"יש נהירה למשרדי המכירות. אנשים קונים דירות ב-4 מלש"ח ביוקנעם, איפה נשמע דבר כזה?"

פרק נוסף של פודקאסט הנדל"ן "החזית העירונית" מבית מרכז הנדל"ן , והפעם מתארח יניב שפטניצקי, מנכ"ל עץ השקד הנדסה. הוא שוחח עם דן קצ'נובסקי, בעלים ומנכ"ל של מרכז הנדל"ן , על המשבר העמוק בשוק הדירות, למה הוא תלוי הרבה פעמים בטוב לבו של היזם, למה הפועלים שהגיעו מהודו וסרי לנקה פשוט לא מספיק מקצועיים, ולמה למרות הנהירה למשרדי המכירות -  הוא לא ממש אופטימי גם לעתיד. 

לצפייה: 

להאזנה: 

לספוטיפיי
לאפל

שפטניצקי התייחס למצב הענף מאז השביעי באוקטובר: "ממעוף הציפור, עץ השקד נמצאת מקץ 8 חודשים לאירוע פעילה בכל האתרים שלה, סובלת קשות מעליית מחירים כתוצאה משכר עבודה שפשוט טס לשמיים, ובנוסף לזה עליית מחירים של מוצרים, ומקבלים בסוף תוצאה שחלקת האלוהים הקטנה שלנו נמצאת בבין 70 ל-80 אחוז פעילות. להערכתי הדוחות של עץ השקד על שנת 24' יהיו לא טובים, והרווחים שלה חד משמעי ימחקו".

מה קורה כשאתה רואה שהמחירים עולים ושהפרויקט שלך הפסדי, ואתה בהסכם פאושלי עם היזם?
"אין עילה לפתוח את ההסכם, אבל מה שהשתנה זה המצב במדינת ישראל. זה תלוי בטוב לבם ובאחריות שאותו יזם שאתה עובד איתו יפגין. הוא יכול להגיד שזו בעיה שלך ותתמודד, או להגיד שהוא נכנס איתך מתחת לאלונקה. הגישה שלי היא שאנחנו תלויים אחד בשני, רצים פה מרתון ומישהו צריך לבנות את המדינה הזאת. לרוב המכריע של היזמים יש אוזן כרויה לדבר הזה ויש עם מי לדבר. יש לי פרויקט ביוקנעם שאני מוסר באיחור של 3 חודשים, והדיירים רוצים פיצוי, והיזם נפגע, כולם נפגעים באירוע הזה. אני מתמודד עם דרישות מדיירים, של היזם, ואין מישהו שיעצור את הסרט הזה, וזה סרט לא טוב".

"הפועלים ההודים והסרי לנקים שהגיעו לארץ, רובם המכריע לא מקצועיים ולא ברמה שאנחנו מצפים ורגילים לעבוד איתם", הודה שפטניצקי. "היו 100 אלף פלסטינים שעבדו ב-6 באוקטובר, והגיעו לארץ סביב 10 אלף עובדים זרים, תחבר את שתי העובדות האלו והגעת לזה שדה פקטו אין פה פתרון אמיתי וזה לא שווה כלום.

"גם בעץ השקד ניסינו לשלב את ההודים והסרי לנקים, עזוב מקצועיות, גם התקשורת והשפה קשים. דה פקטו לאנשים האלה אין מושג ירוק במה שקורה בתחום שלנו. מצד שני, אני זוכר את התקופה שסינים הגיעו לארץ, המצב היה דומה. הם לא ידעו כלום, ועד אז עבדנו עם רומנים - היום זה רק סינים. אז אני מניח שתוך שנה שנתיים גם ההודים יעלו על הגל. הבעיה שלמדינה אין את השנתיים האלה, ומי יפצה? ואז התוצאה זה עליות מחירים, איחור במסירה, בלגן".

אתה רואה מצב שענף הנדל"ן נגמל מהפועלים הפלסטינים?
"זה תהליך שאפשר לעשות אותו. במקביל לאירוע הביטחוני מתרחש אירוע כלכלי אדיר. אני מקווה שהאירוע הביטחוני ייגמר בקרוב, אף אחד לא יועד מתי, שנה-שנתיים. אבל האירוע הכלכלי יציק לנו שנים קדימה, ואף אחד לא מטפל בזה. לילדים שלנו יהיה עוד יותר קשה לקנות דירות, ולהחזיר את האירוע הזה למסלול ייקח שנים".

"יש אנומליה שאני לא יודע להסביר אותה בין מה שקורה במדינה עצמה לנהירה שמתקיימת במשרדי המכירות. אני רואה מה קורה אצלנו, הדירות נמכרות במחירים של 3-5 מיליון שקלים. אנשים קונים דירות, אני מדבר איתך על דירות ב-4 מיליון שקל ביוקנעם. איפה נשמע דבר כזה? יכול להיות שזה יצר קיומי, פחד. אבל בסוף אנשים יצטרכו להביא את הכסף לדירות שהן קנו, אנחנו רצים עם עיניים פקוחות לתוך משבר הרבה יותר משמעותי בשוק הדיור, וזה ישפיע על הכל".

"יש הרבה יזמים קטנים שזה מאוחר מדי בשבילם. איפה הוא ימצא עכשיו קבלן? מי שהיום יזם קטן שלא היה לו קבלן בית שהוא יכול להתבסס עליו, לא בטוח שכשהוא ילך עכשיו לשוק, ימצא בכלל קבלן. מי שיהיה רזה או היה רזה, אני לא יודע כמה הוא ישרוד את האירוע הזה".