בשעה טובה: 70 פועלים ראשונים מהודו נחתו היום בנתב"ג

מטוס ובו כמה עשרות פועלי בניין מהודו נחת היום (ג') בצהריים בנמל התעופה בן גוריון בלוד. המדובר בראשוני הפועלים המגיעים במסגרת המסלול ה"פרטי" שאושר לאחרונה על ידי הממשלה. זוהי אמנם כמות מזערית ביחס לצרכי הענף, הנזקק לעשרות אלפי פועלים, אך יש לקוות כי היא מבשרת על בואם של אלפי פועלים נוספים מדי חודש – שכן זהו הקצב הנדרש כעת על מנת להשיב את ענף הבניה לפעולה.

מאז החלה מלחמת חרבות ברזל מצוי ענף הבניה במשבר כח אדם קשה, בשל הפסקת עבודתם ואיסור כניסתם של כ-100 אלף פועלים פלסטינים אשר היו רוב בקרב הפועלים העוסקים בעבודות ה"רטובות" (טפסנות, ברזלנות, טיח וריצוף). בעקבות זאת קיבלה הממשלה שורה של החלטות במטרה להגדיל את חלקו של כח האדם הזר (שאינו פלסטיני) בענף, וכן הפחתת הרגולציה בהליכי הבאתו.

בין הההחלטות שהתקבלו, הוגדלה מכסת כח האדם הזר האפשרית בענף מ-30 אלף לפני המלחמה, ל-65 אלף כיום, וכן ניתנה אפשרות להביא לישראל 10,000 פועלים זרים נוספים, שלא באמצעות ההסכמים הבילטרליים (בין מדינתיים) עליהם חתומה המדינה מול מספר מדינות, אלא באופן פרטי. לצורך כך שלחה התאחדות הקבלנים משלחת המנהלת מיוני פועלים בהודו, שממנה צפויים להגיע רוב הפועלים אשר יגיעו לישראל במסלול זה.

אלדד ניצן, יו"ר תאגידי כ"א זר בענף הבניה ביחד עם נציגי משרד השיכון קיבלו את העובדים מהודו שאמורים להיכנס לעבודה באופן מידיי ולהציל את ענף הבניה שנמצא בקריסה ורוב אתרי הבניה מושבתים. לדברי ניצן, "כיום מועסקים בענף הבניה בישראל כ-22,000 עובדים זרים בלבד ולאור העובדה שהעובדים פלסטינאים לא מגיעים לעבוד בישראל, ענף הבניה נמצא בקריסה כלכלית ורוב אתרי הבניה מושבתים. ענף הבניה זקוק מידית לעוד הסכמים להבאת עובדים זרים כדי להגיע למצב של 80,000 עובדים זרים בענף הבניה. לאור העובדה שהמצב המלחמתי הביא לסגירת מרבית אתרי הבניה במדינה יש לפתוח מתווים ובמקביל להאיץ את הגעת העובדים וליתר חסמים בירוקרטים ככל שניתן עד סיום מצב החירום במדינה".

לפני שבוע אישרה הממשלה תוספת של 10,000 פועלים נוספים במסלול זה – החלטה שעוררה סערה בשל אופן אישורה: לאחר סיום הישיבה ועזיבת ראש הממשלה ומרבית השרים ובניגוד לעמדת היועמ"ש.

בנוסף להגדלת כח האדם הזר, כוללת תוכניתה של הממשלה לעידוד הענף הקצאה של 60 מיליון שקל לעידוד תעסוקת ישראלים בענף הבנייה, מהם 30 מיליון שקל עבור מענקי עידוד למי שיבחר לעסוק בענף, ו-30 מיליון שקל נוספים עבור הכשרות.