"צריך להעביר את האחריות לבטיחות באש אל היזמים. לאף אחד אין אינטרס שהבניין שלו יישרף"

פרק נוסף של פודקאסט הנדל"ן "החזית העירונית" מבית מרכז הנדל"ן, והפעם מתארח תא"ל (במיל') דדי שמחי, לשעבר נציב הכבאות וההצלה וכיום יו"ר חברת עילית הנדסה, המתמחה בתכנון וייעוץ בתחום הבטיחות הרב-מערכתית. הוא שוחח עם נמרוד בוסו, עורך אתר מרכז הנדל"ן , על בנו גיא, לוחם סיירת צנחנים שנפל בקרב בקיבוץ רעים, על תפקידו הנוכחי ועל מה אפשר לעשות כדי להפחית את הרגולציה בתחום הכיבוי. 

לצפייה: 

להאזנה:

"גיא היה בן הזקונים שלנו, לוחם בסיירת צנחנים. באותה שבת הוא היה ב'רגילה', ונסע למסיבת הנובה עם 7 חברים מגדרה ועוד שלושה חבר'ה מהצוות שלו", סיפר שמחי. "בשש וחצי בבוקר ירו עליהם רקטות והוא לקח את כל העשרה חבר'ה לקיבוץ רעים. הוא נולד ברעים, גדל שם עד גיל 6, הכיר את הקיבוץ היטב והכניס אותם לממ"דים.

"הוא הסתובב בקיבוץ בלי נשק ובלי חולצה, הוא תמיד היה בלי חולצה כי הוא היה ילד באמת יפה תואר, שרירי. הוא הכניס 30 אנשים לממ"דים תוך כדי שמחבלים הסתובבו בקיבוץ. הבן שלנו הציל 30 אנשים, כולם עם הוריהם היו אצלנו בשבעה. הוא הכניס את כולם לממ"ד ונשאר בחוץ, הוא התקשר אליי ב-7:43 בבוקר ואמר שהוא בקיבוץ ויש מחבלים. הוא וחבר שלו שהיה חמוש נשארו בחוץ, והחבר ביקש ממנו להיכנס לממ"ד כי הוא בלי נשק וגיא אמר לו 'נראה לך שאשאיר אותך לבד?'

"אז הגיעו חמישה מחבלים, על אחד מהם הבן שלנו קפץ וכנראה חנק אותו למוות בידיים, במחבל השני שנכנס החבר ירה והרג. השלישי שהבין שיש בעיות, נשאר בחוץ וזרק רימונים, גיא נפצע ואז חטף עוד כדור באזור הכבד. בתשע בבוקר הוא כבר להערכתי נהרג, הוא שכב שם עד שתיים בלילה, ואז הגעתי לחלץ אותו. הוא היה כריזמטי ברמות, חיבר בין חברים, ילד שמדינה צריכה לשכפל. 

גיא היה הצעיר מבין שלושת בניו של דדי ושל אשתו אורית, אדריכלית במקצועה. "הבנים אמרו לנו בשבעה שנהיה משפחה שמחה כי גיא היה ילד שמח. בחדר שלו גילינו מחברת פיקוד שלו מקורס מכי"ם. אחד המשפטים שהוא כתב היה 'תמיד יהיו בלת"מים ואסור ליפול לרחמים עצמיים'. המשפט הכי חשוב שהוא כתב, שזאת צוואה עבורי ועבור המדינה: 'אי אפשר לנצח בן אדם שקם אחרי כל נפילה. צריך להמשיך ולהתקדם קדימה תמיד'. עבורי זאת הצוואה של הבן שלי". 

"לא צריך לבוא אליך כבאי. אנחנו סומכים עלייך" 

שמחי סיפר על פעילותו כיום: "אני שותף בחברה שעוסקת בבטיחות באש, בטיחות בחומרים מסוכנים, באנרגיה מתחדשת, בשריפות יער. אני רואה בעצמי מומחה לניהול משברים וניהול סיכונים".

בתור נציב כבאות לשעבר, כמה בכלל נושא הרישוי, שאולי הכי מזוהה עם הכבאות בעולם הנדל"ן, מעסיק בכלל? 
"מעסיק מאוד. בעצם בכבאות יש שתי זרועות עיקריות: כיבוי אש ומניעה, שזה בעצם רגולציה. צריך לאזן בין שניהם, כי מי שמתכנן נכון וחושב נכון  - נמנע משריפות. בקדנציה שלי לדעתי עשינו מהפכות אמיתיות בכל נושא המניעה, ההסברה והרגולציה. תפיסת העולם שלי אומרת שהיזמים, הקבלנים ובעלי העסקים הם בכלל שותפים שלי. להם יש אינטרס למנוע שריפה. אף אחד לא יבנה בניין במאות מיליונים ויזלזל בשריפות, כי הוא מבין מה זה אומר.

"בתקופתי ביצענו הקלות רבות ברגולציה שלדעתי רק שיפרו את הבטיחות. חלק מהמהלכים הללו התחילו לפניי ורק האצתי אותם, למשל מסלול תצהיר. עד לא מזמן אם היית רוצה לפתוח מספרה היית צריך אישור כבאות, ואז נכנס עניין של מסלול תצהיר. אם אתה רוצה למשל לפתוח מספרה, אתה נכנס לאינטרנט שם כתוב שמספרה צריכה נגיד שלושה מטפים וגלגלון, ואז אתה מצהיר שיש לך את זה ולא צריך לבוא אליך כבאי. אנחנו סומכים עלייך.

"בעבר תקציב הכבאות הגיע מגביית הכספים האלה. ולכן היה אינטרס לכבאות ללכת לכל פלאפלייה ולכל מספרה ולבקש תשלום עבור הבדיקה. אבל מ-2012 הכבאות מתוקצבת באופן מסודר ע"י האוצר והיא כבר לא צריכה לרדוף אחרי הכספים ואפשר לשחרר יותר דברים".

מה עוד אפשר לשפר בממשק שבין יזמים לכבאות כדי להפחית בירוקרטיה?
"צריך להיות הוגנים כלפיי מדינת ישראל, סה"כ כל נושא הכבאות והרגולציה במצב טוב שגם משתפר כל הזמן. כשנכנסתי לעומק הנושא הבנתי שההוצאה על מערכות הכיבוי היא קטנה ויחסית זניחה, ושום קבלן לא רוצה לחסוך בנושא הזה, כי אי קבלת האישור עולה לו הרבה יותר, בדחיות. מצד שני הנושא הזה לפעמים די פרוץ. הקמתי אתר אינטרנט שהיום הכל שקוף ואפשר לראות מה הדרישות והכל מתועד.

"יש שתי בעיות מהותיות: הרבה אנשים באים בטענות למגזר הציבורי שלא עושים הרבה. יש אנומליה כי איזה בחור בכבאות שמקבל משכורת מאוד נמוכה, ועובד מול אנשים שמגלגלים מאות מיליונים, והוא תופס אותם בצוואר. בחוץ אגב הוא צובר ניסיון הבחור הזה ומרוויח פי 4-5. צריך להבין שאם רוצים אנשים טובים במקומות כאלה צריך לתגמל אותם בהתאם כי אז מרוויחים בריבית דריבית. צריך למצוא את האיזון. מה גם שאפשר לדעתי לתת חלק גדול מהאחריות ליזמים ולקבלנים עצמם כי כאמור אין להם שום אינטרס שהבניין שלהם יישרף".

בתור מי שמילא שורת תפקידים בפיקוד העורף, מדינת ישראל הגיעה ברמת מיגון מספקת לשביעי באוקטובר?
אני חושב שכן. אני אשחט כמה פרות קדושות. לדעתי כל אזורי הספר צריכים להיות יותר ממוגנים. המדינה הגיעה למלחמה במצב טוב. אני לא מכיר עוד מדינה שאומרת לתושבים שלה להיכנס למקלט שלוש פעמים בשבוע, זה הזוי. היה צריך לטפל באיום ולא למגן את עצמנו לדעת.

"ישראל התמכרה לשקט, זה התחיל ברקטה אחת שפגעה בדיונה, ואז אמרו 'על זה נצא למלחמה?' ואז עוד רקטה שפגעה בבניין ריק, ואז מישהו 'רק' נפצע. וזה מה שקרה לנו 25 שנים. כל הממ"דים האלו לא טובים כפתרון קבע למה שקרה בעוטף, ואני גרתי בעוטף עשר שנים. לדעתי אחרי מה שקרה יהיו שינויים ונצטרך לעשות חושבים על המיגון כמייצר גמישות החלטה".