מושב בשרון התנגד להנחת קו מתח גבוה בסמוך לבתים. כך הכריעה ועדת הערר

הוועד המקומי של מושב שדי חמד טען כי הקמת קו החשמל החדש של 400 קילו-וואט בסמיכות לבתי חלק מהתושבים לוקה בפגם יסודי ולא נבחנה חלופת ההטמנה של הקו באדמה. ועדת הערר מרכז דחתה את הטענות ואף השיתה על העוררים הוצאות משפט: "לא היה צורך בבחינת חלופות נוספות לביצוע הקו"

שיתוף הכתבה
יו"ר ועדת הערר מרכז מאיה אשכנזי (עומר קורן, שאטרסטוק)יו"ר ועדת הערר מרכז מאיה אשכנזי (עומר קורן, שאטרסטוק)

"ועדת הערר להרשאות" של מחוז המרכז, בראשות עו"ד מאיה אשכנזי, דחתה אתמול (ד') על הסף ערר שהוגש על ידי הוועד המקומי של מושב שדי חמד ו-42 מתושבי המושב, הממוקם ממזרח לכפר סבא בתחום המועצה האזורית דרום השרון, נגד חברת החשמל ומהנדס המועצה האזורית. זאת בשל הכוונה להקים קו חשמל במתח עליון בסמיכות לבתי חלק מהתושבים. יש לציין כי פניה לועדת ערר להרשאות היא הליך חריג למדי שכמעט שלא ננקט מעולם עד כה, על אף שהוא קבוע בתקנות.

קו החשמל החדש של 400 קילו-וואט (ק"ו) מיועד לתגבר את מערכת הולכת החשמל באזור השרון, ויצטרף לשני קווים נוספים קיימים. רצועת החשמל הזו נקבעה בתמ"א 10/ג/2 משנת 1994, ועתירה לבג"ץ שהגישו נגדה בעבר יישובי בסביבה - נדחתה. 

בפסק הדין שניתן אתמול מסבירים חברי ועדת הערר כי "עקב גידול בזרימת ההספק במערכת הולכת החשמל וגידול העומס החשמלי בתחנות ההשנאה, נוצר צורך בהוספת קו 400 ק"ו נוסף בקטע שבין אזור תחנת המיתוג פתח תקווה לבין אזור תחנת המיתוג קיסריה ותכנון תחנת מיתוג חדשה מזרחית לנתניה. הקו חולק למספר מקטעים, ונבחנו חלופות שונות להקמתם על סמך 6 קריטריונים: מעבר הקו בסביבה טבעית בעלת ערכיות גבוהה, מרחק הקו מהסביבה הבנויה, מידת השילוב עם תשתיות אורכיות אחרות - קווי חשמל ותחבורה, שיקול מערכתי/שרידות - מרחק מקו 400 ק"ו אחר, ולו"ז הקמה קצר".

הטענה העיקרית של העוררים, היא כי תמ"א 10/ג/2 היא תוכנית ישנה, שאינה מפורטת מספיק ולא תואמת את הסטנדרטים החלים כיום. לטענתם, יש לבחון תמ"א נוספת - 10/ג/10 - שבשלביה המוקדמים הציעה את הקמת הקו במיקום אחר, וכן את היקף שיקול דעתו של מהנדס המועצה בעת בחינת בקשה למתן הרשאה, לרבות בהקשר של בטיחות קרינה.

עוד הם טענו, כי "לא נבחנה חלופת ההטמנה (של הקו באדמה, ר"ל) ולא נדון כלל אופן הביצוע, האם עילי או תת קרקעי", וכן כי נקבע ש"לפי הבדיקות שנערכו בשעתו, רמות השדה המגנטי באזור המגורים במושב הקרוב ביותר לרצועת החשמל לא יעלו על 10 מיליגאוס. כך עלה גם ממדידות שנערכו בפועל. אמות המידה השתנו מאז, והוחמרו על פי עקרון הזהירות המונעת, כך שכיום לא הייתה מאושרת העברת קו מתח עליון בסמיכות כזו לאזורי מגורים".

"לתסקיר ההשפעה על הסביבה נמצא, כי במקטע שדי חמד תהיה עוצמת השדה החשמלי בגבול אזור המגורים 4.5 מיליגאוס, על בסיס מיקום הקו במרחק של 76 מטר (מבתי התושבים הראשונים, ר"ל). אלא, שרמות הקרינה המותרות מאז שנת 2005 הן 4 מיליגאוס בלבד, ויש חשש כי הקרינה תגיע ל- 7.5 מיליגאוס, כפי שעולה מחוות דעת שנערכה מטעם העוררים וצורפה להשגה", טענו עוד העוררים.

"בנוסף, בחלקים שונים של התסקיר ובמסמכים נוספים מצוינים מרחקים שונים של הקו מבתי המגורים: 76 מטר, 90 מטר, 81 מטר ו- 85 מטר, ולא ברור מה הנכון. כל עוד לא מדויק ומבוקר מסד נתוני הבסיס, ובהם המרחק בו מתוכנן קו 400 ק"ו המבוקש, הרי שכל היתר קרינה מטעם המשרד להגנת הסביבה שניתן או יינתן לקו המבוקש - לוקה בפגם יסודי. הטענה אינה כנגד היתר הקרינה שניתן לקו החשמל, אלא כנגד אי בחינת החלופות להעברת הקו, שהיתר הקרינה הוא רק נגזרת שלהם. על מוסד תכנון לבחור בחלופה שמשמעותה רמת קרינה מינימלית לסביבה".

הערר נדחה והושתו הוצאות על העוררים 

חברת החשמל טענה בתשובתה לערר, כי "גבולה המזרחי של רצועת המעבר המאושרת נמצא במרחק של 50 מטר מבית המגורים הקרוב ביותר במושב, שהינו חלק משכונת מגורים שאושרה 6 שנים לאחר אישור רצועת המעבר, בתוכנית שהמושב קידם. כלומר, מדובר במגורים שהתקרבו אל רצועת המעבר ולא ההיפך". עוד נטען, כי "כעת מבוקש להקים את הקו במרחק של כ-90 מטרים מבית המגורים הקרוב ביותר. שאר עמודי החשמל מצויים במרחק של מעל 100 מטר מבתי המגורים הקרובים ביותר, ועל כן חלות לגביהם התקנות הרלבנטיות לשטח פתוח, שאינן מצריכות קבלת הרשאה תכנונית מכוח התקנות".

עוד השיבה חברת החשמל כי "גם תסקיר ההשפעה על הסביבה היה מחמיר, שכן נעשה ביחס לגבול הרצועה ולא למיקום הקו, שהוא בעומק הרצועה. דו"חות מעודכנים שנערכו אגב הליך מתן היתר ההקמה מראים, כי היקף החשיפה נמוך גם מהרף הנמוך של 4 מיליגאוס, שהציבו העוררים ללא אחיזה בדין או בהנחיות".

בפסק הדין קובעים חברי ועדת הערר בין היתר כי "תמ"א 10/ג/2 עונה להגדרת תוכנית לפי פרק ג' לחוק, ומכאן שהינה בגדר תכנית שמכוחה ניתן לקבל הרשאה בהתאם לתקנות". עוד הם כותבים כי "כפי שהוצג בפנינו, קו החשמל המתוכנן מצוי במרחק בטיחותי מספיק מבתי התושבים הקרובים ביותר אליו בשדי חמד. בתסקיר שנערך נמצא, כי קו 400 ק"ו החדש מתוכנן במרחק של 90 מ' ממגורים (76 מ' מגבול השטח המיועד למגורים). נבחנו גם עוצמת השדה החשמלי וצפיפות השטף המגנטי, הן בגבול הפרוזדור לצד האזור המיועד למגורים והן בגבול האזור המיועד למגורים בשדי חמד". 

"בסיכום התסקיר נרשם, כי השדות האלקטרומגנטיים לא יחרגו מהרמות המצוינות בהיתרי הקרינה שיתקבלו מכוח חוק הקרינה הבלתי מייננת, ולאור עקרון הזהירות המונעת יבוצע סידור פאזות אופטימלי לצורך הפחתה מרבית של השדה המגנטי. לאחר הפעלת הקווים יבוצעו מדידות של עוצמות השדות החשמלי והמגנטי בפועל והממצאים יועברו למשרד להגנת הסביבה. כיוון שכך, לא היה צורך בבחינת חלופות נוספות לביצוע הקו, לרבות הטמנת איזה מן הקווים".

חברי הוועדה פסקו בסופו כי הם דוחים את הערר, "הן על הסף והן לגופו", וקבעו כי העוררים יישאו בהוצאות חברת החשמל בסך 15,000 שקל.


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:ועדת הערר המחוזית במחוז מרכזחברת החשמלמאיה אשכנזי
הכתבות הנצפות ביותר

 
מחפש...