"מתווה האוצר גרוע, המדינה אולי תעניק הטבות מינימליות אך בעתיד תעלה מסים"

"צריך להבין שאין הבדל בין אתר בנייה לבין רמי לוי ושופרסל שמעסיקים ערבים או בתי חולים. אתר הבנייה יודע לעבוד עם כולם, ובכל מקרה אין היום עובדים שמגיעים מהרשות הפלסטינית או מעזה. אמירות של חלק מהרשויות המקומיות שערבים ישראלים לא יכולים לעבוד באתרים מטופלים על ידינו במלוא החומרה". כך אמר היום (ה') סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויו"ר ועדת ההתחדשות העירונית בה, עמית גוטליב, בדיון מקצועי שערך ב" מרכז הנדל"ן " באופן מקוון בנושא המשבר בענף הבנייה בזמן חירום. עוד השתתפו בדיון סמנכ"לית יזמות ובנייה בהתאחדות, ניצן פלדמן ומנכ"ל ובעלי מרכז הנדל"ן דן קצ'נובסקי.

לצפייה במפגש:

לדברי גוטליב, המשמש גם כסמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי בקרינסקי-גוטליב, "אם מישהו חושב שאנחנו נהנים שהאתר סגור, אם מישהו מהענף חולם שבתקופה כזו, כשהמדינה מוציאה מיליארדים על הביטחון, שיהיה לה מספיק כסף לתת לו על זה שהאתר שלו סגור - הוא לא מבין את האירוע. המדינה אולי תיתן הטבות מינימליות אך בעתיד צפויה העלאת מיסים. בזמן שהמדינה עסוקה בלקחת כל שקל מכל משרד אין לה אפשרות לעזור".

לצפייה במצגת של התאחדות הקבלנים מתוך הדיון לחצו כאן
לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) לחצו כאן
למכתב המלא של מנהל התכנון ליושבי ראש הוועדות המקומיות לחצו כאן 

בדיון נערכה סקירה מעמיקה של הבעיות המיידיות מהן סובל הענף, ההשפעה שלהן על עתיד הבנייה בישראל, והמהלכים שנעשים על מנת לסייע להחזיר את ענף הנדל"ן לתפקוד, גם אם רק חלקי. לדברי גוטליב, עיתוי המלחמה תפס את ענף הבנייה בעיצומה של תקופה מורכבת מלכתחילה. "ב-4 חודשים האחרונים הרשויות המקומיות עבדו בהילוך ראשון או שני, כי הם היו בבחירות וניהלו קמפיין ומשרד הפנים ביקש לא להעלות תוכניות גדולות. ההחלטה של הכנסת לדחות את הבחירות המקומיות בעוד 3 חודשים תגרום למצב שכמעט שנה שלמה תהיה שנת תכנון אבודה. אנחנו צופים ירידה דרמטית עוד יותר בהתחלות הבנייה ממה שצפינו ואת המשמעויות אתם בטח מבינים".

גוטליב: "ב-4 חודשים האחרונים הרשויות המקומיות עבדו בהילוך ראשון או שני, כי הם היו במערכת בחירות והתבקשו ע"י משרד הפנים לא לקדם תוכניות גדולות. ההחלטה של הכנסת לדחות את הבחירות המקומיות בעוד 3 חודשים תגרום למצב שכמעט שנה שלמה תהיה שנת תכנון אבודה. אנחנו צופים ירידה דרמטית בהתחלות הבנייה"

לדבריו, "כבר ב-8 לאוקטובר פתחנו חמ"לים איפה שיכולנו. במקביל, הגענו עם פיקוד העורף למתווה שלא היה כאן מעולם, שאפשר את פתיחת אתרי הבנייה תחת הנחיות מדויקות. הגשנו עתירה יחד עם כמה חברות מובילות על פתיחת האתרים, ובמקביל כל אחד מאיתנו ניסה בכל הכלים שהיו לו לדבר עם ראש העירייה שמולה הוא עובד. חלק מהם שיתפו יותר פעולה וחלק פחות, אבל אפשר להבין את זה. אנשים לקחו את זה מאוד קשה".

"המהנדס הערבי הגיע לאתר והפקח אמר לו לצאת"

על מצוקת העובדים בענף אמר גוטליב כי "עד לפני המלחמה היו בענף הבנייה 85,000 עובדים מיהודה ושומרון, ועוד 20,000 עובדים מעזה. זה לעומת 15,000 עובדים זרים. אנחנו במצב היום ש-3,000 זרים עזבו את המדינה, המון תאילנדים נרצחו. אין גם הבדל בין עובדי גננות או פיתוח שעובדים בערים. גם בצהרונים יש עובדות ערביות ישראליות וזכותן לעבוד פה וצריך לתת להן את הכבוד הראוי. אנחנו צריכים לנסות לשמור על חיים נורמליים בישראל ויש לא מעט עובדים ערבים שמפחדים ולא באים לעבודה. אנחנו מקווים שהשגרה תחזור קצת לשפיות. ערבים ישראליים עבדו בעיקר בדרום ובצפון, כמעט לא כקבוצות במרכז הארץ. במרכז לרוב העובדים הערבים שימשו כדרג מנהל ולא בדרג פועל. לי יש מהנדס ערבי מהטכניון שהגיע לאתר בנייה ופקח אמר לו לצאת. זה לא יקרה. אנחנו חיים איתם וצריך לשמור על שגרת חיים".

לדבריו התאחדות הקבלנים פועלת להגדלה משמעותית של כמות הזרים. "דיברנו עם כל הגורמים. הצעת ממשלה כזו צריכה להתקבל פה אחד. בלי הערות. דווקא משרד הפנים מתנגד והדבר הזה נדחה לשבוע הבא. אבל בכנסת יש הסכמה מקיר לקיר שצריך להגדיל את העובדים הזרים וזה יגיע ביום ראשון להחלטת ממשלה. לקחנו את כל רשימות העובדים שעבדו פה 5 שנים ונגמרו להם הוויזות, או אנשים שנמצאים כאן והוויזה שלהם עומדת להיגמר, ואנחנו נעשה הכל להביא אותם כי הם מכירים את מה שקורה פה. במקביל אנחנו מנסים לייצר הסכם עם הודו וזה נמצא בעבודה מתקדמת של משרד החוץ ואנחנו מקווים שזה ייחתם במהירה. כרגע רוב העבודה היא מסין וממולדובה ומאנשים שעבדו בישראל ומנסים להביא אותם חזרה. זה גם חלק מהצעת הממשלה".

פרויקט תמ''א 38 בראשל''צ. ''נצטרך להמשיך לחיות יחד אחרי המלחמה'' (שאטרסטוק)

היתרון בהעסקת עובדים זרים בתחום בנייה, לפי גוטליב, היא בין היתר העובדה שהתפוקה שלהם גבוהה ב-40% . "אין להם סגרים וחתונות, וחגים ערבים. התפוקה של עובדים זרים תעזור לנו להניע בחזרה את הענף. עם זאת, 40% מתשומות הבניה זה כוח אדם. ראיתי כבר דוגמאות של קבלנים שהתאגידים שלהם אומרים להם שלמרות שילמו X  לשעה לפועל עד עכשיו, היום מבקשים מהם 40% יותר. זה בטיפול, ויוטלו קנסות. אבל בוודאי שעובד זר המחיר שלו הוא פי 3 מעובד פלסטיני".

"האוצר הציע מתווה גרוע"

גוטליב התייחס למערכת הבנקאית ואמר כי ראשי הבנקים מבינים את האירוע ופועלים בגמישות: "יש להם פתרונות לדחיית אשראי, ערבויות חוק מכר. כל מי שיש לו הלוואה יכול לדחות את הריבית ב-3 חודשים קדימה. הבנקים יצטרכו לתת פתרונות נוספים וגם על זה אנחנו עובדים".

על מתווה האוצר לעסקים אמר כי "האוצר הציע מתווה גרוע לטעמנו. הוא לא פותר את בעיית השכירים. חל"ת גורם לניתוק העובד מהמעסיק ואנחנו רוצים לשמור על העובדים ואנחנו לא רוצים לפטר אותם. צריך לזכור שחלק מהעובדים לא יכולים לבוא לעבוד כי יש להם ילדים בלי מסגרת, חלקם הגדול במילואים. מודל החלת יצר אבטלה מאוד גדולה. הרבה כסף שחור היה בתקופה הזו והמדינה לא רוצה ללכת על זה. לכולנו יש לקוחות שיצטרכו לשלם עכשיו גם משכנתה, גם ריביות, גם שכר דירה. פונים אלי אנשים מבוגרים שצריכים לפנות את הבתים שלהם אחרי מכרו את הדירה, ואין להם לאן ללכת. רגשות זה הדבר היחידי שיפתח את האתרים".

"בנוסף, למי שיש אתר בניה שעכשיו צריך לשלם לקבלן עוד מיליונים על עיכובים יש פה כספים גדולים שצריך לקחת בחשבון. יש לנו גם בעיה שזה ענף שמקבל שוטף פלוס 30 ו-60, זה מורכב. לכן המנגנון של האוצר אולי מתאים למי שיש מסגריה או משהו כזה אבל בטח לא מתאים לענף הבניה".

פלדמן: "נכון להיום מרבית הרשויות המקומיות פתחו את אתרי הבנייה. יש כמה רשויות שבהן עדיין סגור כמו רמת גן, בת ים, גבעת שמואל ועוד. אנחנו מנסים לייצר מתווה משותף שירגיע אותן. להערכתנו יש היום 30-40 אלף דירות שהן לקראת טופס 4 ויכולות לצאת לשוק במהירות. 10,000 יכולות להגיע למפונים"

גוטליב חושב שיש ללכת דווקא עם מתווה שר הכלכלה, ניר ברקת, שלדבריו מבין את האירוע קצת יותר ממשרד האוצר. "המטרה בתקופה הזו היא לא להתעשר, עדיין המתווה יהיה פחות טוב מאם היינו עובדים. המטרה היא שנוכל לצוף מעל המים. לשלם את ההוצאות המינימליות, להחזיק את העובדים. אבל אם מישהו חושב שאנחנו נהנים שהאתר סגור, אם מישהו מהענף חולם שבתקופה כזו, כשהמדינה מוציאה מיליארדים על הביטחון, שיהיה לה מספיק כסף לתת לו על זה שהאתר שלו סגור - הוא לא מבין את האירוע. המדינה אולי תיתן הטבות מינימליות ובעתיד תהיה העלאת מיסים. בזמן שהמדינה עסוקה בלקחת כל שקל מכל משרד אין לה אפשרות לעזור".

גוטליב צופה עליית דרמטית בעלויות הבניה, ועליה דרמטית במחירים.  "נצטרך להקים הכל מחדש בעוטף. תהיה פה אוכלוסייה רבה, גם מאשקלון ושדרות שיצטרכו לגור בערי המרכז ולתפוס מלאי דירות שגם ככה חסר. נכנסו למלחמה הזו בתקופה הכי רעה של הענף. ריביות גבוהות, ירידה דרמטית בהתחלות הבניה. תהיה פה דרמה אמיתית אחרי המלחמה כי לא יהיה מה לבנות".

מנסים להגיע למתווה עם עיריות סרבניות

סמנכ"לית ומנהלת אגף יזמות ובנייה בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, ניצן פלדמן, אמרה כי נעשתה הרבה עבודה מול הרשויות המקומיות. "נכון להיום מרבית הרשויות המקומיות פתחו את אתרי הבנייה. יש כמה רשויות שבהן עדיין סגור כמו רמת גן, בת ים, גבעת שמואל ועוד. אנחנו מנסים לייצר מתווה משותף שירגיע אותן".

עוד אמרה כי "להערכתנו יש היום 30-40 אלף דירות שהן לקראת טופס 4 ויכולות לצאת לשוק במהירות. 10,000 יכולות להגיע למפונים. זה משהו שהסברנו למנהל התכנון והם הבינו. הם הוציאו הנחיות שקוראות לרשויות להבין את גודל השעה אבל לצערי הרב זו רק בקשה כי אין להם סמכות על רשויות מקומיות".

לדבריה, כבר היום החוק מאפשר לרשויות המקומיות לשחרר בתנאים את תעודת הגמר. "זה אינטרס לאומי. אנחנו הצענו מתווה גם למדינה שיאושרו רק הדברים הדחופים כמו חשמל, כיבוי אש וחוץ מזה תנו לרוץ. במקביל, כיום חסרים 100,000 עובדים בעבודות הרטובות. יש גם מנהלי עבודה שחסרים. יש אתרים שאי אפשר לעבוד בהם בגלל הנחיות פיקוד העורף והעובדה שיש שם לחימה. פנינו גם למשרד השיכון וברגע שנבין לכמה זמן זה יימשך נדע איך לפעול".