעט לא חסרות דירות' ועד נתונים של מאות אלפים. אני לא יכול לדעת. מה שכן אנחנו עושים כמו רמ"י את המירב האפשרי כדי לשווק כמה שיותר יח"ד".

על כך השיב לו ח"כ לוי, "בקיצור אין בשום מקום נתון כמה דירות חסרות  במדינת ישראל, זה מה שאתם אומרים לי. איך מתכננים ומשווקים דירות כשאין למשרד השיכון מידע מה מחסור הדירות בישראל?".

(שאטרסטוק)

ראש תחום בינוי ונדל"ן בלמ"ס, רינת כהן מורנו, אמרה כי "אנחנו מציגים את כמויות גמר הבנייה, ובדרך כלל מרבית הכלכלנים, או קובעי המדיניות שקבעו כמה יח"ד חסרות במשק, לוקחים את גמר הבניה ומצמידים אותו כל שנה לתוספת של משקי הבית בישראל שגם מפורסמת ע"י הלמ"ס, וברגע שיש פער הם צוברים את הפער הזה לאורך השנים. זאת אומרת אם אנחנו רואים תוספת של משקי בית בשנה של 80,000 יח"ד וגמר בנייה של 60,000, אז מכאן מסיקים שיש 20,000 יח"ד חסרות בשנה למדינת ישראל. זו דוגמה אם אני לא טועה לשנת 2021. זו שיטה, ויש כלכלנים שמשיגים עליה, כי איך אתה סופר משקי בית? האם אתה סופר סטודנט כמשק בית עצמאי? התפקיד של הלמ"ס הוא לא להגיד כמה יח"ד חסרות במדינת ישראל אלא לספק את כל הנתונים שקיימים". 

"התכנון הוא לאשר 108 אלף יח"ד מדי שנה" 

בדוח המבקר, שעסק בתכנון ושיווק קרקעות מדינה, ופורסם בחודש מאי האחרון, צוין כי על פי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה, קיים מחסור מצטבר של 189 אלף דירות בשנים 2022-2006, משום שמספר הדירות שנבנו היה קטן מהנדרש לפי צורכי הדיור, וכי נתון זה היה בין הגורמים לעלייה של 208% במדד מחירי הדירות בתקופה זו.

עוד מצא הדוח כי לפי התוכנית האסטרטגית לדיור, בשנים 2040-2017 נדרש תכנון של 2.6 מיליון יח"ד, אך כי חלק מהפעולות שנקבעו לשם מימוש התוכנית הזו לא יושמו, וכן כי תוכניות להגדלת היקפי הבנייה לא יושמו, תוכננו יותר מדי דירות בפריפריה ופחות מדי באזורי הביקוש ורשות מקרקעי ישראל לא עמדה ביעדים שהציבה לעצמה.

ח"כ מיקי לוי אמר בדיון כי "הדוח מצביע על שורה ארוכה של כשלים וחסמים שהביאו אותנו למצב הקשה של מחסור מצטבר ביחידות דיור שהובילה לעלייה האסטרונומית במחירי הדיור. בלי להבין איך הגענו עד הלום אי אפשר לפתור את הבעיות. חלק מהנתונים שהעלה המבקר מעוררים חשש גדול לא רק מהמצב הקיים אלא גם מהתכנון והביצוע של בנייה עד שנת 2040. ביקשתי להבין כמה דירות חסרות במצטבר ולא התקבלה תשובה ברורה. אז על בסיס מה מתכננים ומשווקים? אני מבקש להבין מדוע הרשויות המקומיות אינן חלק מהדיונים המתכללים במועצה לכלכלה, ועונים לי שרק עכשיו נזכרים להכניס אותם. בעקבות תשובות המבוקרים, בכוונתי לכנס דיון נוסף בפברואר כדי להבין האם ואיך התקדמו בנושא".

"נדרש שת"פ רוחבי כדי להשיג את יעד העל" 

מנהלת אגף בכיר תכנון במשרד הבינוי והשיכון, ורד סולומון ממן, אמרה כי "נושא עצירת מחירי הדיור הוא מורכב ואין לו תשובה אחת. צריכים לייצר יותר גיוון של צורות דיור כמו בעולם. התכנון הוא לאשר 108 אלף יח"ד מדי שנה".

מנהלת שיווק ברמ"י, טלי מורלי, אמרה כי "נדרש שת"פ רוחבי של כלל הגורמים במדינה וברשות המקומית כדי להשיג את יעד העל. יש מספר נימוקים לעלייה בביקוש לדירות: כיום חלק מהמשפחות מתפרקות, עזיבה של בית ההורים בגיל צעיר, נישואין בגיל מאוחר, עליה בכמות האוכלוסייה וכו'. הצרכים משתנים באופן אינדיבידואלי".

מירה סלומון מהמרכז לשלטון מקומי, אמרה כי חייבים לשלב את השלטון המקומי בהחלטות המועצה הלאומית לכלכלה בתכנון הדיור. "אנו עדים לקושי מאוד גדול בתכנון הוליסטי שכולל לא רק את הבנייה של יח"ד אלא גם את הצרכים מסביב. יש ירידה בכמות מוסדות ציבור מ-30 אלף ל-12 אלף, גם קרן הארנונה נוגסת ביכולות ומקשה. אנו רואים שתשתיות לא נבנות. משלב התכנון לשלב הביצוע יש לעבור תחנות ולהשקיע כסף בתשתיות כדי שהתושבים ייהנו מהם".