היורש חיכה עשור עד שביקש לרשום את המגרש על שמו, וגילה שההמתנה עלתה לו ביוקר
המחוזי נתן פס"ד בתביעה שהגיש יורש מגרש בחולון שגילה כי המגרש נרשם במרמה ע"ש אחרים נגד העו"ד שחתם על צו הירושה המזויף ונגד הטאבו, ובה הטיל 70% מהאחריות על העו"ד ו-30% על היורש עצמו בשל "אשם תורם". מומחה: "יורשים, מהרו לרשום את הזכות על שמכם"
בית המשפט המחוזי בתל אביב (שאטרסטוק)
יורש שקיבל צו ירושה ולא רשם את הנכס על שמו, גילה לאחר כמה שנים, כשביקש לבצע את הרישום, כי הנכס נרשם בהונאה על ידי מישהו אחר. הוא תבע את לשכת רישום המקרקעין בחולון ואת עורך הדין שטיפל במקרה. בית המשפט המחוזי בתל אביב זיכה בסוף החודש שעבר את לשכת רישום המקרקעין אבל קבע כי האחריות תתחלק בין עורך הדין שחתם על צו הירושה המזויף (70%) ליורש (30%) והזהיר את הציבור לרשום את הנכס כבר בעת קבלת צו הירושה.
פסק הדין של השופטים שאול שוחט, נפתלי שילה וסיגל רסלר-זכאי, עסק בשלושה ערעורים על פסק הדין של בית משפט השלום מספטמבר 22 בגין תביעה שהגיש היורש על מעשה התרמית.
לפסק הדין המלא של בית המשפט המחוזי
אמו של היורש נפטרה ב-2005, ועזבונה כלל מגרש בחולון. ב-2006 רשם הירושות הוציא צו, ולפיו בנה הוא היורש היחיד לנכס. עשור לאחר מכן רצה היורש לרשום את הנכס על שמו ולהעבירו לבנותיו. אלא שאז התברר לו כי ב-2011 מישהו אחר כבר רשם את הנכס על שמו ואף מכר אותו לצד ג', ומכאן כבר נמכר הנכס כמה פעמים נוספות.
ב-2019 הגיש היורש המקורי את התביעה לבית משפט השלום על סך 1.97 מיליון שקל בגין שווי הנכס כפי שהוערך על ידי שמאי ועל עוגמת נפש. התביעה הוגשה נגד היורש המתחזה לכאורה, נגד לשכת רישום המקרקעין ונגד עורך הדין שחתום על צו הירושה המזויף. לאחר שהתברר שמי שביצע את התרמית הוא אדם אחר, ולא מי שצו הירושה נרשם על שמו, נמחק שמו של היורש המזויף מרשימת הנתבעים ונותרו לשכת רישום המקרקעין והעו"ד.
לשכת המקרקעין טענה בפני בית משפט השלום כי חלה התיישנות, כי לא היתה לה דרך לדעת שהמסמכים מזויפים, וכי לא התעורר חשד כיוון שהיורש המקורי לא רשם את הנכס על שמו. עורך הדין טען אף הוא להתיישנות התביעה ולרשלנות היורש המקורי שלא טרח לרשום את צו הירושה לטובתו. עוד טען כי לא הייתה לו כל מעורבות במעשה התרמית, כי מעולם לא פגש את האדם שהנכס נרשם על שמו ולא פעל בשמו לרישום צו הירושה בלשכת רישום המקרקעין. לדבריו הבקשה לרישום הירושה הנחזית להיות חתומה על ידו, חתימתו וחותמתו עליה וכן ייפוי הכוח – כולם מזויפים.
בית משפט השלום דחה את טענת ההתיישנות כיון שדבר הזיוף התגלה לתובע רק ב-2016, כלומר חלפו רק 3 שנים. עוד נקבע, כי לשכת הרישום ועורך הדין לא היו שותפים במודע למעשה התרמית. אך נקבע כי התובע הוכיח ברמה מספקת כי רישום צו הירושה נעשה על ידי עורך הדין או מי מטעמו. לגבי רשות רישום המקרקעין, בית משפט השלום קבע ש"הגם שלא ניתן לקבוע כי אין לפטור את לשכת רישום המקרקעין מאחריות, לכל הפחות היה עליה לבדוק את הצו עם מי שהנפיק אותו", ולכן נהגה ברשלנות. כמו כן קבע ליורש המקורי אשם תורם בשיעור 20% כיוון שלא רשם את הנכס על שמו, ובשיעור על 35% על לשכת רישום המקרקעין ו-45% על עורך הדין.
"לא הוכחה התרשלות מצד לשכת רישום המקרקעין"
כל אחד מהצדדים הגיש ערעור על ההחלטה. עורך הדין טען שכיוון שבית המשפט לא יודע מה הבדיקות שערך, אין לקבוע רשלנות. כמו כן טען שוב שלא היה מעורב בעסקת ההונאה ומעולם לא פגש את המתחזה והיה קורבן לאותה הונאה. הוא ביקש שיוטל 100% אשם תורם ליורש שהיה יכול למנוע את הזיוף.
לשכת רישום המקרקעין טענה כי לא הפרה כל נוהל וכי קביעתו של בית משפט השלום לחקור את הזיוף, היא נוהל שלא קיים ולכן אין רשלנות מצידה. היא דחתה את החלטת השלום וטענה שיש לקבוע אשם תורם גדול יותר ליורש ואחריות גדולה יותר על עורך הדין.
היורש דחה את הטענה שלא היה ניתן להבחין בזיוף. עוד טען שאין להטיל עליו אשם תורם כיוון שבית המשפט קבע שחלה התיישנות. לדבריו בניגוד לטענת הרשות לרישום מקרקעין, באותה תקופה היה בידה כלי מקוון שבעזרתו יכלה לבדוק את הבקשות. המחוזי קבע לגבי רשות רישום המקרקעין כי "לא הוכחה התרשלות מצדה של לשכת רישום המקרקעין, ואין מקור לחיובה לפי כל דין".
ערעורה של רשות הרישום התקבל לחלוטין, ובית המשפט החליט לפטור אותה מאחריות לתרמית. את ערעורו של עורך הדין החליט בית המשפט לקבל באופן חלקי בכל הנוגע לאשם התורם שיש להשית על היורש המקורי, והגדיל את חלקו של היורש לשיעור של 30%. אולם "כפועל יוצא מקבלת ערעור לשכת רישום המקרקעין ו מאחריות והגדלת חלקו, נקבע כי על עורך הדין יש להטיל אחריות בשיעור של 70% מהנזק". עוד קבעו השופטים כי עורך הדין ישלם ליורש את סכום הפיצוי בגין שווי המקרקעין שקבע בבית משפט השלום, כמו גם את ההוצאות ושכ"ט וכדומה, הכל כדי שיעור אחריותו (70%) כלומר בניכוי 30% האשם התורם של היורש.
"יורשים, תמהרו לרשום את הזכות על שמכם"
עו"ד צבי שוב , שותף במשרד שוב ושות' שעוסק במקרקעין, תכנון ובנייה, מנתח את פסק הדין ומסביר כי הנכס נותר רשום על שם מנוחה, וכנראה ניצלו את העובדה שלא נעשו שינויים ברישום זמן רב. השלום חילק את האשמה בין הטאבו (לשכת רישום המקרקעין),עורך הדין, למרות שלא הוכחה כוונה פלילית, והיורש - על אשמה תורמת.
עו''ד צבי שוב , שותף במשרד שוב ושות' (itamar photo)
"בגדול אין חובה חוקית לבצע רישום בכלל, אבל במקומות שהנכס לא נרשם על שם מישהו, לאו דווקא בירושה, אם יש תחרות יש העדפה לראשון אלא אם התרשל וגרם לנזק", מסביר שוב. "הסוגייה העיקרית פה הייתה האחריות שהטיל השלום על הטאבו וכמה היה אשם תורם של היורש. השלום קבע עובדתית שהטאבו נוהל לפי נהלי הטאבו, אבל בעידן של מיילים וטלפונים ואינפורמציה זמינה, גם כשהטאבו לא זיהה פגמים, היה יכול לשלוח מייל לבית דין שטען שזייפו את הצו לקיום צוואה ולגלות שאין צו כזה.
"הטאבו אמר שזו משימה גדולה עליו, הוא לא יכול, אם המסמך על פניו נראה חוקי, לעשות חקירות. הוא פועל לרשום. המחוזי הסכים עם הטענה הזו שהטאבו לא צריך לבצע יותר מהנהלים שלו".
עו"ד שוב התייחס לאשם תורם של 30% שהוטל על היורש. "אמנם לא היית צריך לצפות שיזייפו, אבל אם היית רושם את הצו בזמן, היית יכול להקטין את הנזק. ובאמת יש הרבה מקרים שיורשים משאירים את הנכס על שם המוריש, לפעמים משיקולים של מיסים לא ממהרים לשנות.
"עצתי ליורשים - מהרו לרשום את הזכות על שמכם. ולעקוב, מדי פעם להוציא נסח. יש גם שירות בחלק מלשכות הרישום שבו אתה מקבל התראה על על פעולה רישומית שמתבצעת בנסח שלך. אולי לרשום הערת אזהרה לטובת מישהו, למשל לטובת עורך דין שבלי הסכמה שלו לא ניתן לבצע פעולה רישומית".
על עורך הדין, שעליו הוטלה מרבית האחריות, אומר שוב כי "היה עליו לבדוק ולהבין שמשתמשים בו למשהו לא נכון"
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
תגובות