"לפני 30-40 שנה חיפה הייתה העיר החזקה במדינה. היום כל עיר במרכז עוברת אותה"

כבר שנים רבות שהעיר השלישית בגודלה בישראל מגלמת בתוכה פרדוקס. מצד אחד: שתי אוניברסיטאות - מהן אחת מוסד טכנולוגי מוביל ברמה עולמית, נמל, קו חוף בן מספר קילומטרים, מוזיאונים ומוסדות תרבות, נוף לים כמעט מכל נקודה בעיר ויערות מוריקים במרחק הליכה מהבית. ומצד שני: שנים רבות של מאזן הגירה שלילי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בכל אחת מהשנים 2015-2021 איבדה העיר אלפי תושבים, כאשר ב-2021 לבדה עמד ההפרש בין התושבים הנכנסים ליוצאים על למעלה מ-3,500 איש לטובת היוצאים.

ביטוי למגמה זו ניתן לראות גם בכל אספקט נדל"ני, מהיקפי התחלות הבנייה שנחשבים מצומצמים מאד ביחס לגודל העיר וכן במחירי הנדל"ן אשר נותרים נמוכים וממוקמים הרבה מתחת לממוצע הארצי, עדות לרמות הביקוש הנמוכות.

קשה להבין כיצד עיר עם כל כך הרבה פוטנציאל מראה כאלה ביצועים, אך עם עובדות אי אפשר להתווכח: העיר, שבעבר נחשבה למרכז כלכלי ותרבותי שווה ערך לתל אביב הולכת ודועכת, הצעירים בורחים ממנה לקריות או למרכז הארץ, ולא ברור האם "בירת הצפון" תזכה יום אחד לשאת שוב את התואר הזה בכבוד.

לטענת דוד עציוני, אחד משני המועמדים המובילים לראשות עיריית חיפה, הוא יודע מה צריך לעשות על מנת לשנות את המצב. למרות גילו הצעיר - 40 בלבד (בדיוק מחצית משנותיו של יהב) הוא כבר מחזיק ברקורד תעסוקתי מרשים שכולל בין היתר משרת יועץ בכיר לשר כחלון בתקופת היותו שר האוצר, תקופה שבה מונה לטפל בהשלכות השריפה בכרמל מול עיריית חיפה ומשרדי הממשלה, כהונה בת שנתיים כסגן יו"ר קק"ל, שנתיים כסגן ראש עיר תחת עינת קליש-רותם, ולאחר מכן כהונה בת שנתיים בתפקיד משנה למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון תחת השרים אלקין וגולקנופף. לפני כחצי שנה פרש על מנת להתמודד על ראשות העירייה.

את דרכו החל כעורך דין במשרד קומיסר ושות' העוסק בין היתר בייעוץ משפטי למיזמי בניה ועסקאות מקרקעין, בו משמש גם אביו כעו"ד בכיר. זאת, לאחר לימודי משפטים במכללת נתניה. גם בבחירות הקודמות לראשות העירייה, בשנת 2018, עציוני התמודד. אולם אז הסיר את מועמדותו וחבר לעינת קליש רותם, שניצחה את יהב והדיחה אותו לאחר 15 שנות כהונה. "הבטחנו שינוי, חשבתי שהוא יהיה לטובה, וטעיתי", הוא מודה. "לחיפה יש פוטנציאל שלא ממומש מזה עשרות שנים, ולממש אותו תמיד היה בראש סדר העדיפויות שלי".

חיפה מדשדשת כבר הרבה שנים, ראשי העיר מתחלפים והמצב לא משתנה. איך אתה מסביר את זה?
"חיפה נשארה ב-30 השנים האחרונות באותו גודל, שזה אבסורד. בסוף הסיבה העיקרית היא ראש העירייה, שהוא בעל הכח לשנות את העיר, כמו שסימון אלפסי שינה את יקנעם, מרים פיירברג את נתניה או רוביק דנילוביץ' את באר שבע. אנחנו נפלנו בעשורים האחרונים על שני ראשי עיר חלשים שלא ראו בהגדלת העיר, הרחבת התעסוקה ואזורי התעשייה והשארת הצעירים בתור צורך, ולכן גם לא בנו בתים מתאימים כדי להשאיר אותם בעיר ולא עסקו בהתחדשות העירונית".

''הבטחנו שינוי, וטעיתי''. ראש עיריית חיפה, ד''ר עינת קליש-רותם (עיריית חיפה)

מה תעשה אחרת?
"ראש עירייה טוב צריך קשר טוב לשלטון המרכזי כי משם מגיעים התקציבים הגדולים באמת. הדבר השני שהוא צריך לעשות זה פיתוח עסקי של העיר ובתוך כך כמובן הנדל"ן, שהוא זרוע מאוד חשובה. בנוסף, 100% מההייטק נולד בחיפה, והיום יש לנו פחות מ-10% ממנו. אלו כשלונות של שנים. הרי הטכניון יושב אצלנו. יש לנו את כוח האדם הכי טוב והכי הרבה סטודנטים לנפש, אבל אנחנו לא בונים להם דירות חדשות, ולכן יש בשנים האחרונות נהירה אדירה של חיפאים לטירת הכרמל ולקריות.

"המטרה שלי היא שבתוך 5-10 שנים חיפה תהיה העיר העשירה ביותר בישראל, כמו שהייתה פעם. יש פה יהלום לא מלוטש שבמשך 20 שנה הטמינו באדמה. אנחנו בירת הצפון וגם המדינה רוצה להתייחס אלינו ככה. לכלה מוניציפלית היא כלכלה מעגלית. קודם כל המרכז מתחזק וכך הלאה. קודם כל מרכז תל אביב התחזקה, והיום אנחנו רואים את המחירים ביפו, ובבת ים וחולון ובפתח תקווה. וכמה שחיפה תתחזק כל הצפון יתחזק" 

"חיפה היא עיר של קיום משותף עם אוכלוסייה ערבית מאוד חזקה ואמידה שגם מייחלת לשינוי גדול בנושא הנדל"ן. הצרות של כולנו הן אותן הצרות. המטרה שלי היא שבתוך 5-10 שנים חיפה תהיה העיר העשירה ביותר בישראל, כמו שהיא הייתה פעם. יש פה יהלום לא מלוטש שבמשך 20 שנה הטמינו באדמה. אנחנו בירת הצפון וגם המדינה רוצה להתייחס אלינו ככה. אין היתכנות לצפון בלי שחיפה תהיה חזקה מאוד כלכלית. כלכלה מוניציפלית היא כלכלה מעגלית. קודם כל המרכז מתחזק וכך הלאה. קודם כל מרכז תל אביב התחזקה, והיום אנחנו רואים את המחירים ביפו, ובבת ים וחולון ובפתח תקווה. וכמה שחיפה תתחזק כל הצפון יתחזק".

"אכשיר את מנהרות הכרמל כעיר אוהלים תת קרקעית לחירום" 

אחד הביטויים לצניחה בביקוש הוא מחירי הדירות, שנמוכים משמעותית מאלה של ירושלים ותל אביב, וגם עלייתם בשנים האחרונות היתה מתונה ביחס לשאר הארץ. על פי אתר מדלן , מחירה הממוצע של דירת חדרים 4 חדרים בעיר עומד על כ-1.9 מיליון שקלים לדירה חדשה, וכ-1.5 מיליון שקלים לדירת יד שניה. בשני המקרים מדובר בשווי של פחות ממחצית לעומת תל אביב, ועשרות אחוזים פחות מירושלים.

לדברי עציוני, "חיפה בגרף יורד של שווי נכסים, בגרף יורד של הגירה שלילית, רוב הצעירים עוזבים את העיר וגם אוכלוסייה חזקה עוזבת, והאוכלוסייה שנכנסת היא הרבה יותר חלשה. מדובר בהרבה אוכלוסייה מהכפרים, עולים חדשים וחרדים שהם כולם ממעמד סוציואקונומי יותר חלש וזה בא לידי ביטוי בחולשה הכלכלית של חיפה. 30-40 שנה אחורה חיפה הייתה העיר החזקה במדינה מבחינה כלכלית בזכות התעשייה והנמל. הכל ישב פה, ההייטק הומצא פה. והיום היא מסתכלת איך כמעט כל עיר במרכז עוברת אותה, וזה לא רק בגלל הקרבה לתל אביב".

יכול להיות שהזיהום הוא מה שמרחיק אנשים?
"אולי. אבל אם ככה, איך ניתן להסביר את הגידול של קריית מוצקין, קריית אתא ונשר, שסובלות מאותה הבעיה? אם התיאוריה הזו הייתה נכונה, אז גם שם לא היו גרים. צריך להוציא את המפעלים, והמדינה קבעה שהיא תוציא את המפעלים, וזה צעד נכון. אבל אני לא חושב שזו הסיבה שאנשים לא גרים בחיפה".

''לא חושב שבגלל הזיהום לא באים לגור בעיר''. בתי הזיקוק בחיפה (שאטרסטוק)

איזו סיבה יש לאנשים לעבור לגור בעיר אחרת בקריות?
"בעיקר כי הערים האלה נותנות שירותים יותר טובים לתושבים. נשר משקיעה למשל פי 2 יותר בחינוך מאשר חיפה. יש יותר פעילויות, יותר אירועים, והן גם בנו הרבה מאוד בתים חדשים, כשבחיפה לא נבנות דירות חדשות. נבנתה שכונה וחצי, בלחץ. כשהייתי המשנה למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון , נבחרו 10 ערים למיני פיילוט בתחום ההתחדשות העירונית. במסגרתו הוא נתן כסף לערים שיוציאו היתרים. אבל כמובן שחיפה לא הוציאה כלום.

"אחרי המלחמה ב-2006 לא טרחו למגן בממ"דים ובמקלטים את העיר, למרות שיונה יהב קיבל עבור זה תקציבי עתק, מיליארדים. הכסף הלך בעיקר לכיכרות והופעות, במקום למקלטים ומיגון. אחרי שהתחילה המלחמה ב-7 לאוקטובר, פנה אליי פיקוד העורף, ויחד עם המטה שלי וקק"ל ניקינו ופינינו מאות מקלטים פרטיים בחיפה - העיר היחידה בארץ שזה לא נעשה מול ראש העירייה"

"יש כ-290,000 תושבים בחיפה כשהעיר הייתה אמורה להיות בשלב הזה כבר עם חצי מיליון איש. אנחנו העיר עם פוטנציאל ההתחדשות העירונית הכי גדול בארץ ולדעתי עדיין אין מה להשוות בין חיפה לטירת כרמל, נשר והקריות".

מדברים היום על אפשרות להתרחבות הלחימה מצפון. איך העיר ערוכה למלחמה?
"אחרי המלחמה ב-2006 לא טרחו למגן בממ"דים ובמקלטים את העיר, למרות שיונה יהב קיבל עבור זה תקציבי עתק, מיליארדים, אחרי המלחמה. הכסף הלך בעיקר לכיכרות והופעות, במקום למקלטים ומיגון. אחרי שהתחילה המלחמה ב-7 לאוקטובר, פנה אליי פיקוד העורף, ויחד עם המטה שלי וקק"ל ניקינו ופינינו מאות מקלטים פרטיים בחיפה, שזה משהו שהעירייה אמורה לפקח עליו באופן קבוע. אגב, אנחנו העיר היחידה בארץ שהדבר הזה לא נעשה מול ראש העירייה".

"היום התסריט הכי חמור הוא שחיזבאללה יטווח את חיפה. וזו כבר לא שאלה של האם אלא שאלה של מתי. הקונספציה שאפפה את השלטון שלנו עם מה שקרה ב-7.10, ישנה גם פה בחיפה. יונה יהב ועינת קליש היו שבויים בקונספציה שחיזבאללה מורתע, ולכן לא הכשירו מקלטים או ממ"דים, וגם לא בנו. בנוסף, נבנו פה בתי ספר וגנים בתקופות שלהם ללא ממ"דים ומקלטים. אני מתחייב להכשיר למשל את מנהרות הכרמל לשעת חירום כעיר אוהלים תת קרקעית עם כל המתקנים, נדרוש את זה ממשרד הביטחון. זה מקלט שיכול לשרת 20,000 תושבים, אבל אף אחד לא טרח לתכנן וליישם את זה.

"ראש עירייה טוב צריך קשר טוב לשלטון המרכזי, כי משם מגיעים התקציבים הגדולים באמת. הדבר השני שהוא צריך לעשות זה פיתוח עסקי של העיר ובתוך כך כמובן הנדל"ן, שהוא זרוע מאוד חשובה. 100% מההייטק נולד בחיפה, והיום יש לנו פחות מ-10% ממנו. אלו כשלונות של שנים. הרי הטכניון יושב אצלנו. יש לנו את כוח האדם הכי טוב והכי הרבה סטודנטים לנפש, אבל אנחנו לא בונים להם דירות חדשות"

"בנוסף, צריך לפתוח את כל צירי מורדות חיפה - כל הצירים שיורדים מהכרמל - אלו דרכי מילוט, כך קבע גם מבקר המדינה אחרי השריפה בכרמל. וגם, לכל שכונה צריכה להיות יותר מיציאה אחת. אבל ראשי העירייה היו עסוקים בפוליטיקה ולא פתחו את הצירים".

"לייצר מסר לכל היזמים, שיש עידן חדש בחיפה ושיבואו להשקיע" 

אם תיבחר, מה הדבר הראשון שתעשה בתחום התכנון והבניה?
"אני אכנס את הנהלת מנהל ההנדסה החדשה, ואבהיר להם שהיזמים הם לא האויב, הם שותפים. שצריך לדאוג בראש ובראשונה לאינטרסים של התושבים, וגם של שאר הגורמים כמו היזמים, כמו הרשות להתחדשות עירונית . הפרויקטים האלה ישנו את המצב הכלכלי של העיר וגם את התשתיות, את עירוב השימושים, ויהפכו שכונות קשות לשכונות יותר טובות. וכמובן גם ייצר מסר חזק לכל היזמים, שיש עידן חדש בחיפה ושיבואו להשקיע בעיר - הדלתות פתוחות ואנחנו רוצים לעזור. במנהל ההנדסה יידעו שהמטרה שלהם היא לסייע ולא לשים מקלות בגלגלים".

הכניסה למערות הכרמל מצד מערב (Hanay, ויקימדיה)

יש עיר שאתה לוקח ממנה דוגמה בהקשר הזה?
"נתניה, שעברה שינוי מבורך עם ראש עיר אמיצה. כמובן שתל אביב, שאנחנו רואים בה בכל מקום התחדשות עירונית . העירייה מאוד מעורבת שם וכמעט תמיד נותנת יותר זכויות. כשיזם נכנס לעיריית תל אביב ואומר 'אני רוצה לבנות 20 קומות' אומרים לו - 'לא, אתה תבנה 30', וזה מייצר הכנסות גדולות לעיר".

מה דעתך על התוכנית לפינוי בזן - תומך או מתנגד? היית משפר בה משהו?
"צריך לפנות את המפעלים, צריך לדאוג לעובדים, למפעלים, ולפיצוי הערים. אבל המדינה היא עשירה ואין לה בעיה לפצות את כולם. חוץ מזה אין מושלם. בתור מי שעבד בממשלה ומכיר איך התהליכים בנויים, אני יכול לומר שאם כל היום תחפש את המושלם זה לא יקרה לעולם, בטח במדינת ישראל. זה ההבדל בין תיאוריה לפרקטיקה. אם אתה לא מתחיל זה לא יקרה לעולם. תתחיל - ותוך כדי יהיו תיקונים".