הכלה טענה שקיבלה במתנה דירה מחמיה, שמצדו טען שאין הסכם כתוב. מה קבע בית המשפט?

עסקת מתנה במקרקעין היא למעשה מכר ללא תמורה כלשהי. מדובר בעסקה שבה צד מעביר לצד השני את זכויותיו בנכס מסוים, ללא כל תמורה עבור העברת הזכויות בנכס למקבל המתנה. דרישתו הבסיסית ביותר של המחוקק ביחס לכל עסקת מקרקעין, היא כי זו תיעשה בכתב. הדרישה אף דומה ביחס לעסקת מתנה. ועל הצד הטוען לכך לעמוד ברף הוכחה גבוה. 

במאמר זה, נסקור את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה באשר להתקיימותה של עסקת מתנה, כשהצד הטוען לה לא תמך את טענותיו בהוכחות ממשיות לקיומה של העסקה. 

נסיבות המקרה: 

ענייננו בשתי תביעות. האחת, תביעה לפינוי מושכר שהוגשה על ידי חם נגד כלתו לשעבר, והשנייה למתן פס״ד הצהרתי, שהוגשה על ידי הכלה נגד התובע, רעייתו ובנם, הוא בעלה לשעבר.

במוקד שני ההליכים הללו עומדת דירה הרשומה על שם התובע. בין התובע לבין בנו וכלתו נחתם הסכם שכירות בלתי מוגנת על דירה שבבעלותו לתקופה של חמש שנים (כולל אופציות),כאשר דמי השכירות הועמדו על 100 שקלים לחודש (ולא שולמו בפועל).

לאחר מספר שנים יחסיהם של בני הזוג (הבן והכלה) עלו על שרטון והם החליטו להתגרש. למרות הגירושין, הכלה נשארה להתגורר בדירה עם ילדיה הקטינים, וטענה לבעלות במחצית מהזכויות בדירה של החם. 

התביעה לפינוי מושכר: 

לטענת התובע, הכלה מחזיקה בדירה שלא כדין, ללא הסכם שכירות תקף, ואף מבלי ששילמה דמי שכירות ראויים עבור המגורים בדירה. ולפיכך, יש להורות על סילוק ידה מהדירה. 

לטענת הכלה, מדובר בדירה שנרכשה כמתנה עבור הבן והכלה והדירה נרשמה על שם התובע משיקולי מס. זאת לאור חששו של התובע לרשום את הדירה על שמם, עקב התמכרותו של הבן לסמים והימורים. לדבריה, התובע דאג להצהיר בכל הזדמנות כי הדירה שייכת לבני הזוג, וניתנה על ידו במתנה. עוד לטענתה, מדובר בסכסוך משפחתי תלוי ועומד בפני בית הדין הרבני והתובע לוקח צד בהליך הגירושין, ומנסה להזיק לה ולזרוק אותה ואת ילדיה לרחוב. מה גם שהבן אינו נושא במזונות ילדיו הקטינים. ומאחר שהחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט 1959 - מטיל אחריות על הורי האדם החייב במזונות, אזי יש לה זכות להיפרע מהתובע.

לטענת הכלה, הדירה התקבלה עבורה ועבור הבן עוד לפני חתונתם. הבן והכלה אף העבירו סך של 119,000 שקל לטובת בניית הדירה, והדירה הושבחה על ידיה, בהתבסס על חוזה בעל פה שנכרת בין הצדדים, בדבר בעלותה במחצית הזכויות בדירה. לטענתה, החם ורעייתו הצהירו בכל הזדמנות, כי מדובר בהעברה ללא תמורה, אך ההצהרה הנ"ל לא נתמכה בכתב

ולכן מבוקש שלא לפנותה מהדירה, עד לבירור המחלוקת בין בני הזוג. זאת ועוד, הסכם השכירות הינו פיקטיבי, ונחתם בעצת התובע, על מנת שילדיהם הקטינים של בני הזוג יירשמו במוסדות חינוך הסמוכים לדירה. ומשיחסי הצדדים עלו על שרטון החליט התובע לנקום בה, תוך סילוקה מהדירה, ומבלי להתחשב בכך שהדירה מהווה את מרכז החיים של נכדיו וקורת הגג היחידה שלהם. לטענתה, מדובר בהפרת הסכם המזכה אותה בפיצוי בהתאם לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה),תשל"א 1970- ולו הייתה יודעת, כי התובע יבטל את המתנה, הייתה רוכשת דירה אחרת בתחילת נישואיה, כאשר מחירי הנדל"ן היו סבירים, או מתעקשת כי הדירה תירשם על שמה. 

התביעה לפס"ד הצהרתי: 

לטענת הכלה, הדירה התקבלה עבורה ועבור הבן עוד לפני חתונתם. הבן והכלה אף העבירו סך של 119,000 שקל לטובת בניית הדירה, והדירה הושבחה על ידיה, בהתבסס על חוזה בעל פה שנכרת בין הצדדים, בדבר בעלותה במחצית הזכויות בדירה. לטענתה, החם ורעייתו הצהירו בכל הזדמנות, כי מדובר בהעברה ללא תמורה, אך ההצהרה הנ"ל לא נתמכה בכתב. וכשמדובר בהורים, נראה כי דרישת הכתב אינה מנחה אותם במעשיהם הנדיבים. בפרט לאור החשש לרשום את הדירה על שם בני הזוג, לאור התמכרותו של הבן לסמים והימורים, והחשש שמא יפסידו את הדירה בגין כך. 

מנגד טוענים האב ובנו, כי טענותיה של הכלה עומדות בסתירה מוחלטת לטענותיה בתביעה לפינוי המושכר ולעמדתה בפני בית הדין הרבני. לדבריהם, החם רכש את הדירה כשבנו היה בן 14 ולא עבור בני הזוג, כשם שטענה הכלה. 

לאחר מכן זנחה הכלה טענה זו והעלתה טענה חדשה לפיה הדירה ניתנה לה ולבן במתנה בטרם הנישואין ולא נרכשה עבורם. לטענת האב ובנו, מדובר בטענה שקרית הנוגדת את השכל הישר, שהרי אף בר דעת לא ייתן דירה במתנה לבני זוג בטרם נישאו, שעה שעתידם לוט בערפל. וממילא טענותיה של הכלה בדבר הסכם בעל פה נוגדות את דרישת הכתב במקרים של התחייבות למתן מתנה, לא כל שכן דירת מגורים. עוד לטענתם, הכלה שיקרה בעניין העברת הסך של 119,000 שקל לטובת בניית הדירה. לטענתה התשלום בוצע בשנת ,2014 בעוד שהמשכנתה נלקחה ב-2017. 

החלטה: 

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את תביעת החם ודחה את תביעת הכלה. בית המשפט קבע כי הדירה רשומה בלשכת רישום המקרקעין על שם החם בלבד, והכלה לא עמדה בנטל המוגבר החל על מי שטוען נגד הרישום המופיע במרשם המקרקעין, ולא הוכיחה את הטענה בדבר קבלת הדירה במתנה.

בית המשפט דחה את טענת הכלה לפיה יש ליישם בענייננו את "הלכת קלמר", על פיה במקרים מיוחדים עולה "זעקת ההגינות" המצדיקה ויתור על דרישת הכתב. בפרט כאשר מדובר בטענה לעסקת מתנה, שבה יש צורך להבטיח את גמירות דעתו של נותן המתנה, שכן מדובר בחוזה חד צדדי של נותן המתנה. גם הטענה ששילמה כספים לטובת בניית הדירה, אינה עולה בקנה אחד עם עסקת המתנה, שאמורה להיות ללא תמורה

 

במקרה דנן, קיימת דרישת כתב כפולה, הן מכוח חוק המקרקעין והן מכוח חוק המתנה, כאשר מדובר בשתי דרישות כתב מהותיות. לא זו בלבד שהכלה לא הציגה מסמכים בכתב התומכים בטענת המתנה, אלא שהחם הציג מסמך בכתב הסותר את טענת המתנה, בדמות הסכם שכירות בינו לבין בנו וכלתו, לפיו כל התחייבות קודמת שנעשתה בין הצדדים בטלה.

בית המשפט דחה את טענת הכלה לפיה יש ליישם בענייננו את "הלכת קלמר", על פיה במקרים מיוחדים עולה "זעקת ההגינות" המצדיקה ויתור על דרישת הכתב. בפרט כאשר מדובר בטענה לעסקת מתנה, שבה יש צורך להבטיח את גמירות דעתו של נותן המתנה, שכן מדובר בחוזה חד צדדי של נותן המתנה. גם הטענה ששילמה כספים לטובת בניית הדירה, אינה עולה בקנה אחד עם עסקת המתנה, שאמורה להיות ללא תמורה. 

באשר לטענה לפיה ההסכם פיקטיבי ונועד לצורך רישום הילדים למוסדות חינוך בסמוך לדירה, הוכח שהכלה היא זו שביקשה מהחם להכין הסכם שכירות לצורך רישום הילדה לגן עירייה, והאחרון ביקש מאחיו, שהינו עו״ד, להכין עבורם את ההסכם. 

עוד נקבע כי הכלה שינתה את גרסתה מספר פעמים לאורך ההליך. תחילה, טענה כי החם רכש את הדירה עבור בני הזוג לרגל נישואיהם, ובהמשך נטען כי קיבלו את הדירה במתנה. גם בעניין נותן המתנה שינתה הכלה את טענותיה. תחילה, טענה כי רעייתו של החם איננה רלוונטית לתביעה, אולם לאחר מכן טענה שקיבלה את הדירה גם ממנה. זאת ועוד, הסעדים שהתבקשו בתביעה לפינוי מושכר היו פיצוי כספי בגין הסתמכות, ובהמשך דרשה לקבל מחצית מהזכויות בדירה. מה גם שהכלה לא הוכיחה תרומה ממשית לדירה המצדיקה פיצוי כלשהו. הסכום היחיד שהועבר על ידה היה כ- 60,000 שקלים, ברם לא הוכח כי תשלום זה בוצע כנגד מתן זכויות בדירה או לצורך השקעה בדירה. כל זאת ועוד הובילו לכך שתביעתו של החם התקבלה ותביעת הכלה נדחתה. 

(תמש (פ"ת) 34483-10-21 י.נ נ' פ.נ). 

(עריכה: עו"ד סיגל מיכאלי בסיועו של יוסף מינץ)