"הפרויקט שאני הכי גאה בו הוכיח שאפשר לעשות 'תל אביב' בקריית ים. היום הוא מהווה השראה להתחדשות עירונית בפריפריה"

'הפנים שמאחורי ההתחדשות העירונית' עם אדריכל מיקי אוטמזגין, מייסד ובעלים של אוטמזגין אדריכלות, שמספר על תחילת הדרך, המעבר הטבעי מתוספות בנייה להתחדשות עירונית והצעדים שהממשלה צריכה לנקוט כדי לשפר את איכות החיים של התושבים. "השקעה נכונה בתשתיות תנועה היא המפתח ליצירת מתחמי התחדשות עירונית טובה שתיתן איכות חיים לאנשים במקום מגוריהם", אומר אוטמזגין

שיתוף הכתבה
אדר' מיקי אוטמזגין (צילום: גונן שמר) | ברקע: הגלעד 1-5, קריית ים (קרדיט הדמיה:Studio Aiko)אדר' מיקי אוטמזגין (צילום: גונן שמר) | ברקע: הגלעד 1-5, קריית ים (קרדיט הדמיה:Studio Aiko)

מיקי אוטמזגין ידע מאז ומתמיד שהוא עומד להיות אדריכל . היום, כשהוא מנהל משרד אדריכלים מוביל, הוא מספר על הדרך לפתיחת משרד משלו עוד לפני תחילת לימודי אדריכלות, על החשיבות של התחדשות עירונית , ועל הבדיחות הפנימיות במשרד שהפכו לחלק בלתי נפרד מהשלטים של הפרויקטים.

מה גרם לך להתחיל לעסוק בהתחדשות עירונית?

המשרד פעיל כבר 18 שנה ומתכנן בעיקר מגורים, לכן, אין אפשרות אחרת לעסוק במגורים מבלי להיות מעורבים בהתחדשות עירונית בעשור האחרון. כמשרד צעיר לפני 15 שנה התחלנו עם תוספות בניה במגורים למיניהן: מעלית, מרפסות ובעיקר תוספות ממ"דים באזור חיפה והסביבה, לאחר מלחמת לבנון השנייה. כך החלה הכניסה הטבעית שלנו לתחום ההתחדשות העירונית, כבר מהיום הראשון, והיא המשיכה להתהוות בצורה הדרגתית. בכניסתה של תוכנית תמ"א 38 (חיזוק מבנים תחילה), היה לנו קל יותר להתחבר אליה כי הכרנו את הטכניקה של חיבור בין קיים לחדש. אפילו היינו בעלי יתרון משאר משרדי התכנון שלא עסקו בתוספות בניה לפני כן. מי שמתכנן תוספת למבנה קיים יודע "שלכל בנין חוקים משלו" כך שתכנון ובניה לפעמים הופך לתכנון וביצוע בשל אילוצי תכנון של המצב הקיים בשטח.

בחיפה והקריות היינו חלוצים של התחדשות עירונית בתחילתה של תמ"א 38 , ומס' פרויקטים שלנו היוו השראה לשאר חברות בנייה ואדריכלים. היינו הראשונים שעבדו ברישוי זמין כפיילוט מול מינהל התכנון , הראשונים לאשר תמ"א 38 בחיפה ובקריות. הכרנו את חוק תמ"א 38 ותקדימים באזור המרכז עוד הרבה לפני שזה נכנס לאזורינו ותמיד חיפשנו להיות בחזית בכל מה שקשור לחדשנות.

ספר על חוויה משמעותית שזכורה לך מתחילת דרכך

אין מה לעשות, הפעם הראשונה היא המיוחדת ביותר. לאחר השחרור מהצבא (ולימודי הנדסאי אדריכלות מלפני הצבא) פרצה מלחמת לבנון השנייה והצפון היה משותק, ואיתו כל משרדי התכנון. לא היה משרד שלא הגעתי אליו לראיון עבודה, ופשוט לא התקבלתי לאף אחד מהם. בסופו של דבר התקבלתי להיות עוזר מודד במשרד מדידות. לאחר חודש התפטרתי, ובלית ברירה פשוט החלטתי שאני עובד לבד. העבודה הראשונה שעשיתי הייתה תוספת בנייה לספר שלי ומשם הכל היסטוריה. המזל שלי היה שהלקוח הראשון שלי הוא ספר, ובאופן טבעי הוא ריכל עלי עם כל הלקוחות שלו, מה שהביא עימו המון עבודה (מלא תוספות בניה, ממ"דים ופרגולות) וכך הפכתי לסטודנט בתואר ראשון לאדריכלות עם משרד פעיל כבר משנה א' בלימודים.

היה לנו הווי משרדי והומור של איורים וציורים יומיים (היום זה הפך לסרטונים מצחיקים בטיק טוק) והחלטנו להוציא את זה החוצה. בכל הדמיה של פרויקט חדש שהוצאנו, שתלנו תמונות שלנו (נטשה, אורי, ויקה, אלכסיי ומיקי) בהדמיות של הפרויקטים שלנו, מבלי לספר ליזם. היזם היה רואה את ההדמיה, מתלהב מיופיו של הבניין ומאשר אותה. רק לאחר זמן מסוים היינו מתחילים לקבל תגובות מצחיקות מאנשים שגילו אותנו "משוטטים" בהדמיות. זה היה בתקופה בה היו מתקינים את ההדמיה על שלט גדול באתר בניה, או בהדפסה על פולדרים גדולים. פתאום היו מזהים אותנו הולכים ברחוב, יושבים במרפסת או סתם מטיילים עם הכלב בהדמיות. הצטלמנו במיוחד בשביל זה בסטודיו לצילום עם אקססוריז ובפוזות של אנשים בהדמיות. עד היום יש תמונה של ראשית ההתיישבות של קרית חיים על קירות המבנה של ארכיון ועד קרית חיים (אח"י אילת 14)- המתבוננים היטב יבחינו שם בין כל האנשים בנטשה, אורי, ויקה ומיקי.

הדבר הכי חשוב שכל מי שניגש לפרויקט התחדשות צריך לדעת

התחדשות עירונית זה לא רק מכפיל דירות, צפיפות, גובה וחניה ברמת המגרש. התחדשות עירונית היא כשמה היא, היכולת של העיר לתת מענה למגרש מסוים, על מנת ליצור התחדשות אמיתית. לדוגמא, אם נבצע התחדשות עירונית בעיר שאין בה תעסוקה, גם במכפיל 6 וגם במכפיל 10, הפרויקט לא יהיה כלכלי ולא יתרום להתחדשות העיר, אלא להיפך, הפרויקט יעמיס כמות דירות וחניות לא פרופורציונליות לתא השטח הקיים ובדרך כלל לא יצליח להתחבר לעיר ולסביבתו הקרובה. כך שייווצר יותר נזק מאשר תועלת. אך אם העיר תדע לגדול סביב הפרויקט, תתמוך במקומות תעסוקה ותיצור רשת דרכים טובה, אוטומטית הביקוש לרכישת דירות באזור זה יהיה גבוה יותר. ביקוש גבוה יוביל למכפיל דירות קטן, שיאפשר לנו להכניס אור, אויר, וירוק אל תחום תא השטח שאנו מחדשים, ויביא עימו איכות חיים גבוהה ולא רק ציפוף דירות.

הדבר שהממשלה חייבת לעשות מחר כדי להאיץ התחדשות עירונית ?

תשתיות תנועה. תשתיות תנועה. תשתיות תנועה. לטעמי השקעה נכונה בתשתיות תנועה היא המפתח ליצירת מתחמי התחדשות עירונית טובה שתיתן איכות חיים לאנשים במקום מגוריהם, ככל שהדרך מבית המגורים למקום העבודה תתקצר, כך תעלה איכות החיים שלנו. זה יוכל להתאפשר בעזרת מנהרות, מחלפים וכבישים בין עירוניים בשילוב של תחבורה ציבורית יעילה ונגישה שתוביל לתוך מרכזי הערים ותדלל את נוכחות הרכבים הפרטיים במרכזי הערים.

טעות נפוצה שעלולה לגמור פרויקט בחיפה והצפון

בעידן שבו הכל שקוף וחשוף לכולם, אנו עוקבים אחר המון פרויקטים באזור שלנו וגם באזורים אחרים, על מנת ללמוד מתקדימים ולשפר את התכנון שלנו. עם זאת, אנו רואים לא מעט פרויקטים שמגיעים לשלב האישור אך לדעתנו הם בלתי אפשריים ממגוון סיבות, ביניהן שני מפלסי חניון ומעלה בתת הקרקע בפרויקטים שנמצאים באזור מי ים בפריפריה, תכנון מטבח ללא חלון באזור חיפה והצפון (מה שנכון לאוכלי הסושי בתל אביב לא מתאים בשאר חלקי הארץ) ועוד.

הפרויקט שאתה הכי גאה בו, ולמה?

פרויקט גלעד 1-5, קרית ים, פרויקט ששונה מנוף המבנים המוכר באזור ומהווה השראה להתחדשות עירונית אחרת בפריפריה. מוכיח שניתן לעשות "תל אביב" גם בקרית ים. זהו פרויקט עיבוי-בינוי ייחודי המאחד 6 מבנים ותיקים ויוצר קומפלקס מבנים בעלי מרקם עירוני. בשל הצורניות הייחודית של המבנה הקיים, תוספות הבניה כגון ממ"דים, מעליות, מרפסות ומסתורי מערכות, יצרו אתגר תכנוני ועיצובי מרתק. לבינוי החדש התווספה מעטפת קורות אובליות אשר מעניקה לו חזות מודרנית ייחודית ונותנת אופי יוצא דופן למבנה כולו. הקורות הוכתבו מצורך ממשי משולב באלמנט עיצובי והן מלוות את הבליטות שנוצרו מתוספות הבניה הנדרשות לחיזוק.

בניגוד לפרויקטים חדשים בהם יש יד חופשית לתכנון, במקרה זה היה בינוי קיים שהכתיב את התכנון, כך ששילוב הקורות במבנה נתן פתרון עיצובי וקונסטרוקטיבי כאחד. בנוסף, הקורות משמשות גם ליצירת מרפסות היקפיות הפתוחות אל הים ומבליטות את הבניין בסביבתו. מפלס הקרקע משתלב בסביבתו בצורה נהדרת. הוא כולל משטחים מגוננים פתוחים לציבור, בריכות אקולוגיות ופינות מוצלות לשימור נקודות המפגש שמאפיינות את הקהילה בשכונה.

הפרויקט אושר בדצמבר 2020 ונמצא בשלבים סופיים של בניה. צוות מתכננים במשרד: מיקי אוטמזגין בשיתוף אלכסיי רוזין ומרי פיטנקו. תוכנן עבור גלבוע חברה לבניין בע"מ. הפרויקט זכה בבניין היפה לשנת 2019 בהתחדשות עירונית, וכן זכה לציון לשבח במסגרת תערוכת אדריכלים צעירים עד גיל 40 של עמותת האדריכלים.

פרויקט בעולם שנותן לך השראה

כל מבנה ישן מעל 1,000 שנה... תמיד עניין אותי לדעת איך תכננו ובנו לפני אלפי שנים.

אם לא היית אדריכל מה היית?

ארכיאולוג. כשיהיה לי זמן אלך ללמוד תואר שלישי בארכיאולוגיה.

לאילו פרויקטים לא תתקרב לעולם?

בניה פרטית לעשירון העליון. אולי יש שם שכר טרחה טוב אבל אף פעם לא גירה אולי לבנות ארמונות למלכים.

משהו שאף אחד לא יודע עליך בענף הנדל"ן

כבר בגיל 3 בגן שמחה, שיחקתי בלגו וחלמתי להיות אדריכל (ולא, אין לי אבא אדריכל).

בכיתה י' נכנסתי למגמת אדריכלות בביה"ס התיכון, ויתרתי על כדורגל עם החברים והייתי בן יחיד בכיתת בנות - מה לא עושים כדי להגשים את חלום האדריכל.

בסוף כיתה י"ב ויתרתי על שירות קרבי לטובת לימודי אדריכלות כעתודאי לפני הצבא. לקראת סיום השירות ויתרתי על קצונה ייעודית לטובת לימודי תואר ראשון באדריכלות.


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:התחדשות עירוניתאדריכלותמיקי אוטמזגין אדריכלות בע"מהפנים מאחורי ההתחדשות העירונית
הכתבות הנצפות ביותר

 
מחפש...